בראיון לערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת עמית הלוי לאירועי הביטחון האחרונים וההתמודדות עם הטרור, ליחס הישראלי לרשות הפלשתינית ולסעיף הנכד המהווה עדיין פרצה במדיניות ההגירה לישראל.

באשר לאירועי הירי האחרונים קובע חבר הכנסת הלוי כי ברור שיש להרחיב את מעגל ההרתעה של הטרור, והמשמעות היא לא להסתפק בלכידתו של המפגע אלא לשנות את המשוואה ולהביא לייבוש הביצה בה גדל אותו מפגע.

"הטרור הזה צומח במסגד שאליו רץ הרוצח הזה והתחבא. אנחנו מכירים את הדרשות של האימאמים השונים ואנחנו יודעים מה קורה בבתי הספר במזרח ירושלים והעברנו כבר חוק בקריאה טרומית שלא לאפשר לאנשים בעלי זיקה לטרור להיות במערכת החינוך של מדינת ישראל, לרבות מזרח ירושלים", אומר הלוי.

באשר לרשות הפלשתינית סבור הלוי כי יש להבהיר כי הרש"פ המציבה מחירון לרצח יהודים אינה חלק מהפיתרון אלא חלק מהבעיה. עם זאת לעיתים הפתרונות לא מגיעים ביום אחד, "אבל מדינת ישראל לא תסבול לאורך זמן ישות טרוריסטית בסמיכות כזו למקומות מגורים מרכזיים ובארץ ישראל בכלל". כנגזרת מכך יש להציב בפני הרש"פ צומת טי של בחירה, טרור או דרכי שלום. "לכן העליתי את החוק שהכספים שמקוזזים מהרש"פ יחולטו ויעברו למשפחות נפגעי טרור".

באשר לזירה המבצעית הצה"לית סבור הלוי כי יש להמשיך ולאפשר לצה"ל חופש פעולה בכל מקום כפי שהיה לא פעם בעבר.

בהתייחס לקריאות לסרבנות כחלק מהמאבק ברפורמה אומר חבר הכנסת הלוי כי "אבוי לחברה חופשית אם היא תאפשר מצב שבו הכוח יקבע ולא הפתק. יש כאן כנסת, היו כאן בחירות ואין מקום לזלזול בדמוקרטיה פורמאלית לעומת דמוקרטיה מהותית ומושגים שממציאים כאן חדשות לבקרים. אנחנו בדמוקרטיה ובדמוקרטיה הפתק קובע. כעת זה טייסים ובפעם הבאה זה מכונאים או ראשי אוניברסיטאות. מה שיקבע הוא הפתק בקלפי, ולכן עם כל הכבוד, שלושה אנשים לא יתנשאו כאן על עשרה מיליון אנשים".

"גם לרשות השופטת יש שומרי סף. הרשות השופטת לא יכולה להחליט באופן שרירותי מה שהיא רוצה ובכל נושא. אם נבטל את הסף הזה בגלל שמישהו ברחוב מאיים נפגע בחברה הישראלית לדורות, כי מחר כל אחד יקום ויגיד שהכוח קובע ולא הפתק. זה קו אדום, ולכן נעביר כאן את התיקונים לעילת הסבירות, נצביע על התיקונים ונעביר אותם בשבוע הבא".

סוגיה נוספת אודותיה מתייחס חבר הכנסת הלוי היא ההצהרה מהעבר ולפיה תיקון חוק הנכד יתבצע עד להעברת התקציב, מה שלא קרה. "הסכמים קואליציוניים הם התשתית ולאחר מכן יש דינמיקה של התפתחויות. באופן כללי זה נושא מאוד רציני לדיון, בוודאי היום, ימי מלחמת רוסיה אוקראינה, אבל גם בימים כתיקונם. צריך לדון בזה בצורה עניינית, כי לפעמים יש מי שהם זרע ישראל ואנחנו מציעים להם להצטרף לעם היהודי במסלול הגיור, וגם כאן יש דעות שונות של גיור ולא ברור שדווקא הדעה לחומרה היא שצריכה להיקבע ככלל היחיד".

"מבלי להיכנס לסוגיית פרטי הגיור, בהנחה שהליכי הגיור יהיו טובים ונכונים ולפי מסורת ישראל, בהחלט צריך לגשת לסעיף הנכד. הפרצה האוטומטית הזו שבה גם מי שאין לו זיקה נכלל בסעיף הנכד לא תוכל להישאר, למעט מקרים הומניטאריים חריגים", אומר הלוי ומזכיר את הצעת הפשרה שהוא עצמו הציע לסתימת פרצת סעיף הנכד מעבר למקרים מיוחדים. "יש מקום לדון בזה ואני מקווה שזה יעלה לדיון בקרוב".