בתור ילדה קטנה הייתי ביישנית, חולמנית, שקטה, מעולם לא חלמתי למצוא את עצמי עומדת מול קהל. אבל כשגדלתי, גיליתי שיש לי כישרון שלא הכרתי כלל – לעמוד מול קהל ולדבר. זה התחיל בתור שפית, כאשר בהדגמות הבישול שעשיתי עניתי לשאלותיהם של הצופים וגיליתי שאני ממש נהנית מזה, אולי אפילו יותר מההדגמה. עבדתי אז במרכז ההדרכה של תנובה בצפון תל אביב, ועד מהרה הם המציאו בשבילי שיעור מיוחד: תשובה על כל שאלה, שיעור שבו התקילו אותי כמעט בכל נושא במטבח, ואני השתדלתי לענות ככל יכולתי.
אחרי שחזרתי בתשובה התחלתי למסור באופן קבוע הרצאות בנושאים שונים בכל רחבי הארץ. פעמים רבות מספור סיפרתי את סיפור התשובה שלי, כמו כן הזמינו אותי להרצות על נושאים שונים בתחום המטבח ובמיוחד על תזונה בריאה והדרך ליישם אותה. לשמחתי הרבה יצא לי גם למסור שיעורים מתורת ברסלב, שיעורים שעד היום אני מוסרת בכל שבוע. אני מרגישה שזו זכות מיוחדת במינה, שבמסגרתה אני פוגשת נשים מרתקות וסיפורים מיוחדים.
"למסירה - ציוד חדר כושר"
אחד הסיפורים היותר מיוחדים הוא הסיפור של צילה (שם בדוי), חרדית מקסימה מבית ליטאי שורשי, שנקלעה כמעט במקרה לשיעור שלי ובפעם הראשונה בחייה שמעה על המושג התבודדות. האפשרות לדבר עם השם באופן פרטי, תפילה אישית שבה אפשר לומר לו בשפה פשוטה כל דבר שהוא – הייתה מאוד משונה בעיניה. הדיבורים רוויי הרגש שלי, בעלת תשובה ברסלבית, התנגשו חזיתית בציניות הליטאית ובגישה הפרקטית של צילה. היא שאלה אותי שאלה, ועוד אחת, ושנייה ושלישית, מאתגרת בלי להתבלבל את כל מה שאמרתי עד הנה. אך לאט לאט משהו החל לחלחל. הדיבורים על הכוח העצום שיש לתפילה כזו ועל הקשר המיוחד שנוצר בעקבותיה עם בורא עולם הצליחו לעורר בה עניין.
"אבל אפילו אם אחשוב על רעיון כזה - אין סיכוי שאעשה אותו בפועל", היא מיהרה לבסוף לשלוף טיעון אחרון. "אני לא אחת שתלך ותדבר עם השם, זה מוזר מדי בשבילי. מה גם שאני אדם עסוק מאוד ופרקטי מאוד. אולי אם הייתי יכולה לעשות את זה תוך כדי שאני עושה משהו אחר... נגיד, אם היו לי בבית אופני כושר והייתי יכולה להתאמן עליהם, אז אולי... אולי בזמן כזה הייתי כן מנסה".
"יופי", התלהבתי, "תקני אופני כושר וככה תרוויחי שתי ציפורים במכה אחת!"
"לא, אין לי כסף לזה", מיהרה צילה לצנן את התלהבותי, ובזאת הסתיימה השיחה.
שבוע לאחר מכן הופתעתי מאוד לראות את צילה מגיעה שוב לשיעור. הייתי בטוחה שהסגנון החסידי ירתיע אותה מלבוא שנית, אך מתברר שלא. ראיתי עליה שהיא נסערת, ממש "על קוצים", ולפני שהתחלתי לדבר היא הכריזה שהיא חייבת לספר לכולנו משהו מדהים.
"אביגיל, אם מישהו היה מספר לי את מה שאני עומדת לספר הייתי בטוחה שהוא ממציא, אז נס שזה קרה לי, כי ככה אני מאמינה שזה אמיתי. יומיים אחרי השיחה בינינו, פתחתי את המקומון של השכונה ופתאום צדה את עיניי מודעה קטנה: 'למסירה, ציוד שלם של חדר כושר'. מיד נזכרתי במה שאמרתי לך כאן בשיעור. זה הפתיע אותי והייתי חייבת להתקשר ולברר במה מדובר. ענתה לי אישה חביבה שהסבירה לי שהבת שלה הייתה זקוקה לציוד כושר בשל בעיה רפואית שברוך השם נפתרה, וכעת הם החליטו לתרום את הציוד היקר לכל דורש. אומנם אנשים רבים כבר פנו אליה, אך היא תשמח לרשום גם את השם ומספר הטלפון שלי ברשימה. צירוף המקרים הדהים אותי ומסרתי לה את הפרטים שלי. כעבור זמן לא רב היא התקשרה והודיעה לי שאומנם אנשים אחרים התקשרו, אבל משהו בקול שלי מצא חן בעיניה והיא החליטה לתת את כל הציוד לי. ולא רק זה, אלא שלבן שלה יש טנדר והוא יכול להוביל את הציוד בחינם עד הבית שלי! אביגיל, זה אמיתי מה שאני מספרת לך! עד הערב כבר היה לי בבית ציוד של חדר כושר שלם, את מאמינה? נדהמתי מאוד, הרגשתי שכביכול הקדוש ברוך הוא הקשיב לשיחה שלנו ואמר לי: את רוצה אופני כושר כדי להתבודד? אני אביא לך חדר כושר שלם, רק תדברי איתי! אז אחרי כל זה, שאני לא אדבר איתו?"
שק תפילות על הגב
בזאת לא נגמר הסיפור. צילה ואני נהיינו חברות, ולאורך השנים נשמר בינינו קשר חם. ההתבודדות הפכה להיות אחד הדברים האהובים על צילה, והיא ניצלה כל הזדמנות לשוחח באופן פרטי ואישי עם השם על כל מה שעל ליבה, ולא רק תוך כדי רכיבה על אופני כושר. במהלך השנים אחד הבנים שלה עזב את הבית, ניתק את הקשר והידרדר למקומות לא טובים. צילה סיפרה לי עליו לא מעט ובכל פעם אמרה לי: "תראי איזה נס שהשם הקדים רפואה למכה ושלח אותי לשמוע אותך מדברת על התבודדות. אני לא יודעת איך הייתי עוברת את הניסיון הזה בלי התבודדות. ותדעי לך שאומנם אין לי שום קשר עם הילד הזה ואני לא יודעת מה יהיה איתו, אבל אני יכולה להבטיח לך שכמות התפילות שאני מתפללת עליו – לא התפללתי על אף אחד מהילדים האחרים שלי... הוא מסתובב בעולם עם שק של תפילות על הגב".
עוד שנתיים חלפו, באותו זמן לא הייתי בקשר עם צילה, ויום אחד אני מקבלת שוב שיחת טלפון מפתיעה. צילה... מזמינה אותי לחתונה של הבן שלה, אותו אחד. הוא חזר בתשובה, נהיה חסיד ברסלב (כאן כמובן פרצתי בצחוק מתגלגל), ועומד להתחתן עם בת של חבר טוב של בעלי, בעל תשובה. הגיע זמנו של שק התפילות להפוך למציאות! וכיום, כמה שנים מאוחר יותר – זהו הילד שיש לה ממנו הכי הרבה נחת - נכדים, קשר חם, כלה נפלאה. אז תגידו, זאת לא זכות מיוחדת במינה?
נודלס עם ירקות ירוקים וסלמון
החיבור בין הסלמון לנודלס הוא קלאסי, אבל כאן בחרתי לא להקפיץ את הסלמון אלא לאפות אותו בתנור עם אותם טעמים של הנודלס ולהגיש יחד. ממש אהבתי את התוצאה, במיוחד לאחר שמצאתי בסופר נודלס מקמח מלא שהיו טעימים ועשירים במיוחד.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן אפייה:
15 דקות
זמן הקפצה:
7-6 דקות
6 מנות
לדג:
6 פרוסות סלמון (כמנה עיקרית, אפשר גם 3 ולהגיש חצי פרוסה לכל אדם)
4 שיני שום פרוסות
רבע כפית צ'ילי גרוס
2 גבעולי בצל ירוק קצוץ
2 כפות רוטב סויה
2 כפות רוטב טריאקי
2 כפות רוטב צ'ילי מתוק
3 כפות שמן
מלח ופלפל
חבילת נודלס מקמח מלא או כל נודלס אחרים
חופן עלי תרד או עלי סלק קצוצים גס
כוס אפונה ירוקה
קישוא זוקיני אחד חתוך לרצועות
בצל אחד פרוס לפרוסות
שמן לטיגון
3 כפות רוטב סויה
3 כפות רוטב טריאקי
3 כפות רוטב צ'ילי מתוק
מעט צ'ילי גרוס
מלח ופלפל
מכינים את הדג: מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מערבבים את כל חומרי הטעם של הדג בקערית, מניחים את הסלמון בתבנית קטנה זה ליד זה ויוצקים עליו את הרוטב. אופים כ־15 דקות או עד שהדג זהוב מעט וקפיצי למגע.
בינתיים מכינים את הנודלס: מרתיחים סיר עם מים ומבשלים את הנודלס לפי ההוראות שעל האריזה. מחממים מחבת גדולה ושמים בה מעט שמן. מוסיפים את הבצל הפרוס ומטגנים שתיים־שלוש דקות תוך כדי בחישה על אש גבוהה. מוסיפים את התרד, האפונה ורצועות הזוקיני ומערבבים. מטגנים כשתי דקות, מוסיפים את הנודלס המבושלים, מוסיפים את כל הרטבים, מערבבים ומקפיצים יחד עם הירקות, מתבלים בצ'ילי גרוס, מלח ופלפל, טועמים ומתקנים תיבול.
מגישים יחד את הנודלס והסלמון בעודם חמים.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***