ימים טרם ההצבעה הצפויה על צמצום עילת הסבירות מספר חבר הכנסת אלמוג כהן על האווירה בכנסת והתחושה שלמרות הכול ניתן לחולל שינויים למען העם, גם אם הם "לא בומבסטים, אבל את המלחמה הזו מנצחים קרב אחר קרב".
ברוח זו מזכיר חבר הכנסת כהן את הצעת החוק עליה התקיימה הצבעה לסיוע להלומי הנפש מקרב חיילי צה"ל, "השר גלנט עשה שם עבודה מצוינת, הביא תוספת תקציבית אדירה והצלחנו להביא להישג משמעותי, אבל זה לא מגיע לתקשורת", הוא אומר.
הציון אותו מעניק חבר הכנסת אלמוג כהן לממשלה הוא שבע "כי אני מזהה את התהליכים שעוברים. בחודש מרץ פחד שלט במסדרונות, והיום אני מרגיש שמבינים שכל הסיפור של הרפורמה והמחאה והטייסים הסרבנים הם חלק מקמפיין אחד ויש להתייחס לזה בהתאם".
ואולי הרוגע הוא כי הבחירה היא להתקדם בסעיף זניח יחסית מהרפורמה, ולא מעבר לכך? "אני מסכים, אבל את המלחמה הזו ננצח קרב אחרי קרב. דרושים גם דברים חשובים אבל כדי לעשות קפיצת באנג'י צריך שמישהו ידחוף אותנו מהצוק, ואני שמח על כך".
כהן לא מוצא לנכון לקיים הידברות מחודשת בבית הנשיא ואומר "אני לא מכיר מו"מ תחת אש. מה שקורה כאן זה אש שמבעירים. הם שופכים את התינוק עם המים, נוגעים בדברים הכי קדושים לנו כחברה, בצה"ל לא נוגעים. הרי מחבל חמאס שבא לשחוט ילד יהודי לא מעניין אותו למה אבא שלו מצביע. הם (הסרבנים) יודעים את זה ומכירים את הערכות המודיעין שנמצאות על השולחן והם משתמשים בזה. יש דברים שלא עושים".
בהתייחס ליחסים עם הנשיא האמריקאי אומר כהן כי אמנם חשובים יחסי החברות, אך אינטרסים לאומיים חשובים יותר. "אמנם מבחינה צבאית ומבחינות נוספות המשקל בינינו לא דומה, אבל האינטרסים ההדדיים והאסטרטגיים הם שמנצחים את החבילה הזו. העם האמריקאי תומכים בנו כי הם מבינים שאנחנו דלת הברזל שלהם למזרח התיכון. אנחנו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, וחשובה האמירה שאנחנו ידידים שלהם אבל לא הם שיקבעו לנו את המדיניות".
לשאלת יחסה של משטרת ישראל למפגינים אומר כהן כי כאשר בוחנים את הדברים מול היחס להפגנות נגד העקירה והגירוש מגוש קטיף ניתן לזהות בנקל את האכיפה הבררנית והמוסר הכפול, "את ההבדל בין דם לדם, ואת זה אנחנו צריכים לשנות".