מעוז שוורץ, מחנך י"ב בישיבת אמית אשדוד ומג"ד במיל', התייחס במכתב לתלמידיו לתופעת איומי הסרבנות על רקע הרפורמה המשפטית.
"אני תוהה מה היה עובר בראשי, מה הייתי סופג אל תוך העולם הפנימי שלי אילו הייתי תלמיד בגילכם היום", שיתף מעוז בראשית מכתבו.
לדבריו, "היום נפל דבר שלא קרה בעבר (עד כמה שידוע לי מאז קום המדינה וגם לפני) - לוחמי צה"ל שראינו בהם מלח הארץ וחלקם גיבורים של ממש בחרו לשים את המפתחות ולסרב לשרת במפעל הציוני הגדול ביותר בתולדות עמנו - צה"ל. מחר מלחמה - אחרים ילחמו בואדי והם...יישארו מאחור.
אני מהרהר רבות על מה אתם חושבים? מה אתם סופגים? קולטים? איך אתם מתרגמים את המציאות הנוכחית? והאמת, אני הכי חושש מכך שאתם לא מתרגמים את המציאות אלא המציאות בלי מודע נכנסת אליכם לתת מודע, נזרעת שם ומתי שהוא תפעל את פעולתה באופן כזה או אחר".
"דבר חדש קורה במוחכם איפה שהוא - צומחים פרות חדשים רקובים של מציאות שלא הייתה מדוברת כלל ועכשיו היא אמיתית: מעתה קיימת מציאות של סירוב לקחת חלק בהגנת המדינה מפני אויביה. עד עכשיו זה היה זר, מנוכר, בלתי עולה על הדעת. עכשיו כבר לא. לצערנו. אתם הדור שיכול להגיד מעתה - 'סירוב לשרת כבר היה בעבר כשהייתי נער. זה מקובל'.
הוא ביקש להעביר מספר מסרים לתלמידיו: "מה מניע אדם בשעות משבר? משמעות ושייכות! כשיש את 2 אלו מוכנים גם למסור את הנפש אם צריך ובוודאי לא להישבר. שנית, מה הופך אדם לאישיות גדולה ולא אישיות קטנונית? היכולת לסגל לעצמנו ראיה על המציאות שהיא ארוכת טווח ועמוקה ולא קצרת טווח ושטחית (עיתונאית). אם אתם מזהים שאתם עונים לחלק הראשון של המשפט - מצויין, אם אתם מנתחים ופועלים במציאות מתוך ראיה שטחית, של כאן ועכשיו, ראיה ילדותית, ראיה ממשקפי העיתונאים = תחשבו מסלול מחדש כי אתם בדרך הלא נכונה".
"לאורך כל ההיסטוריה ולא משנה מאיזו סיבה כל מי שבחר לוותר, להתייאש, להגיד מול המציאות "אפס" (חטא המרגלים) מצא את עצמו בחוץ! אל תחפשו את זה בטווחי הזמן הקרובים אלא בפרספקטיבה של זמן , של עם...אותם מיואשים מהמציאות לא נשארו איתנו. לדוגמא בחטא המרגלים זה מאוד בולט - כל מי שבחר להתייאש נקבר במדבר ולא נכנס לארץ. בואו נעשה תאום ציפיות קצר: להיות יהודי מאמין זה בעיקר להבין שהדרך ארוכה ורצופה עליות וירידות. היו קשיים בעבר ויהיו קשיים גם בעתיד".
הוא הדגיש בפני תלמידיו כין אין לוותר ויש לקחת את הדברים בפרופורציות . "אנו לא מוותרים! אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת. היא בערה בעבר ותבער בעתיד. אנחנו אוהבים את ארצנו ולכן לא נכנעים ולא נשברים ויודעים גם יודעים שאנו במסע ארוך ובמסע הזה עם ישראל זקוק ללוחמים מסורים (זה תלוי בראש לא בסוג של סיכת הלוחם). תהיו מאלה ולא. פרופורציות. תזכרו איפה העם שלנו היה רק לפני 80 שנה (לא 1000 שנה) - בתאי הגזים, בגטאות...כבשה בין 70 זאבים , 2000 שנות גלות. פורפורציות! בחיית' פרופורציות. 'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'".
"תלמידים שלי, בשונה מהסרבנים שהתייאשו מהמדינה אני מאמין בכם ובוודאי לא מתייאש ויודע שאתם דור העתיד של מדינתנו. אתם חוליה בשרשרת! שלא יחלישו אתכם, לא המרגלים ולא הסרבנים! תהיו גיבורים! אני בכל מקרה ימשיך לעשות מילואים בגאווה ובמסירות גדולה כי אני מרגיש בכל נימי נפשי משמעות ושייכות ואם צריך עד מסירות נפש", סיכם.
