
מאות רבנים, אנשי ונשות חינוך השתתפובכנס מכון ארבל ה-2 שעסק בבריאות הנפש בחינוך הדתי שנערך בהיכל התרבות ביד בנימין.
הכנס עסק בנתינת ידע מחקרי עדכני וכלים מקצועיים לעבודה עם תלמידים בנושאי בריאות הנפש. את ההרצאות העבירו פסיכולוגים של המכון ועסקו בנושאים שכל איש חינוך יכול לפגוש - התמכרות לאלכוהול, אובדנות, הפרעות שינה ועוד.
אחד המושבים בכנס היה פאנל רב משתתפים הנקרא 'מה אני, פסיכולוג?' התקיים בין השאר בהשתתפות הרב יואל מנוביץ', ראש ישיבת הגולן והרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון.
"כשאני למדתי בישיבת מרכז הרב לפני 30 שנה הזמין אותי רב אברום שפירא ואמר לי שהוא רוצה שאני יהיה בתפקיד של ריש דוכנא, למעשה הוא רצה שיהיה מענה לעניינים שאנחנו מדברים פה", סיפר הרב מנוביץ'.
לדבריו, "מאז שרב אברום זימן אותי לתפקיד, כל פעם שהיה פוגש אותי במסדרון, היה אומר לי את מה שתמיד היה אומר בישיבה: 'הסבא מסלבודקא אמר שעיקר הישיבה להחיות רוח שפלים ולב נדכאים'. בישיבה אתה מקבל אדם צעיר ואתה צריך להחיות אותו, בישיבה עוסקים בנפש, עבודת הנפש היא מילה שהיא שווה לישיבה ולעבודה רוחנית בכלל".
הרב מנוביץ' דיבר על אפשרות של התעוררות תופעות רדומות דווקא בישיבה. "בישיבה יש עבודת הנפש ולפעמים דברים שיכולים להיות רדומים ולהופיע בגילאים האחרים צפים יותר בגלל שיש עבודה נפשית וחיטוט נפשי חיובי, כל זה קשור לעבודת הנפש".
הרב מנוביץ' חילק בין עבודת הנפש לבריאות הנפש. "עבודת הנפש לא קשור לבריאות הנפש, הצדדים שהם מחוץ לנורמה. בישיבה לא מטפלים בדברים החריגים, וכשיש דברים חריגים צריך לפנות למומחה. רבנים הם לא אנשי טיפול.
כשנולד לי הבן הראשון רציתי למול כי ככה הדודים שלי מבני ברק עשו, ואז שאלתי את רב אברום על כך, שענה לי: "אתה רוצה למול את עצמך? תחמיר, אם אתה רוצה למול את הבן שלך, תביא מומחה. אצלי בישיבה כל מוצ"ש שוברים ידים ורגלים, יש לי חובש בישיבה אך לא רופא בישיבה. חשוב לומר: ישיבה זה מקום נורמלי, לפעמים מקום שמציף כי עובדים על הנפש אבל כמו הפילוח באוכלוסיה. בדור שלנו זה עולה ועדיין ישיבה זה מקום נורמלי".
לאחריו דיבר הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון שהתייחס גם הוא להתמודדות הנפש בישיבות. "ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה ואין לך קץ מגולה מזה, כאשר השלבים הראשונים לייבש ביצות והשלב הנוסף בדרך לבניין הבית הוא לגעת במרחבים הלא מעובדים שבנפשנו", אמר הרב אתרוג. "בגלות אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, לא הייתה אפשרות לגעת בכוחות הנפש. בבית הכנסת בו גדלתי לכולם היה מספר כחול על היד וכשהייתי עובר ליד הבית של ההורים של חבר שלי היו נשמעות צרחות אבל כלל לא בטוח שהם היו מדווחים על מצוקה. אני באושויץ הייתי מחזיק מעמד 20 שניות אם הייתי חזק".
הרב אתרוג מדגיש כי הוא לא מדבר רק על מקרים פתולוגים אלא בראש ובראשונה על עיסוק בנפש. "לא חייבים לעסוק רק במצבים חולניים בצורה קשה אלא יש לך נפש, תתייחס אליה. העיסוק בנפש הוא חלק מהגאולה בעיני, מבשרי אחזה אלוקי, מנפשי. כוחות הנפש מתעוררים וזו ברכה אדירה. צריך שבית המדרש מתוך התורה ינסה לגעת בנפש פנימה, מקום שהוא אין סופי.
אדם לא יכול להיות תלמיד חכם גדול אם לא טיפל בעצמו, יש כאן קריאה לדור לגעת בנפש שלנו, איזשהוא מפגש בסיסי ראשוני. בחור ישיבה או בת מדרשה שלומדים אמונה זה מציף אצלם שאלות מה אני ומי אני, לרבות רגישויות שכדאי מאוד שלרבנים שלהם יהיה שיג ושיח במה מדובר".
הרב אתרוג סיים את דבריו בנימה אופטימית. "צריך להאמין ולראות את הטוב שבתלמיד, שני האלפים של הרצי"ה קוק, אהבה ואמונה, היכולת להיפגש עם הנשמה. אם את זה נצליח לעשות, נבנה קומה הרבה יותר גדולה".
את האירוע פתחה סגנית שר האוצר ח"כ מיכל וולדיגר. "העולם המודרני פועל בקצב גבוה, ונדמה כי כל צעד ושעל טומן בחובו אין ספור סכנות ותקלות", אמרה וולדיגר. "תפקידנו הוא להעניק לילדינו כלים ואמצעים לחיזוק חוסנם הנפשי, כדי שיוכלו לאתגרים הרבים שמזמינים לנו החיים: חששות, אתגרים, התלבטויות ופחדים. מברכת את מכון ארבל על פעילותו החשובה בתחום ואת מארגני הכנס, וכמובן את צוותי החינוך היקרים, חזקו ואמצו".




