מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (שני) את צמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 64 תומכים. במהלך כל ההצבעות זעקו חברי האופוזיציה "בושה" ו"חורבן" והם אף החרימו את ההצבעה בקריאה שלישית.
השרים בצלאל סמוטריץ' ויואב גלנט דחפו לפשרה של הרגע האחרון במהלך ההצבעות למרות התנגדותם החריפה של השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר. השניים ניסו לגבש הכרזה על דחייה של החקיקה על מינוי שופטים לתקופה של יותר מחצי שנה.
ראש הממשלה שקל את ההצעה ואף יצא להתייעצויות עם מספר שרים מאחורי אולם המליאה בניסיון להכריז על ריכוך בחקיקה. גם בית הנשיא עורב במגעים.
השר בצלאל סמוטריץ' הגיב לאישור החוק ואמר: "לאחר עבודה קשה ומאמץ של שנים רבות, אנחנו מתחילים בתיקון מערכת המשפט ומחזירים את האיזונים בין הרשויות שהופרו לפני 30 שנה על ידי אהרון ברק. תודה לרוה"מ, לחברי הקואליצה , לשר המשפטים ולשותפי וחברי להובלת הרפורמה שמחה רוטמן. יחד נמשיך לתקן באחריות".
השר יריב לוין אמר כי מדובר ב"צעד ראשון והיסטורי לתיקון מערכת המשפט".
"אנחנו יוצאים עכשיו לפגרה ארוכה, אני יוצא אליה בידיעה שהעברנו חוק חשוב, אבל בלי שמחה לאיד ועם רצון אמיתי לקרב בין כל חלקי העם. זו אחריות משותפת שמוטלת גם עלינו וגם על חברינו לאופוזיציה. בואו ננצל את הפגרה ונגיע להבנות. זה אולי לא האינטרס הפוליטי של כולם, אבל זה בוודאי האינטרס הלאומי שצריך להנחות אותנו", דברי לוין.
השר איתמר בן גביר הוסיף: "השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "בשביל מדינת ישראל יהודית יותר ודמוקרטית יותר אנחנו חייבים להעביר את שאר חלקי הרפורמה, בראשם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושינוי סמכויות היועמ"שים".
המגעים בניסיון להגיע לפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה נמשכו עד הרגע האחרון אך ראש האופוזיציה יאיר לפיד הכריז כי קרסו המגעים ופוצץ את השיחות.
"בשבועות האחרונים עשינו כל מאמץ להגיע להסכמות רחבות כמו שהבטחנו. היו לנו תנאים. עם הממשלה הזו אי אפשר להגיע להסכמות ששומרות על הדמוקרטיה הישראלית. הם מנסים לפרק את הדמוקרטיה ואת אחדות העם. אין דרך להמשיך להתנהל מולם משום שזו הממשלה הכי חסרת אחריות שהיתה כאן אי פעם", טען לפיד.
במקביל קיים ראש הממשלה התייעצויות עם השרים יואב גלנט, יריב לוין ובצלאל סמוטריץ' בסיומן הוחלט, לאור עמדת האופוזיציה, להמשיך ולקדם את הצעת החוק כמתוכנן.
לפני כן נשא שר המשפטים יריב לוין במליאה נאום מסכם בו הסביר את הצורך בצמצום עילת הסבירות. "כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר התריע כבר לפני שנים על הסכנה הטמונה בגישתו של הנשיא בדימוס ברק בנושא הסבירות, ואני מצטט: 'אם התיאוריה, המאפשרת דיון בערכאות השיפוט בכל עניין, תתממש באופן תדיר, היינו: אם כל נושא - החל מן התקציב לפריטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים - יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמאלית או לפי מבחני סבירות שבית המשפט חורץ את הדין לגביהם, יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות, שיבטל, הלכה למעשה, את יכולת התיפקוד של הרשויות האחרות'".
לדבריו, "גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מנחם אלון, אמר דברים ברורים, אפילו חריפים מאוד באשר לעילת הסבירות. הוא כינה את פסקי הדין המבוססים על סבירות במילים הקשות הבאות: 'אותם נושאים ופסקי-דין שעניינם נושאים פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים שבהם מכריע חברי בשימושו בעקרון הסבירות ובמתחם הסבירות'. כלומר, המשנה לנשיא אלון קובע שהשימוש בסבירות הופך את בית המשפט למי שמכריע בנושאים שהם פוליטיים, צבאיים ומדיניים מובהקים, כאלה שמסורים לסמכות הממשלה".
"המשנה לנשיא בדימוס אלון לא אמר זאת סתם כך. כי שימוש בעילת הסבירות לא רק שהוא עניין של השקפת עולם ולא עניין משפטי, אלא הוא מאפשר לשופט לעשות עוד דבר שאין לו מקום בבית המשפט: לקבל החלטה שאין לה שום נימוקים, שום קריטריונים. האם זה סביר, או לא סביר. על פי מה בדיוק? לפי איזה מדד?", תהה לוין.
הוא הוסיף: "איפה בית הספר לסבירות שבו אפשר ללמוד מה סביר? יש מקום כזה? ברור שאין. אם היה בית ספר כזה אני הייתי רץ ללמוד. הייתי הראשון שהיה נרשם. מי לא רוצה להיות האדם הסביר? אבל אין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה. כי סבירות זה השקפת עולם. זה לא דיני חוזים זה לא דיני ראיות, זה לא עניין משפטי. אני רוצה לומר יותר מזה – מי בכלל אמר שמה שסביר בעיני השופטים זה בכלל הדבר ההגיוני לעשות? מי קבע שהעמדות האישיות שלהם יותר טובות מאלה של השרים?", הוסיף.
הוא פנה לחברי הכנסת ואמר: "תצביעו בעד החוק, תוכיחו שיש מחוקקים בירושלים. אני מקווה שנדע לנצל את חודשי פגרת הכנסת כדי לשבת לשיחות רציניות, באופן ישיר, ללא צורך במתווכים, כדי להשיג הסכמה באשר למכלול מרכיבי הרפורמה".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן נשא גם הוא דברים ואמר: "בית המשפט טוען פעמים רבות שהוא נאלץ להתערב וכביכול מציל אותנו מעצמנו. גם בשעות אלו ממש בית המשפט סבור שעליו להתערב ולפתור באמצעים משפטיים משבר שהוא בראש ובראשונה פוליטי. רבים אומרים – תראה מה קורה בחוץ, כאילו מה שקורה עכשיו בחוץ הוא תוצאה של קידום או תיקון עילת הסבירות. אין מי שמאמין לשקר הזה. אנחנו נמצאים אחר 5 מערכות בחירות ב-3 שנים, שהן תוצאה של משבר אמון במערכת הפוליטית הישראלית. הסיבה שאנו נמצאים במשבר אמון כה חריף היא חוסר האמון במוסדות השלטון שיצר לצערי הרב בית המשפט העליון".
לדעתו, "אי אפשר להתחמק מכך. אנו אמרנו לעצמנו שאנו נחוקק כאן – ובג"ץ יבטל. הממשלה תקבל החלטה – ובג"ץ יבטלה. יותר מדי זמן עשינו את הדבר הזה והתוצאה לא הובילה ליותר מתינות, אלא להקצנה. במשך זמן רב התרגלנו שהדיונים החשובים לא נערכים כאן בבית הזה, חברי כנסת לא מדברים זה עם זה. הוצאת השיח לבית הנשיא הייתה המשך לאותה רעה חולה שהכנסת הפסיקה להיות הבית לבירור הסוגיות החשובות של חיינו
"הדבר הזה חייב להיפסק, והדרך היחידה היא שאנו נקבל את ההחלטות כאן בכנסת ובממשלה. יחד עם זאת, נמצאת גם האחריות. עילת הסבירות אין לה דבר וחצי דבר עם הגנה על מיעוטים. כל כך הרבה פייק. הגיע הזמן שתפסיקו להפיץ את הפייק הזה. ביטול עילת הסבירות אינו פוגע ביכולת בית המשפט לבקר החלטות מכוח שיקולים זרים. אתם מייצרים אצל אנשים תחושת חירום שאין לה בסיס. התפקיד של עצירת השיסוע ושל החייאת הרוח מוטל על כתפינו כאן בכנסת. הכנסת היא הבית של הדמוקרטיה הישראלית האמיתית", סכים רוטמן.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם במליאת הכנסת ואמר: "בעשרים וארבע השעות האחרונות הונחו בפני שתי הצעות פשרה. אחת של ההסתדרות והמעסיקים, השניה של נשיא המדינה. את שתיהן לא אהבתי. מול שתיהן הצבתי תנאים קשים שלא התקבלו. בכל זאת על שתיהן הייתי מוכן לדבר. כי החובה המרכזית שלנו, כנבחרי ציבור, כפטריוטים ישראלים, היא להלחם על החיים ביחד. על הטוב המשותף".
הוא טען כי "התפקיד של הנהגה לאומית הוא לעשות את מה שנכון למדינה, לא לעצמה. זה תפקידנו, אבל בראש ובראשונה זה תפקידה של הממשלה. זה תפקידו של ראש הממשלה. זה התפקיד שאתם לא עושים. מעולם, בכל תולדות המדינה לא היה מופע כזה, תקופה כזו, של פריקת כל עול של הממשלה. של חוסר אחריות כמדיניות, כתפיסת עולם".
לדבריו, "ניהול מדינה הוא לא ניהול הבייס. ניהול המדינה הוא לא אירוע תקשורתי. הייתי ראש ממשלה, אני מכיר את זה. אין פתרונות קלים ואין תשובות קלות. יש מציאות. המציאות היא שאתם נותנים למדינה להתפרק. הקואליציה רוצה לחוקק קרע בעם. חקיקה דורסנית, אלימה, שתפגע אנושות לא רק בבית המשפט העליון אלא בחברה הישראלית, בבטחון, בכלכלה, בהיותנו עם אחד".
הוא פנה לחברי הקואליציה ואמר: "אם תצביעו היום בעד הצעת החוק הזו, בהצבעה אחת אתם פוגעים בכל ארבעת המרכיבים האלה. אם תצביעו בעדה אתם מחלישים את מדינת ישראל, את עם ישראל, את צבא ההגנה לישראל. אני קורא מפה לאנשים המתונים והשפויים בקואליציה, ויש כאלה, קחו אחריות על גורלה של מדינת ישראל. קחו אחריות על בטחונה, על עתידה, על החיים שלנו פה כעם אחד. אתם לא יכולים להצביע בעד הצעת החוק הזו. אתם יודעים שזו השתלטות של מיעוט קיצוני על הרוב הישראלי, וגם השתלטות עוינת על המפלגה שלכם. אתם יודעים שמה שקורה פה הוא אסון שאפשר למנוע אותו. טרגדיה שחובתנו לעצור אותה".
"אתם יכולים לעצור אותה. יכול להיות שזה לא מה שתכננתם בשביל עצמכם. יכול להיות שזה לא הדבר שבשבילו באתם לפוליטיקה, אבל אם לא תעצרו את זה עכשיו, אתם תתעוררו בלילות בשלושים השנים הקרובות ותשאלו את עצמכם למה ידעתם שזה המעשה הנכון, אבל לא עשיתם אותו. כל אחד מאתנו, כשהגיע לבניין הזה, נשבע את אותה שבועה. עמדנו פה והיושב ראש הקריא נוסח, הוא אמר: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת." וכל אחד מאתנו אמר "מתחייב אני". אם תצביעו בעד הצעת החוק הזו, אתם מפירים את ההתחייבות הזו. מפירים את ההתחייבות למדינת ישראל, לשליחות שלכם כחברי כנסת, וגם את ההתחייבות שלכם לעצמכם כפטריוטים ישראלים. אם תצביעו בעד לא תוכלו לקרוא לעצמכם פטריוטים ישראלים. אני קורא לכנסת ישראל להצביע נגד הצעת החוק", סיכם לפיד.
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר: "זה יום עצוב, יום ערב תשעה באב – פנינו לתהום. ומה שעצוב יותר מהכל, הוא שיש רוב באולם הזה – ואני אומר זאת מידיעה, שלא רוצה את התוצאות שתביא ההצבעה הזו. והרוב הגדול הזה, שבוי בידיהם של קיצוניים בקואליציה. בידי שורפי האסמים המודרניים".
"יש גורמים בקואליציה שלא רוצים הסכמות – הם רוצים מאבק. הם רוצים לעשות מנדטים על חשבון מדינת ישראל. הם רוצים להפוך את מדינת ישראל ממדינה מלוכדת וחזקה לסלט פוליטי שבאמצעותו הם יוכלו להבטיח את שלטונם. אפשר לעצור, להגיע עוד במושב הזה, בימים הקרובים, להסכמה על עילת הסבירות שלא תפגע באדני הדמוקרטיה, ולהסכים על המשך החקיקה בהסכמות רחבות. ראש הממשלה, שאני מאחל לך בריאות האחריות היא קודם כל שלך. אתה יודע היטב – שעליי, אפשר לסמוך. שאם תעצור, תמצא יד מושטת להסכמות. אתה מבין היטב את חומרת המצב. אתה מבין היטב את משמעות ההצבעה שתקרה פה תכף", הוסיף.
