Shutterstock.
Shutterstock.צילום: Shutterstock.

הכירו את משפחת רזיאל. האבא והאמא – רון ושירה, ושתי בנותיהם, רחלי בת ה-6 וירדן בת ה-11. רון ושירה משתכרים יפה, ובעובר ושב בבנק יש להם סכום נאה. משפחת רזיאל מתכננת לטוס לחופשה ביוון בקיץ הקרוב. המשפחה שוכרת דירה באחת מערי המרכז, ובאחרונה החליטו בני הזוג לרכוש דירה.

ואולם, החל באפריל 2022, מתחיל תהליך מאקרו-כלכלי שישפיע משמעותית על משפחת רזיאל, ולמעשה על כל משפחה בישראל: אינפלציה. או במילים אחרות – עליית מחירים מהירה של כמעט כל מוצר או שירות שאותם אנחנו צורכים. אינפלציה היא חלק מתהליך מורכב, שקושר בתוכו גם את ערך המטבע המקומי שלנו, השקל, מול סל המטבעות העולמי, וכן החלטות לגבי הריבית במשק.

אז איך משפיע המצב האינפלציוני שהחל באביב 2022 על משפחת רזיאל? בואו נבין את התופעות הכלכליות שמתרחשות סביבנו, ונראה כיצד כל אחת מהן משפיעה על הכיס של המשפחה הישראלית הממוצעת. לבסוף, נסקור מספר דרכי פעולה אשר עשויות לאפשר למשק הבית להתגונן מפניהן, כמו פתיחת תיק השקעות וחיסכון בבנק.

אינפלציה

אינפלציה היא מצב שבו המחירים במשק עולים. בישראל היא נמדדת דרך "מדד המחירים לצרכן" שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש. לפי נתוני בנק ישראל, האינפלציה השנתית בפועל, נכון ליוני 2023, היתה 4.6%. המשמעות היא שבתקופה של שנה המחירים עלו בשיעור זה, כלומר יוקר המחייה של משפחת רזיאל קפץ בכמעט 5%.

הכסף שנחסך בבנק מאבד מערכו במצב כזה. מדוע? כי ערך הכסף נמדד ב"כוח קנייה". שטר של 100 ₪ בארנק או בעו"ש קונה היום פחות מוצרים מלפני שנה. לכן רון ושירה מתחילים לשים לב שהקניות הופכות יקרות יותר, הדלק מתייקר וכסף "דולף" מחשבון הבנק מהר יותר. משפחת רזיאל שמה לב שהיא צריכה לשקול בכובד ראש מה חשוב לרכוש ומה לא, כדי לא לצאת מאיזון כלכלי.

למה נוצרת אינפלציה? אינפלציה יכולה להיווצר מלחץ עולמי על ההיצע (מחסור במוצר או שירות); שינוי חד במגמות הביקוש (כשכל הצרכנים רוצים את אותו המוצר או השירות, ונוצר מחסור); ומדיניות מוניטרית (פעילות של בנקים מרכזיים לתמרץ את הכלכלה באמצעות "הזרקה" של כסף לשוק, מה ששוחק את הערך של כלל הכסף במשק). האינפלציה של 2022-2023 נוצרה משילוב של שלושת הגורמים האלה.

ריבית

ריבית היא מה שלפעמים מכונה "מחיר הכסף", המחיר שאותו משלם נוטל הלוואה לבעל החוב. בנק ישראל קובע את רמת הריבית במשק, וזהו אחד הכלים שיש ברשותו כדי למתן את האינפלציה. ריבית בנק ישראל היא המחיר שהבנקים ישלמו לו עבור הלוואת כספים. שיעור הריבית הזה ישפיע על הריבית שהבנקים יעניקו ללקוחותיהם. כשהריבית עולה, הלוואות – מכל סוג – מתייקרות.

בדרך זו מעוניין הבנק המרכזי לצנן את קצב הצריכה, ובכך לבלום את עליות המחירים. המצב הזה פוגע בבעלי משכנתאות בריבית משתנה, שייאלצו לשלם יותר בהחזרי הריבית החודשיים; וכן בנוטלי משכנתאות חדשים, שהריבית שתיקבע על ההלוואה שלהם תהיה גבוהה. נכון לאמצע 2023, ריבית בנק ישראל היא 4.75%, וזאת לאחר שנים שבהם הריבית במשק נשקה ל-0.

המצב הזה גורם למשפחת רזיאל לשקול האם לקחת משכנתא בעת הזו, או שעדיף לחכות.

שקל

לצד אלה, גם ערך המטבע עצמו – השקל – משפיע על מצב חשבון הבנק ועל כוח הקנייה. כידוע, ערך השקל נקבע ביחס למטבעות אחרים, כשלרוב משווים אותו לדולר. כשהשקל נחלש, קורה מצב דומה לזה שאותו יוצרת אינפלציה: המחירים עולים עבור מי שהכנסתו וחסכונותיו נקובים בשקל.

בתחילת 2022 כל שקל היה יכול לרכוש 0.321 דולרים, ובמחצית 2023, כל שקל יכול לרכוש רק 0.277 דולרים. כלומר, השקל נחלש בכ-14% בתקופה זו. מעבר לנתונים של חילוף כספים, מדובר בגורם שמשפיע ישירות על מחירים של כל מה שמיובא במשק – מפירות וירקות, דרך מכוניות וחומרי בניין ועד שירותי אונליין כאלה ואחרים.

זוהי עוד "מכה" שנוחתת על ערך הכסף בחשבון הבנק. כשמשפחת רזיאל רוצה לסגור מלונות וטיסות לחופשה ביוון, היא רואה שהמחירים אמנם נותרו זהים בדולרים, אבל הרכישה מצריכה הרבה יותר שקלים, כי הדולר שווה יותר כיום. בצער, המשפחה שוקלת לבטל את החופשה.

יש מה לעשות?

יש לא מעט דרכים ליצור תנועת נגד לשחיקת הכסף שנוצרת עקב אינפלציה, ריבית וערך המטבע. כשהריבית במשק עולה, גם הריבית שהחוסכים מקבלים עבור חיסכון בפיקדון בבנק אמורה לעלות. עלייה כזו יכולה לרכך את השפעת האינפלציה. פיקדון מספק אמנם מענה מצוין לצרכים ידועים מראש, כמו תשלום עתידי ידוע, אך כאשר נדרשת נזילות או כשמדובר ביתרה שנועדה לטווח ארוך, לפתרון הזה קיימים גם חסרונות.

אפשרות אחרת היא ניהול תיק השקעות, והשקעה מנוהלת או עצמאית במניות, איגרות חוב וניירות ערך אחרים. לסוג כזה של השקעה יש פוטנציאל להניב תשואה בקצב גבוה יותר מהתפתחות האינפלציה, ובכך אולי לתת למשפחת רזיאל מרחב לנשימה ולהגן עליה מפני שחיקה מתמשכת של הכסף בבנק. גם פתרון זה לא חף מחסרונות, כשהבולט שבהם הוא הסיכון שקיים בכל השקעה – הפסד במקום רווח. עם זאת, גם את רמת הסיכון ניתן למנן בבחירה של נכסים לתיק בעלי אופי סיכון גבוה או נמוך, לפי העדפת המשקיע.

אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.