תלמידי הישיבה לצעירים בירושלים הוציאו הבוקר (שלישי) חוברת סיכומי שיעורים מישיבת בין הזמנים בישיבה, ובחרו להקדיש אותה לעילוי נשמת דוד יהודה יצחק, בוגר הישיבה לצעירים שנפל בקרב בג'נין לפני כשלושה שבועות.
בחוברת, מסוכמים עשרות שיעורים שניתנו בשבועיים האחרונים בישיבת בין הזמנים שהתקיימה בישיבה, ביניהם שיעורים של הרב הראשי הרב דוד לאו, הרב אביגדור נבנצל, הרב יעקב פילבר, הרב דוב ליאור, הרב בניהו שמואלי, הרב יהושע מגנס, הרב יצחק בן שחר, הרב אריה שטרן, הרב יעקב רוז'ה, הרב מרדכי גרינברג, הרב אורי שרקי, הרב דוד סמסון, הרב אחיקם קשת ועוד.
את החוברת התלמידים נתנו לתלמידי הישיבה, יחד עם מדבקות עם ציטוט של הלוחם: "תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים, בלי לבלבל את המוח, פשוט להיות טוב".
ראש הישיבה הרב יאיר גזבר כתב: "יפה בעיני כשחבר'ה צעירים מוציאים חוברת סיכומי שיעורים והם מקדישים אותה לעילוי נשמת חייל, בוגר הישיבה הי"ד שהם בכלל לא הכירו אותו ואף לא שמעו עליו עד מותו. החיבור בין הנפשות בכלל הוא כל כך פשוט, ובפרט כולנו, כל תלמידי הישיבה לדורותיה, שמחוברים במכנה משותף של התגדלות במקום תורה ואמונה, עד שאך טבעי הוא שכך הם יעשו. אשריהם ואשרי חלקם גם אם נסתרות מעינינו דרכי ההשגחה העליונה שהביאתנו לצורך הנורא שגרם להקדשה זו".
הרב דוד שמחון, רבה של קרית יובל ומנהל התיכון בישיבה סיפר: "דוד לאורך כל שנות לימודיו בישיבה היה מלא להט. "הוא היה ילד של ארץ ישראל היפה", של בית אל. הוא היה מאוד מחובר לארץ, טייל בכל הזדמנות וחרש את כל בנימין והשומרון. הוא היה מאוד מיוחד, הרבה להרהר, לשאול שאלות ולחקור. היה מאוד חברותי והתחבר לכל אחד מבני הישיבה".
"דוד רצה תמיד להצטיין בלימודיו ולהוציא לפועל את כל כישרונותיו ולכן היה מבקש לחזור על כל בחינת בגרות שעשה כדי למצות את כישרונותיו. היה אומר לי: אני מתפלל כל יום לה' שיחונן אותי בחכמה בינה ודעת, אולם אם אני לא אנצל את כישרונותיי מדוע שאקבל עוד חכמה ובינה? לכן אני מנצל עד תום את כישרונותיי ואז תפילתי שלימה".
עוד הוסיף הרב, "דבר נוסף חשוב שהיה אצל דוד היה ניצול הזמן עד תום ולכן הוא הקפיד שלא יהיה לו טלפון חכם, הוא לא רצה לבזבז זמן על דברים שוליים. (אמא שלו הייתה בקבוצות הוואטסאפ שלו, כדי שיהיה מעודכן. אפילו בקבוצה שלו באגוז) השירות באגוז היה אחד משיאי חייו, אך הוא התייחס לכך בשוויון נפש ובצניעות ולכן לא התנדב לספק פרטים על פעולותיו ואימוניו. גם כשהגיע לישיבה לשבת מחזור לא סיפר דבר על שירותו המיוחד לא לצוות ולא לחברים. כל זאת מדגיש בעיני כל את הרצון שלו לתרום ולתת ככל יכולתו מבלי רצון לקבל שום כבוד או חנופה.
בהחלט מתאים לדוד להיות אותו אחד מיחידי סגולה כפי שהגדיר זאת הרב קוק לעיל כ"עבודת אנשי החיל שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים". "דוד מציב לכולנו רף גבוה מאוד של אדם בעל שיעור קומה אידיאליסט ברמ"ח אבריו המוכן לתרום את כל כולו עד כדי חייו למען חיי הכלל ולמען בטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל ועם ישראל", דברי הרב שמחון.
הרב יצחק סמואל, ר"מ בישיבה, סיפר לערוץ 7: "התבקשתי לכתוב כמה מילים לזכרו של דוד. כשמשה יבדל"א ביקש ממני בימי השבעה לומר מה אני זוכר, ניסיתי לתמצת את הרגשתי באיזו הגדרה קצרה, ומה שאמרתי על המקום היה: רצינות ולקיחת אחריות מתוך שמחה, ובלי להתבלט. אחרי ששמעתי וקראתי את הסיפורים מהורי הילדים שאותם חנך, וסיפורים מהצבא, נראה לי שההגדרה הזו באמת מבטאת במשהו את אישיותו. גם בישיבה, דוד התבלט בתכונה הזו. איך אפשר להתבלט בחוסר התבלטות? עובדה! הכול פשוט, הכול ברור ומובן".
הרב שלמה גולדשטיין, רבו של דוד הוסיף: "דוד למד בכיתתי בכיתה י', וכן לימדתיו תנ"ך בכיתה י"ב. אהבתיו מאוד מאוד… תלמיד רציני, ממושמע מאורגן ומסודר, עמל בלימודו ורצוי מאוד לחבריו. כולו לב טוב, שראינוהו מתנדב לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים (בארגון נח"ל - נותנים חיוך לילד), כולו חסד - להתנדבות בכל ענייני ארץ ישראל ועוד ועוד… הספיק כה הרבה - בשנותיו הקצרות… כולו אש של אהבה וחסד ונתינה".