אמצעי התקשורת מלאים בהם. אנשים מבוגרים, מצליחנים ישראלים - קצינים, יזמים, רופאים, אנשי השכלה ותרבות. הם עוטים חולצות טריקו עם סיסמאות, כאילו חזרו לימי תנועת הנוער או הטירונות, והם מלאי זעם, חרדה ולוחמנות נחושה ומרירה. הם גם מדקלמים סיסמאות – "הפיכה משטרית", "דיקטטורה בשיטת הסלאמי", "קץ הדמוקרטיה", "חורבן המדינה", אבל מתוך דבריהם ואיומיהם אפשר לפענח את תמונת עולמם, והיא אכן קודרת ומפחידה.
האנשים האלה, שרואים בעצמם מיטב בני הארץ הזאת, חיים כבר שנים בתחושה של חורבן ממשמש ובא. הם מזהים בחברה הישראלית כוחות אופל, קבוצות מסוכנות, שאם רק תינתן להם ההזדמנות ידרדרו את המדינה לשלטון אייתולות אכזרי, פרימיטיבי ועני. חרדים, מתנחלים וספרדים - כולם בעיניהם מעין שבטי טליבאן שיסיגו לאחור את חיי הרווחה והקדמה ויכפו חוקים שיפגעו בחירותו של כל מי שחי כאן. נשים לא יוכלו עוד ללמוד, לעבוד או אפילו להצביע בבחירות ולצאת מהבית. לא יהיו עוד חיי תרבות, חשיבה עצמאית ואוטונומיה של הפרט. הכול יוכפף לתפיסות דתיות קיצוניות, גזעניות ופרימיטיביות. ישראל החופשית, העשירה והמשכילה תחדל להתקיים. והבוגד הגדול הוא ביבי, האיש שמכר את נשמתו לשטן. מי שמסיבות של שחיתות אישיותית מובנית חבר לאספסוף הזה ומנהיג את קואליציית השבטים הנחותים, קואליציה שמנצחת בבחירות דמוקרטיות אבל כל מטרתה לגנוב את המדינה.
"מה עושים עם זה?" תוהה האדם הסביר. "איך אפשר בכלל לדבר עם אנשים שתמונת המציאות שלהם מעוותת כל כך? איך הם יכולים להיות מנותקים כל כך? למה הם עושים כזאת דמוניזציה לציבורים שלמים? איך אפשר לתקשר עם אנשים שזנחו כל בדל חשיבה עצמאית וביקורתית, שמאמינים לכל בדותה אבסורדית, כמו התחזית כי שר החינוך יואב קיש (יואב קיש!) יכפה הנחת תפילין, או שמשרד הבריאות ימנע טיפול רפואי באדם בגלל צבע עורו או אמונתו?". האדם הסביר מבין שאם אלו יכולות החשיבה והניתוח של האליטה, אשר אוחזת ברבים ממוקדי הכוח במדינה, הרי שאנו חיים כאן בניסים גלויים, וליבו נמלא הודיה לבורא על חסדיו עימנו. אבל ליבו גם מלא דאגה, ואפילו כעס. מה עושים איתם?
ועולים בדעתו שני פסוקים ממשלי - כי האדם הסביר מכיר קצת תנ"ך – פסוקים שצמודים זה לזה וסותרים זה את זה: "אל תען כסיל כאיוולתו פתן תשווה לו גם אתה: ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו". ההנחיה הראשונה של החכם מכל אדם היא לא לענות לכסיל כאיוולתו, לא להיסחף להיסטריה, לביטויים הקיצוניים ולהכללות הגסות. לא להיגרר לטונים הגבוהים ולפראות. העובדה שהכסיל מאבד פרופורציה, מאמין בכל דברי האיוולת והרשע, מעורר פרובוקציות ומתכנן פעולות גרילה נגד אויביו הדמיוניים, אסור לה שתגרום לתגובה דומה בצד השני. מתן כעסך, הנמך את קולך, נקה את שפתך ממילים קשות ומרות, "פן תשווה לו גם אתה". אל תתחרה בו בהתלהמות ובבריונות. אינך רוצה להיראות כך ולהישמע כך, וחשוב מכול, אינך רוצה לאבד את הראייה המפוכחת ואת שיקול הדעת.
אחרי שהצלחת להתאפק ולא להיגרר, "ענה כסיל כאיוולתו", התייחס לדבריו ונסה להבין לליבו. מופרכת והזויה ככל שתהיה, זו היא תפיסת המציאות שלו. הוא אינו "עושה הצגה". הוא באמת מפחד. הוא באמת בוכה, הוא באמת מאמין שהכול הולך לאבדון, ושהוא לבדו, בכוחותיו האחרונים, צריך לעמוד בפרץ ולמנוע מהמים העכורים לשטוף את הכול. נסה לשמוע את קולו "באשר הוא שם", הקשב לטיעוניו, ובמתינות ובחוכמה נסה להגיע איתו לקרקע מוצקה, "פן יהיה חכם בעיניו". אל תשאיר אותו לבד עם האימה הזאת, עם המחשבה שאין סיכוי ואין מוצא. כי זה לא נכון, וכי אנשים נואשים עלולים לפנות למעשים נואשים ומסוכנים, וכי, בסופו של דבר, בכולנו קיימת כסילות כזאת. כולנו עלולים לטעות בקריאת המציאות, להתקבע בתפיסה שגויה ולחוות מצוקה קשה מנשוא בלי הצדקה אמיתית. וכמה נרצה אז שמישהו יהיה לנו חבר ואח, ויושיט לנו יד בעת צרה, וידע לפקוח את עינינו ולדבר על ליבנו ולנחם אותנו.
***