"בצער רב, אנחנו לא נשרת מדינה דיקטטורית, ומרגע זה אנחנו משעים את ההתנדבות משירות מילואים", כך הודיעו השבוע עשרות טייסים במילואים על הפסקת התנדבותם.
אליהם הצטרפו כ־10,000 אנשי מילואים שהכריזו אף הם שלא יתייצבו לשירותם הצבאי אם החקיקה של הרפורמה המשפטית תושלם. זאת נוסף על כאלף אנשי חיל האוויר שכבר הבהירו זאת בחודשים האחרונים.
מדובר במהלך חסר תקדים, וככזה הוא מעורר דאגה רבה בקרב אנשי הצמרת הביטחונית והפוליטית, המעלים את חששם מפגיעה בכשירותו המבצעית של צה"ל דווקא בתקופה שבה האיומים מבית ומחוץ כה רבים.
כבר בחודש מרץ השנה הודיעו 37 טייסים בטייסת 69 שלא יגיעו לאימון מילואים, ועשרות רופאים במילואים הצהירו כי אם תעבור "החקיקה הדורסנית", כלשונם, הם לא יתייצבו לשירות המילואים. התגובה להודעתם הדרמטית הייתה סלחנית ומכילה ואף זכתה לגיבוי מצד אישי ציבור ורבים מהתקשורת הישראלית, שראו באיום לסרבנות בעת הזאת מעשה אמיץ במאבק על פניה של הארץ. בחודשים האחרונים רשימות החיילים המצהירים על אי־התייצבות הלכו והתארכו. מנגד, צה"ל השיב להצהרות אלו בקול ענות חלושה, התחמק מגינוי גורף וכמעט לא נקט בצעדים משמעתיים כנגד אלו שהצהירו שלא יתייצבו ביום פקודה.
הציבור הרחב לא נשאר אדיש, וחתם בהמוניו על עצומת תמיכה בצבא נקי מפוליטיזציה. העצומה, פרי יוזמה משותפת של הפעיל החברתי מאיר ליוש והעיתונאי ינון מגל, זכתה להיענות נרחבת בתוך פרק זמן קצר. וכך נכתב בה: "אנו, חיילים וחיילות בעבר או במילואים בצה"ל, מתנגדים לסרבנות ונאמנים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו נשרת את מדינת ישראל כי זו המדינה היחידה שלנו ואנחנו נגן עליה בכל מחיר". מלכתחילה הוגדר יעד העצומה בהשגת כ־40 אלף חתימות, כאמירת מחץ כנגד הצהרות הסרבנות. אך בתוך פחות מ־24 שעות נאספו קרוב ל־60 אלף חתימות שמצהירות על תמיכה מוחלטת בשירות בצבא, ללא כל קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת.
במכתב נוסף ששיגרו 130 קצינים בכירים וחיילים מבוגרי אגף המודיעין לרמטכ"ל, נכתב: "אנו, נשות ואנשי המילואים של חטיבת המחקר, מצהירים שנמשיך לשרת את מדינתנו באהבה ובמסירות בכל עת, כדי להגן על מדינת ישראל תחת כל ממשלה. לא נסרב פקודה ולא נציב תנאים להתנדבותנו למילואים בצה"ל". עוד נכתב: "דעותינו הפוליטיות שונות ומגוונות, כשם שהיו גם בעת שירותנו הסדיר. אנו מתנגדים להכנסת פוליטיקה לצבא ומבקשים להשאיר את צה"ל של כולנו".
על רקע הקריאה המתרחבת לאי־התייצבות בצבא, נפגש השבוע (ב') ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הרמטכ"ל הרצי הלוי. בפגישה הציג הרמטכ"ל את תמונת המצב המלאה בצבא ואת השלכות המחאה על לכידות הצבא וכשירותו לעת הזאת. עוד אמר כי יש להפסיק להתבטא נגד צה"ל וחיילי המילואים כיוון שהדבר פוגע בצה"ל. כמו כן הדגיש הרמטכ"ל כי נעשים בימים אלו מאמצים גדולים לשמור על כשירות החיילים.
בהמשך יצא ראש הממשלה נתניהו בהודעה משלו לאזרחי ישראל, ובה הבהיר כי "כולנו צריכים להסכים על כך שצה"ל חייב להישאר מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. כולנו יודעים שצה"ל נשען על משרתי מילואים מסורים ואוהבי המדינה. הקריאה לסרבנות פוגעת בביטחון של כל אזרחי המדינה", התריע נתניהו. "אני קורא לכם, אחינו ואחיותינו משרתי המילואים – השאירו את השירות בצה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי". עוד פנה בסיום דבריו לאויבי ישראל ואמר: "אני יודע שאתם לא יודעים מה זו דמוקרטיה. אל תבנו על הוויכוח בתוכנו. כמו תמיד, אנחנו נעמוד כתף אל כתף ונהדוף יחד כל איום על המדינה היקרה שלנו", הבהיר.
בהמשך השבוע (ג') פרסם הרמטכ"ל הודעה חריגה שבה קרא למשרתי המילואים כולם לחזור ולהתייצב לשירות. בסרטון מיוחד שפרסם, אמר: "אתמול (ב') היה יום של שיא בעוצמות המחלוקת בחברה הישראלית. בתוך הטלטלה הזו, על צה"ל מוטלת אחריות גדולה להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. ימי מחלוקת ומשבר דורשים להדגיש את המשותף והמאחד - משימת ההגנה על המדינה היא המחויבות העמוקה שלנו". עוד אמר הרמטכ"ל הלוי: "גם מי שקיבל החלטה בלב כבד שלא להתייצב - צה"ל צריך אתכם. רק יחד נגן על הבית. יש לנו אחריות רבה". בצבא עוקבים בדאגה אחרי הנתונים וטוענים כי יפעלו לתיקון המצב באמצעות שיח מפקדים וסדנאות.
סקר: הסרבנות הופכת ללגיטימית
תא"ל (במיל') אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים', רואה בחומרה רבה את תופעת הסרבנות הפושה בצבא בימים אלו. "צה"ל הוא מחוץ לפוליטיקה, וכאן יש פגיעה קשה מאוד בצבא ובכלל באתוס שלנו. תמיד הקפדנו לשמור את הצבא מחוץ לוויכוחים הפוליטיים, ונחצו פה קווים אדומים בוהקים", הוא מתריע. "ומה שחמור יותר הוא שקצינים בכירים מעורבים בקריאה לאי־התייצבות או לסרבנות".
אביבי מצביע על מחקר עומק שערכה לאחרונה תנועתו, תנועת 'הביטחוניסטים', בהובלה של אל"מ (במיל') ד"ר רונן איציק. המחקר מתבסס על סקר שנערך בקרב 1,200 ישראלים וחושף נתונים מדאיגים בנוגע לסוגיית הסרבנות כיום בישראל. מהמחקר עולה כי 41% מהמשתתפים תומכים או תומכים מאוד במרד מתנדבי המילואים. עוד עולה כי 20% בקירוב טוענים שאסור יהיה לשרת בצה"ל במקרה שהרפורמה המשפטית תעבור חקיקה.
"אלו נתונים מטרידים מאוד", מציין אביבי. "אלו מספרים מבהילים של אנשים שלא רואים בסרבנות בעיה, ויש רבדים נוספים לתופעה הזו. כשאדם בן חמישים מודיע: עד עכשיו התנדבתי למילואים, ובגלל שישראל הפכה לדיקטטורה אני לא אמשיך להתנדב - זו לא אמירה פרטית בלבד. זה מקרין על חבריו לשירות, זה מקרין על הילד שלו שעומד להתגייס, וזה מקרין על עוד המון מעגלים. לתופעה הזו יכולה להיות השפעה גם על המוטיבציה לגיוס", הוא מזהיר. "יש חשש גדול בצבא ממה הולך להיות בגיוסים הבאים. אנחנו מעורבים בזה כי אנחנו פועלים במכינות ובתיכונים לקראת גיוס".
ומה אתם חשים בשבועות ובחודשים האחרונים?
"בגדול, הרבה מהתופעות האלו של קריאה לסרבנות נוגעות יותר לדור המבוגר ופחות לדור הצעיר. מצד שני, ההורים הם גורם משפיע על ילדיהם, ואם ההורים מעבירים מסרים בעייתיים זה בהחלט עלול לפגוע. מהרבה מאוד שיחות עם אנשים בתוך המערכת הצבאית אנחנו יודעים שדה־פקטו, אפשר לומר שעד היום ניתן לספור ביד אחת את הסרבנות בצבא בעקבות המחאה", מרגיע אביבי.
השאלה היא מה יהיה מעכשיו.
"אני לא יודע מה יהיה, אבל לצערי הנזק כבר נעשה: נזק הרתעתי מול האויבים שלנו בצורה מאוד קשה, פגיעה באופן שבו ישראל נתפסת כיום במזרח התיכון, ופגיעה קשה בלכידות הצבאית שכל כך חשובה. יש פה קומץ קטן של קצינים, לצערנו גם בכירים, שמנסים לשכנע אנשים שלא לשרת, ואנחנו לא יכולים לקבל דבר כזה. זה פשוט מביש".
התגובה של הצבא מספקת לדעתך?
"אני חושב שהצבא הגיב בהתחלה בתגובה מאוד רפה ולא ברורה, ויכול להיות שאם התגובה הייתה אחרת, היינו היום במקום אחר. אם הרמטכ"ל היה מציב גבולות ברורים מההתחלה, לא היינו איפה שאנחנו היום", אומר אביבי. "בהמשך הצבא בא ואמר: מי שבפועל לא יתייצב אחרי שקיבל צו - אנחנו נטפל בו בחומרה. אבל לא אמרו שום אמירה על זה שיש קצינים בכירים שממרידים ואומרים לאנשים במפורש: אל תשרתו. הצבא בא ואומר, אני חוקית לא יודע לטפל בזה.
"אני לא מתווכח עם האמירה הזו, אני רק טוען שזה בכלל לא הדיון, העניין הוא עניין ערכי. ראשי הצבא אמורים להביע אמירה ערכית נחרצת בנדון", הוא מבהיר. "אני חושב שקצין שיקרא לא להתנדב – צריך להילקח ממנו אישור הכניסה, ושלא יתקרב יותר לקריה. אתה תקעת סכין בגב למערכת שגידלה אותך, אז אין לך מה לחפש פה. אבל הם פוחדים לבוא ולהגיד אמירות ברורות, וזו בעיה".
השבוע עמד אלוף במילואים מעל בימת המחאה וזכה לתשואות הקהל כשאמר בריש גלי: "הם לא סרבנים. הם בראש החץ בלחימה למען המדינה". היום יש לגיטימציה לאמירות מהסוג הזה.
"האדם הזה ממריד", מאשים אביבי. "במדינה מתוקנת הוא היה מובל אחרי אמירה כזו היישר למשטרה. אם הצבא היה יוצא חוצץ נגד אמירות מהסוג הזה ומבהיר חד וחלק שאסור לעשות פוליטיזציה של הצבא - זה היה הופך ללא לגיטימי. זה קו אדום שנחצה. מה קשורה לשירות בצבא השאלה אם אתה בעד החוק או מתנגד, או אם אתה אוהב את הממשלה הזאת או לא? זה לא קשור וכך זה חייב להישאר", הוא טוען נחרצות. "כשהממשלה הפקירה את השלטון בידי האחים המוסלמים, לא חשנו ב'ביטחוניסטים' פחות רע ממה שחשים היום מתנגדי הרפורמה. אבל לא היה אדם אחד אצלנו שעבר לו בראש להשתמט משירות בגלל זה".
אז אתה פסימי?
"אני מרגיש שהקצינים האלו חצו קווים אדומים והוציאו את עצמם מחוץ למחנה. הם איבדו את זה. לעומתם, אני מאמין מאוד בעם שלנו ובשכל הישר. זה לא מקרי שכמעט ולא היו אירועי סרבנות דה־פקטו עד היום, כי אם אתה אוהב את המדינה הזאת ואת העם הזה - אתה לא מתנהג ככה. אתה לא מסכן את כולם בגלל דעה פוליטית".
אם זה כל כך מסוכן, למה הצבא לא קורא בקול ברור נגד הצהרות מהסוג הזה?
"הרמטכ"ל אומר שאנחנו צריכים את האנשים האלה. הוא חושב שאם יקטין ראש ולא יעיר להם זה יעבור מעצמו. יכול להיות שבמובנים מסוימים זה עובד, אבל במובנים אחרים זו קטסטרופה", מחדד אביבי. "זה גורר נזק עצום. זה יכול להיות טקטית טוב, אבל אסטרטגית זו בעיה חמורה מאוד. מצופה מצה"ל לגנות קצינים שממרידים ומעודדים סרבנות, כי אי־גינוי מנרמל סרבנות בחברה הישראלית. זו עלולה להיות בעיה גדולה".
"האויב מחכך ידיים"
גם תא"ל (במיל) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מוטרד ביותר מריבוי הקריאות לאי־התייצבות במילואים. "זה מהלך פסול, מסוכן וחסר אחריות", מבהיר קופרווסר נחרצות. "זאת הכנסה של הפוליטיקה לצבא, ולצבא אין קיום ברגע שמכניסים אליו פוליטיקה. הרי כל אחד יוכל לומר: אני לא מוכן לשרת בממשלה כזו או אחרת, או: אני לא מסכים עם המדיניות הזאת או עם מדיניות אחרת, ואנה אנו באים במצב כזה?" הוא תוהה. "לא יהיה צבא אם כל אחד יחליט שהוא משרת רק כאשר התפיסות המדיניות שלו מיושמות על ידי הממשלה. לכן זהו מהלך פסול לחלוטין", פוסק קופרווסר. "זהו מהלך מסוכן ביותר, כי אם תתממש מציאות כזאת של אי־התייצבות - זו סכנה לא רק לצבא, אלא גם למדינת ישראל".
עד כדי כך?
"זה בעצם להפוך את הצבא למיליציות שבהן כל אחד יקדם את תפיסת עולמו, דבר שמסוכן למדינה. וזה גם מהלך חסר אחריות, כי את מי בעצם אתה מעניש? את המדינה שלך? אתה חוסך הגנה מעצמך וממשפחתך? מהי התבונה שעומדת מאחורי זה?" הוא שואל בחוסר השלמה. "יש ויכוח פוליטי? יש לכך כלים, אבל הצבא הוא לא כלי לגיטימי לוויכוח פוליטי. ולכן אני חושב שזה מהלך לא נכון. אני מקווה שברגע האמת האנשים האלו יתעשתו ולא יממשו את איומיהם, אבל נראה לי שלפחות חלקם נמצאים במצב תודעתי כזה שכל מה שאומר - אין לו סיכוי לחדור מבעד לתפיסת העולם שהם יצרו לעצמם".
התנהלות מערכות המדינה כלפי התופעה הזו הייתה מספקת, או שהיה צריך לנקוט צעדים תקיפים יותר?
"ברור לי שהגישה שהובילה את מקבלי ההחלטות הייתה נכונה - שבסופו של דבר מדובר באחינו, מטובי בנינו, וכולנו כאן יחד משתדלים להגשים את הדרך הטובה ביותר להיות פטריוט ישראלי", מסביר קופרווסר. "לא מדובר באנשים אנטי־ישראלים, אלא באנשים שנלחמו למען הארץ והקדישו את עצמם למענה. לכן יש ניסיון להיות מתונים ביחס אליהם ולא לעורר זעם, מתוך תקווה שבסופו של יום הם יתגברו על פרצי הרגשות הבלתי מוסברים שמובילים אותם כרגע ויתעשתו. זו הייתה, אני מניח, תכלית המדיניות כלפיהם לאורך הדרך".
מה שלא הוכיח את עצמו.
"אבל זו הייתה התקווה. ואולי כן, נראה מה יקרה עכשיו, האם הם יעמדו בסירובם או לא. חלקם עלולים באמת לעשות את המעשה הזה, וזה רע מאוד".
לרמטכ"ל הרצי הלוי הוא פונה בבקשה לפעול בכל האמצעים שבידו להוצאת הפוליטיקה אל מחוץ לצבא: "אני חתמתי על מכתב ששוגר לרמטכ"ל מחטיבת המחקר, ואמרתי שאנחנו מוכנים להתייצב, ללא קשר לשאלה איזו מדיניות תיישם הממשלה. הבהרנו שצריך להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לצבא, נקודה. כל מי שמנסה להכניס פוליטיקה לצבא, צריך להבהיר לו שהדרך הזו לא תצלח. צריך לעשות כל מאמץ, למרות המציאות המורכבת, להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לצה"ל".
איך אתה מעריך שזה משפיע על האויבים שלנו, שצופים בשקיקה במה שקורה בישראל?
"אין ספק שהם מחככים את ידיהם בהנאה ומרוצים מאוד ממה שנראה להם כחולשה גוברת של ישראל ומשבר פנימי מתעצם. ואם זה ישפיע על יכולותיה של ישראל בתחום הצבאי - הם יגבירו את קצב חיכוך כפות הידיים".
אתה לא חושש ממדרון חלקלק?
"ודאי שאני חושש. מי לא חושש? ולמרות זאת, אנחנו ממשיכים לצעוד קדימה. בעולם הצבאי צריך לעשות כל מאמץ לשכנע את מי שחושב לעשות מעשה שכזה - לא לעשות זאת. זה תפקידו של הדרג הצבאי הבכיר".
ומה בנוגע לנקיטת צעדי ענישה מול אלו שלא יתייצבו?
"בהחלט. אם מישהו יקבל צו מילואים והוא לא יתייצב מטעמים של מחאה – הוא צריך לקחת את הסיכון שייענש".
***