
זה קרה בחופש, אי שם בתל אביב. הלכתי עם חבר טוב שלי בחור ממש חביב. אמרתי לו: תסתכל על החנות שם, מעבר לרחוב.
רואה את המוכר שם? ס'תכל עליו טוב טוב...הפנה אליי את המבט: מה, עליו?! ההוא עם העגיל, מאחורי התריס שלבוש בגופיה, עם תספורת של מרינס? שיושב שם, מנשנש לו סנדוויץ' לא כשר? אמר לי בתמיהה...כאילו מחכה שאאשר..
עניתי: כן כן, ההוא שמה שכל הזמן מבלה במסיבות, שלא שמע מעולם על יו"כ, חגים ושבתות - הוא אח שלי.
קצת אחרי טיול, משהו די גזעי. אחרי שעשינו את כל הדרך מעפולה עד בריכות שכבי. היינו די גמורים, אני ועוד חבר. חיכינו שעות בכיליון עיניים לאוטובוס - ששוב פעם איחר...
"רואה את ההוא שם?", שאלתי כמו ילד מתלהב כשהצבעתי באלגנטיות על אדם עטור זקן שלעברנו התקרב..
"מה עליו? החרדי הזה? המשונה? שלובש שחור כל היום ואת כל החיילים שונא? שחי לו בבועה? ששונא ת'ציונות?שניפץ למישהו את השמשה - רק כי פתח בשבת את החנות?".
"כן, כן", עניתי לו בביטחון, "ההוא שכל שבוע נגד הגיוס מפגין, שבשלטון הכוי'פרים - אין הוא מאמין..." - הוא אח שלי.
ערב אחד, יצאתי עם אמא ואחותי לקניות. במרכז המסחרי, באוטו זה אולי 2 דקות...פתאום, כשהיינו כבר ממש בסיום הרכישה. אל אחותי הקטנה, שהייתה טיפה מאחוריי, צעקתי בלחישה:
"תעיפי מבט טיפה מימינך שם...רואה? ההוא עם הכיפת שקל והחולצה הגזורה?". שאלה אותי: "מי? אותו? שאפילו נגיעה לא שומר? שבמקום סוגיות בגמרא, רק פונקציות הוא חוקר?"
"בדיוק! הוא! שלתפילות בקושי מגיע...שכתב רש"י לא מבין, אבל העיקר בכדורסל לקח גביע..שכל היום בטלפון-נותן לייק, מתייג בתמונות, שאצלו "מי כמוכה באלים ה"- זה בסה"כ ראשי תיבות -הוא אח שלי.
"רואה גם את ההוא שם? בערך 20 מטר מימיני? ההוא שלא אוכל בשר-ההוא הטבעוני?" -הוא אח שלי.
וראית אותו? החבדניק הזה, במדף של הפירות? עם הכיפה של מלך המשיח, שכל היום מסתובב במדינות? שכל בוקר שחרית בעשר מתפלל? שכל אחד שעובר: "הנחת תפילין?", הוא שואל -הוא אח שלי.
ומה עם ההוא שבוחר לו ירקות? אותו כבר הספקת לראות? כן, ההוא שאת ירושלים רוצה לחלק? שבכל בחירות, את מרצ מחזק? - הוא אח שלי.
ועל הנער הזה, כבר הספקת להסתכל? זה שבשורה של החטיפים החליט להתנחל? עם הכיפה הגדולה, ציצית, פאות ארוכות? נו איך קוראים לזה...אה! נערי גבעות! נו הוא, שלערבים עושה בעיות? שכל שבוע מיס"מניקים חוטף מכות? שלפעמים לומד תורה, לפעמים סתם מסתובב בגבעות-שבינינו..(חוץ מכמה כבשים..) אין שמה מה לרעות - הוא אח שלי.
כי בתכל'ס, למרות המחלוקות והמריבות אנחנו כולם אחים, תחשוב על זה.. ההוא החרדי - כשתתעלף, ישר יצעק "הצולה"! ואלייך יתכופף..
והזה עם העגיל, יעצור לך טרמפ לקריית שמונה, סתם ככה, כי אתם גרים באותה מדינה...וההוא הטבעוני - 20₪ במכולת לך ילווה, רק כי שם לב שבמזומנים(וגם בגוף..) - אתה רזה. וכשיראה אותך החבדניק, בתאילנד, עם האח בחופשה-ישר ימתח את החיוך ויארח אותך כמו משפחה והדתי לייט, שלדעתך לבזבז את הזמן אוהב, כבר שנתיים בעמותות לא מפסיק להתנדב..והמתנחל, ההוא עם הפאות, כשאת הבית שלך פינו - הוא הבטיח לך אותו לבנות.
וכשתצטרך שיחה, או סתם לבדוק מתי האוטובוס מגיע-ההוא השמאלני ישר את הטלפון שלו לך יציע.
כי אם נרצה או לא, זה האחים שלנו, האמא והאבא.
ואת האמת, נראה לי שיצא לנו די סבבה...
הכותב הוא תלמיד ישיבת אלון מורה