דורות רבים, היו נוהגות נשות ישראל אחרי חצות בתשעה באב לשטוף את הבית ולאפות מאכלים לקראת הגעת המשיח, אמונה תמימה ופשוטה שאחרי החורבן צפוי לנו אור גדול. ככה מובטח לנו.
לפני כמה שנים, נסעתי ברכב עם הרב חנן פורת זצ"ל, סיפרתי לו ששמעתי מישהו שאמר שאנחנו עלולים להגיע לחורבן בית שלישי. הרב חנן כמעט עשה תאונה, הוא הזדעק ואמר לי מובטח לנו שלא יהיה חורבן שלישי, זה מפורש בחז"ל.
"אנחנו בגאולה, יש קשיים ואתגרים, אבל אסור להיות חסרי אמונה. לא יהיה חורבן".
מי שקורא את הפוסטים פה בפייס יכול לחשוב שירושלים בוערת, חומות העיר נפלו ואמהות אוכלות את ילדיהן מרעב.
צאו שניה מהפלאפון ומכותרות העיתונים. יש לנו מדינה נפלאה, כלכלה חזקה, צבא אדיר, מוסדות רווחה וארגוני חסד. כל יום מגיעים עולים חדשים, נבנים ישובים על אדמת ארצנו. תראו איזה נוער נפלא כמה קייטנות חסד ואור בקיץ, כמה אנשים איכפתיים, כמה אהבת חינם חילונים ,חרדים ,דתיים ,מסורתיים.
נכון, יש ב 75 שנות קיום מדינתנו קשיים רבים. היו הסזון, ואלטלנה, ותקופת הצנע, ומלחמות קשות, והסכמי אוסלו ואוטובוסים מתפוצצים ברחובות, ורצח ראש הממשלה רבין וגירוש אחים מגוש קטיף והחריבו בתי כנסת, וכן גם עכשיו יש מחלוקת קשה על תיקון במערכת המשפט.
יש אחים כואבים. באמת. ויש רחובות בוערים. ומוטל עלינו לפעול ככל יכולתנו לאחות את הקרע. צריך להקשיב, צריך לדבר ולהגיע להסכמות.
אבל אין חורבן, לא קרוב לחורבן.
וכמו אותם נשים צדיקות, הגיע הזמן להרים את הראש מנבואות הפורענות, ולקחת קצת פרופורציה.
נחמו נחמו עמי. השנה אפשר להקדים מעט.