יעוד עם ישראל- להיות כוהני העולם כולו

הקב"ה ברא את כל בני-האדם והוא דואג למציאות כולה, אך כמו בצבא, יש כוח מוביל והוא עם ישראל, 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'.

הבחירה בעם ישראל כמקבלי התורה, חוקיה ומשפטיה הצדיקים, הייתה במטרה זו של 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ'. כשם שהכוהנים ממונים ללמד את עם ישראל תורה ועבודה, כך יעוד עם ישראל להיות הכוהנים של העולם כולו.

שלום וסרטייל

פרשת ואתחנן פותחת בהתייחסות לאופן בו יראה עם-ישראל לעיני הגויים. 'וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ: רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּה' אלוקינו, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו. ומִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'. במילים אחרות, מחד 'הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב', אך מאידך יש גם יש חשיבות עצומה לנראות של עמנו בעיני הגויים. נראות הבאה לידי ביטוי בחכמה ובבינה שיש בחוקי התורה.

הקב"ה ברא את כל בני-האדם והוא דואג למציאות כולה, אך כמו בצבא, יש כוח מוביל והוא עם ישראל, 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' [שמות י"ט, ו']. הבחירה בעם ישראל כמקבלי התורה, חוקיה ומשפטיה הצדיקים, הייתה במטרה זו של 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ'. ר' אברהם בנו של הרמב"ם, בפירושו על התורה, מביא בשם אביו הדגול, שכשם שהכוהנים ממונים ללמד את עם ישראל תורה ועבודה, כך יעוד עם ישראל להיות הכוהנים של העולם כולו.

היעד הוא שהעולם כולו ילמד מעם ישראל, חוקיו ומשפטיו, ויכיר בבורא עולם ומצוותיו. כדברי ישעיהו: כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכׇל־הָעַמִּֽים'. לאורך הדורות, רעיונות התורה אכן השפיעו על כל העולם כולו והוא אכן הולך ומתעדן, הולך ויוצא מעבדות לחרות. העולם רואה ומתבונן בכח העמידה והעוז של עם ישראל, דוגמת התעוזה והעדינות של צה"ל. בהפוך על הפוך, דווקא האנטישמיות לאורך הדורות שמרה על עמנו ועל יחודו כמוביל באמונתו בא-ל אחד, בתורתו ובתחומים רבים נוספים, 'כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים'.

מהו סדר הלימוד של אותם חוקים והמשפטים הצדיקים האלה? דומה כי תלוי הדבר מי המקש, גוי או יהודי. משבא אותו גוי להבין ולהצטרף לעם בעלי החכמה והבינה, מובא  במסכת שבת [לא ע"א], שתחילה בא לפני שמאי ואמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. משאלה המתאימה יותר לדורנו המבקש הכל, עכשיו ובקיצור... דחפו שמאי באמת הבניין שבידו  ]אמת הבניין = מקל באורך אמה המשמש למדידת בניין]. דחה אותו. לע"ד,  לא היה זה בגלל שהגוי הפריע לו באמצע מלאכת הבניין, אלא שביקש שמאי לומר לו, כשם שלא ניתן לבנות רק עם אותה אמת בניין, אלא יש להתחיל בבניין יסודות הבניין, כך הוא בלימוד חכמת ובינת התורה, וגם לא על רגל אחת.

או אז, בצר לו,  בא אותו גוי לפני הלל ובקשו– גיירני באופן שתלמדני את כל התורה כולה על רגל אחת! אמר ליה: דעלך סני, לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור ! תשובת הלל הייתה: מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך, והשאר –לך ולמד! החל במצוות שבין אדם לחברו, ומתוך כך תמשיך ללמוד ותגיע לאמונה בה', למצוות 'בין אדם למקום', ואז יתכן שאוכל לגיירך. לפי פירוש ברש"י אף אין הפרדה בין מצוות שבין אדם לחברו לאלו שבין אדם למקום,  כי ה' הוא רעו ואוהבו של האדם, כמו שכתוב 'רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב' [משלי כ"ז]  ומפורש שמדובר על הקב"ה, לפיכך משמעות תשובת הלל היא - אל תעבור על רצונו, כמו ששנוא עליך כשחברך עובר על רצונך.

ואולם דומה כי  מקור רצונו של אותו גוי להתגייר, נובע בראותו את עם ישראל המתמיד ושורד באמונתו, כשירת הפייטן והפוסק, בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס, 'על ישראל אמונתו'.  פיוט שלא בכדי נאמר אצל יהודי אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית בעיצומו של יום הכיפורים.

אך אם ראינו ששמאי דחה באמת הבניין את הגוי, והלל אמר לו להתחיל בכל הקשור ל'בין אדם לחברו', דומה כי זה נכון ביחס לגוי המבקש להתקרב לדת ישראל. אבל אם מדובר בישראל, אותם  מבקש משה-רבנו בפרשתנו לחזק תחילה ב'בין אדם למקום'. וכך, לחיזוק אמונת ישראל בבורא עולם, מיד אחרי 'עשרת  הדיברות', פונה משה-רבנו לעם ישראל ואומר: 'שמע ישראל! ה' אלוקינו ה' אחד'. כאן שורש אמונתו של יהודי באשר הוא ובכל מצב. פסוק זה, אומר הרמב"ם,  תחילה אמרוהו בני יעקב, בני-ישראל, לאביהם בשוכבו על ערש דווי, בבקשם  להפיג ממנו כל חשש מפני התערערות אמונתם. שמע ישראל אבינו! אל נא תדאג, איתנים אנו באמונתנו, ה' אלוקינו ה' אחד. ויעקב עונה: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.

אך בפרשתנו, הפונה הוא משה לעם בפסוק זה, לחיזוק אמונתם. ישראל! מתוך שתתחזקו באמונה בבורא-עולם, כך תשמרו את המצוות והחוקים הצדיקים, הכוללים גם את מצוות בין אדם לחברו. אמונה תחילה ומתוכה תגיעו להתחזקות גם בין אדם לחברו. ובדרככם זו תוכלו לשמש כוהנים לעמי העולם, כי היא, דרך זו,  חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים. מכוח זה הסנה, עם ישראל, איננו אוכל ושורד הוא לנצח.

לא בכדי, פסוק זה אומר יהודי לפחות פעמיים בכל יום ובאהבה. האמונה היא הבסיס לחוכמתכם ובינתכם לעיני העמים. בשתי הברכות לפני קריאת שמע, רואים אנו, שמכל היקום, מכל המלאכים ומכל אומות העולם, בוחר הקב"ה מכל עם ולשון בעם הקטן, בעם-ישראל, באהבה רבה ובאהבת עולם, ובחמלה גדולה ויתרה. מכל היקום האין סופי, עלינו, העם הקטן, הטיל יוצר-המאורות  את המשימה הענקית להיות אור לגויים בתורתנו.

קבלת עול מלכות שמים ואמונתנו שהן מידת-הדין [אלוקים] והן מידת- הרחמים [ה'], באים מבורא עולם, אחד ויחיד שאין בלתו. והואיל ואיננו יודעים שמא טוב או מוטב יצא ממידת הדין, מכסים אנו את עינינו באמירת הפסוק הראשון של 'שמע ישראל'.

במשך אלפי שנות דור, בכל פעם שביקשו בעמים להעלות יהודי על המוקד, מצאו עיני העמים את היהודי כשהוא מקדש שם שמים וזועק 'שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד'. 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך', אפילו נוטל את נפשך. זהו כוח הקיום של עם ישראל לצד כל העמים שנעלמו עם חזונם מעל במת ההיסטוריה.

בכוח זה רב סרן רועי קליין הי"ד, קצין צה"ל שנהרג בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, זינק על רימון יד וכך הציל את חבריו כשהוא זועק 'שמע ישראל'. כך משה-יצחק תובל הי"ד במוצב המזח במלחמת יום-כיפור,

כך היה בעיר זמושץ שבפולין בימי הזעם, כשמרצחים פולנים הביאו קהל גדול של יהודי המקום לבית-קולנוע, בצפיפות איומה, אימה ופחד, רעש והמולה. לאולם התפרץ מאטס, גרמני יליד פולין, לבוש מדים שחורים כשרובה אוטומטי בידו. במגפיו בועט באכזריות  וכלבו נועץ שיניו בכל. או אז פילח פתאום את חללו של האולם קריאה: יהודים, הסו! באחת שררה דממה, והקול המשיך: 'יהודים יקרים, זעם אלוקים נשפך עלינו. הבה נכשיר עצמנו לקראת קידוש השם...אל נא נתייאש, נלך לשחיטה ברינה ובהתלהבות... נאמר כולנו בעוז: שמע ישראל, ה' אלוקיו ה' אחד'. כך גם אנוסי האינקוויזיציה אמרו 'שמע ישראל'  כשהם הועלו על המוקד, ומיליוני היהודים שפסעו למותם בתאי הגזים קראו אותה רגע לפני שעצמו את עיניהם. וכך אותו יהודי בעיירה  שעמדה בפני פוגרום. סופר עליו שאכל הרבה כדי שידע העולם שיהודי אינו נשרף כל כך מהר.

בהשמעת 'שמע ישראל' על ידי אבי הנימול, הופך כל תינוק יהודי ממצב של ערל ככל הגויים למצב של נימול הנכנס בבריתו  של אברהם אבינו, ברית בין עם ישראל לקונו. ועם פסוק זה של 'שמע ישראל', בעת הווידוי אחר מאה ועשרים,  יוציא היהודי את נשמתו  בטרם יעבור לעולם שכולו טוב.

אך לפני שאומר הכתוב 'בכל נפשך', כתוב 'בכל לבבך' כי רחמנא ליבא בעי, ה' מבקש שכל אהבת ה' תבוא מהלב, מעבודת הלב - זו תפילה. כך גם נאמר בברכות ק"ש שלפניה, 'ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל, לשמוע ללמוד וללמד וכו''. 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים', לא בבינה מלאכותית עסקינן, ולא בעשיית מצוות כמצוות אנשים מלומדה, אלא 'ותן בלבנו בינה', מבקשים אנו 'בינה לבבית'. זה מהותו של היהודי, ולא בכדי אף במגילת העצמאות, עליה חתומים נציגי עם ישראל לגווניו, יש מילה שאינה כתובה, וד"ל, אך יש שנאמרה לא פחות מ- 17 פעם, כמניין 'טוב' המילה 'יהודי'. שנזכה להיות יהודים טובים.

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל