שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) מרחיבה בשיחה עם ערוץ 7 על צעדיה לעידוד התיישבות הכפרית באזורי העדיפות הלאומית וטוענת לגבי המחירים העתידיים: "תהיה הנחה גדולה למי שעבר את וועדות הקבלה".
השרה סטרוק פתחה והסבירה: "קודם כל אגיד שהחוק הזה הוא צלע אחת משלוש צלעות שאנחנו בונים, כאשר המטרה היא לפתור בעיה של עשרות שנים בגליל ובנגב. הבעיה לא קיימת ברמת הצורך הלאומי באזורים אחרים. באזורים הללו, בנגב ובגליל, יש מרחבים כפריים בלבד. יש בהם יישובים כפריים, שברגע שהם לא יכולים לגדול נוצר מצב שבעצם היישובים הולכים ומזדקנים, המרחב כולו מופקר והשטח מאבד את היכולת של היישובים עצמם להתקיים, זאת כי ברגע שיישוב אינו יכול לגדול מעבר ל-400 משפחות, כל המרקם החברתי של היישוב מתערער, היישוב מתבגר, אין מספיק מבוגרים לדוגמא לכיתות כוננות".
סטרוק הרחיבה ותיארה את תוכניתה: "ישנם שלושה היבטים בתוכנית שלנו. היבט אחד זה ההגבלה המספרית של פקודת האגודות השיתופיות (חוק וועדות הקבלה), שאומר שברגע שהיישוב עובר את סף ה-400 משפחות, קיים איום על המרקם החברתי של היישוב, ולכן הוא לא רוצה לגדול. לדוגמא אם היישוב דתי, הוא חושש מכניסת משפחות לא דתיות, אם הוא חילוני הוא חושש הפוך. זה גורם לכך שהיישובים לא רוצים לגדול".
"ההיבט השני הוא תכנוני. לפי תמ"א 35, יש מגבלות גדילה על היישובים האלה שלא מאפשרים להם לגדול תכנונית. כלומר אנחנו צריכים לפרוץ גם את המגבלה התכנונית של השטח שהיישוב יכול להתפרס עליו, אחרת אין מספיק שטח להתפתח".
"ההיבט השלישי הוא רכיב הקרקע. גם אם פתרנו את שתי הבעיות הראשונות, עדיין משפחות צעירות לא תוכלנה להגיע, כי משפחה נורמטיבית לא תוכל להרשות לעצמה לבנות בית ביישוב כזה. ייצא מצב בו רק משפחות מבוססות כלכלית, מבוגרות, הם אלו שיגיעו לגור ביישוב, ולא משפחות צעירות. מעבר לזה, אם לא נפתור את רכיב הקרקע, עלול להיות מצב שבו מי שירכוש את הדירות יהיו אנשים בעלי ממון שלא באמת באים לגור ביישוב, אלא רק לסופ"שים וכדומה".
בעניין הקונספט הייחודי של היישובים הקהילתיים אמרה: "דבר כזה, כמו שקורה בירושלים הוא לא כזה נורא. לעומת זאת, הקונספט של יישוב קהילתי אומר שבעצם כל מה שחסר לך באזור המרוחק שבו אתה נמצא, שזה תחבורה, בריאות, תרבות ברמה טובה, כל מה שחסר, הקהילה משלימה לך. הקהילה היא החיסון לדברים האלה, הקהילה ממלאת את החוסרים האלה. כשהמקום משמש רק אנשים לצרכי נופש וכדומה, הקהילה לא מצליחה לגדול".
"כתוצאה מהזנחת שלושת ההיבטים, נוצר מצב שבו האזורים מאבדים רלוונטיות, לכן יש לטפל בכל שלושת האלמנטים הללו. חשוב להבין שהקונספט לא נועד לאפשר למשפחות 'לקבל צמוד קרקע'. הרעיון הוא לא לתת מענה לאדם הפרטי, אלא לתת מענה לאומי", טענה השרה.
לדבריה, "אין למדינה אינטרס לתת את ההטבות האלה באזורים שבמרכז הארץ. אבל באזורים כאלו שהמדינה מגדירה אותם כבעלי עדיפות לאומית, המדינה צריכה לתת כתף ולסייע".
סטאוק הסבירה על המצב הנוכחי בחקיקה ואמרה: "אנחנו עומדים בתוכנית בכך שההיבט של וועדות הקבלה עבר ונכנס לספר החוקים. זה הושלם. בתחום של מחירי הקרקע, הקמנו צוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, שמטרתו לייצר סל כלים ולהוריד את מחירי הקרקע באזורים האלה, כדי למשוך כמה שיותר משפחות צעירות לגור שם. להערכתי זה צפוי להבשיל בתוך מספר שבועות. בהיבט המענה התכנוני, שם יש הצעה שכמעט מוכנה, שמשנה את תמ"א 35, ומייצרת תוכנית חדשה ומדורגת, ומאפשרת ליישובים לגדול. גם זה צפוי להבשיל בחודשים הקרובים".
היא ציינה עוד כי "אזור יו"ש כמובן שנמצא באזור עדיפות לאומית. הם היו בתוך החוק, אבל מסיבות פרוצדורליות הם לא נמצאות בתוך החוק המוצע, אלא הם יקבלו חקיקה נפרדת כפי שמקובל, באמצעות צו".
"יש להבין. יישובים שירצו להגדיל את המספר ל-700 יעברו בוועדה מיוחדת. זה לא אוטומטי. רק עוד חמש שנים יהיה ניתן להעלות את המספר ל-1000. באופן פרקטי צריך קודם להגיע ל-700".
השרה נשאלה היכן ניהלה את המאבקים העיקשים ביותר לקידום החוק, והשיבה: "לא נלחמים עם אף אחד. מצליחים לאט לאט לייצר הבנה ששלושת הצעדים נדרשים. לגבי החוק, עיקר המאמץ היה בקבלת האישור של היועצים המשפטיים. זה לא היה קל. בסופו של יום הצלחנו להביא נוסח שמקובל עליהם והם עומדים מאחוריו, זה הישג חשוב מאוד. הרי החוק הקודם היה חוק שנתקף בבג"צ, ואנחנו היינו רוצים להיות בטוחים שגם עם יעתרו נגד החוק בבג"צ, יהיה ניתן בקלות לעבור אותו".
"בעניין עלויות הקרקע, בשלב הראשון נדרשתי לשכנע את ראש הממשלה ואת הממשלה שיש להקים בכלל את הצוות הזה. נעזרתי בשר שקלי, בשר גלנט ובשר סמוטריץ', בחשיבות הצוות הזה. אני חושבת שאנחנו קרובים מאוד לפיתוח, וכרגע עיקר המאמץ מוקדש להכנסת כל האירוע לסל זמנים קצר, כדי להביא את הבשורה הזו מהר ככל הניתן".
סטרוק הסבירה את המציאות החדשה שתייצר תמריץ עבור משפחות צעירות לעבור לאזורי העדיפות הלאומית: "תהיה הנחה גדולה למי שעבר את וועדות הקבלה. יהיו כל מיני פרמטרים אבל לא אכנס אליהם כרגע. אנחנו רוצים שהמחיר ירד, כי אנחנו רוצים לייצר גל של קליטות חדשות ביישובים האלה. לרמ"י יש את העמדה שלהם. כל המהלך הזה בראשיתו לא היה מקובל עליהם, אבל היום אנחנו יותר קרובים לקבל את ההסכמות של רמ"י, אני מאמינה שבסופו של יום נעביר את זה. כמובן שאם הינו ממשיכים להתנהל לפי העמדה של רמ"י לא היינו מצליחים להתקדם בנושא מחירי הקרקע".
"אם אתה בא לקנות דירה באזורים עירוניים, זה יעבור לפי הפרמטרים של אזורים עירוניים, ללא וועדות קבלה. אם תבוא לקנות באזורים כפריים, תבוא ליישוב קהילתי, אזי התנאי הוא לעבור את וועדת הקבלה. כשאתה עושה הנחה בקרקע אתה לא שואב כסף משום מקום, אלא אתה מוריד את ההכנסות שיהיו לך".
בשאלה מהיכן יגיע המקור התקציבי להחלת ההנחות המשמעותיות, אמרה: "ההכנסות של רמ"י הולכות לאוצר המדינה, אז ההכנסות של האוצר מהקרקעות בעלי עדיפות לאומית יהיו קטנות יותר. כמו שהממשלה מחליטה להכניס את היד לכיס ולהוציא מיליארדי שקלים כדי לתכנן רכבת מהירה מאוד שתחבר בין גוש דן לאילת, וזה עשרות מיליארדים וזה חשוב, כך הממשלה גם תרוויח פחות כסף מהשיווקים באזורים הללו. לכן זה גם נמדד באזורים של עדיפות לאומית. אני לא יודעת להגיד לך מספרים, אבל אני כן יודעת להגיד לך שהחוק הזה יביא לאזורים הכפריים בגליל מסה של מאות משפחות בשנים הקרובות".
לסיום הסבירה השרה: "אני עוסקת בצורך שהמדינה החליטה, שהוא צורך לאומי. לכן היום הכנסנו את היד לכיס העמוק של הממשלה, והוצאנו את הכסף כדי לחזק את התחבורה לפריפריה. בדוגמא הפוכה, לפני 18 שנה, מדינת ישראל החליטה שאזור גוש קטיף וצפון השומרון פחות עדיף. זה משהו שהממשלה החליטה וזו זכותה".