בדואים
בדואיםצילום: פלאש 90

לאחר למעלה משבע שנים בתפקידו כמנכ"ל רשות הבדואים פורש יאיר מעיין מתפקידו ומשגר עם סיום הכהונה מכתב מפורט לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו הוא מציג את המלצותיו להמשך יישום התכנית להסדרת הפזורה הבדואית.

על ההמלצות הללו והסיכוי להסדרה בתקופה הקרובה הרחיב מעיין בראיון לערוץ 7 בו הוא קובע כי לטעמו נכון לכל בעל תפקיד ניהולי בכיר לפרוש לאחר חמש שנים ובעיניו שבע וחצי שנים זה כבר די מאוחר ונכון היה לפרוש קודם לכן ולעבור לתפקיד אחר.

כסיכום לתקופת כהונתו אומר מעיין: "כשהגעתי לתפקיד לא היו שכונות מתוכננות, כך שגם מי שרצה להסדיר את עצמו וגם מי שהיה בתוך קו כחול לא היו עבורו שכונות מתוכננות. לכן אנחנו תכננו 170 אלף יחידות דיור מה שייתן מענה לרוב הפזורה, כשישים אחוז מהם מדובר בהלבנת בנייה שכבר קיימת, כלומר הסדרה במקום, מוציאים היתר בניה, חותמים חוזה וכבר יש עסקה. רוב התהליך כבר הסתיים. 120 אלף יחידות כבר אושרו, שבעים אלף יחידות בהליכי פיתוח. תהליך המעבר לוקח הרבה זמן".

מעיין מזכיר כי בגוש קטיף, "מרגע שאנשים גורשו מגוש קטיף לקח כמעט עשר שנים עד שהגיעו ליישובי הקבע. הבדואים מתקשים להתמודד עם הליכי הבירוקרטיה, הטפסים, המשכנתאות, האישורים, השפה העברית וכו', חלק מתפקדים ללא חשבונות בנק, וכל אלה הופכים את התהליך ליותר מסובך, ועל זה אנחנו עובדים בשנים האחרונות".

"ברהט 15 יחידות דיור בפיתוח בפרויקט בהיקף של 1.7 מיליארד שקל. כשנשלים את העבודה נוכל להעביר את המשפחות שאיתן אנחנו כעת בהידברות", אומר מעיין ומספר על קושי כבד שאתו מתמודדת רשות הבדואים והיא כוח האדם ביחס להיקף המשימה. אם בגירוש כעשרת אלפים תושבים מגוש קטיף הוקצו 150 עובדי מנהלת סל"ע, הרי שמול הטיפול באוכלוסיה של 25,000 משפחות ניצבים 75 עובדים בלבד, מה שהופך את העבודה לאיטית הרבה יותר. "לכן כבר כמה שנים אנחנו מבקשים את הכפלת עובדי מנהלת הבדואים", הוא אומר ומציין כי בנושאי הפיתוח ההתקדמות היא פי 4 ו-5 לעומת העבר ובנושא הסדרת ההתיישבות מדובר בהליכים הכרוכים בהידברות עם התושבים ורכז של המנהלת צריך ללוות כל משפחה לאורך כחמש שנים, וללא כוח אדם מספיק לא ניתן יהיה לבצע את המשימה.

שאלנו את מעיין אודות הסרבנות של בדואים להתכנס לאדמות מוסדרות, לעיתים בשל חשש לפגוע בבעלות שחמולה יריבה טוענת לה וכיוצא באלה. "אנחנו לא מתכננים לאף אחד על אדמות של מישהו אחר, אלא על אדמות מדינה או על אדמות תובעי הבעלות עצמם", אומר מעיין ומציין כי מעבר לכך "אנחנו נתקלים בסרבנות גם של מי שיושב על האדמות שלהם. הם מסרבים בלי שום טענה. צריך לזכור שאלו אנשים שרגילים למציאות חיים מסוימת ואנחנו רוצים לשנות את המציאות הזו. הם היו רגילים שבעים שנה למשהו ועכשיו מדברים על הסדרת כביש מים וביוב ושירותים נוספים, אבל שמעכשיו צריך לשלם ארנונה מים וחשמל, זה שינוי ממצב של חצי אנרכיה למצב של שכונה מסודרת, והמצב הזה שמשפר משמעותית את איכות החיים ונותן להם הטבות, מקבלים מגרשים ללא תמורה ומענקים, ולמרות זאת יש שמסרבים מסיבות שונות, חלק בגלל תשלומים, חלק בגלל הרגלים ישנים, חלק בגלל ויכוחים פנימיים, חלק בגלל בירוקרטיה, חלק מחשש מרשויות המסים. לחלק מהם נוח חוסר הסדר והפשיעה הללו".

עם זאת מציין מעיין הצלחות במספר ישובים שבהם נבנו כבר מאות בתים בהיתר בנייה על מגרש מוסדר וכבר ניתן לראות בתים "שלא מביישים את מיתר ולהבים", ברמת הבנייה שלהם.

על כל דבריו אלה שאלנו את מעיין אודות המחוות שמדינת ישראל מבצעת לטובת הבדואים כשהיא נותנת קרקעות בחינם ומענקים, בה בשעה שמשרתי מילואים, שומרי חוק, לעולם לא יקבלו אדמות ומענקים שכאלה. מעיין עורך בתשובתו חלוקה בין ישובים מוסדרים, דוגמת רהט, שבהם הבנייה נעשית על חשבון התושבים. לעומתם "בפזורה, בישובים הלא מוסדרים, המדינה לא הסדירה אותם שבעים שנה, ואזכיר שעד לפני כשלושים שנה המדינה נתנה לכל תושב בנגב מגרשים בחינם, ולבדואים לא הייתה האפשרות הזו והמדינה לא קידמה להם תכניות. לכן כשהם מקבלים את המגרש בחינם הם עדיין לא מסדירים את עצמם. רובם הגדול של מי שצריכים להתפנות עושים זאת רק אחרי כפייה של בית משפט".

"כשתושב גר בצורה לא מוסדרת זה עולה לו פחות ועכשיו צריך להרגיל אותו לחיים מוסדרים", אומר מעיין ומבהיר כי על מנת להכניס את הפזורה הבדואית למתכונת חיים שבהם הם ישלמו למדינה מיסוי וארנונה, ניתן להם הצ'ופר שכאמור בעבר ניתן גם ליהודים. "ההחלטה הזו התקבלה כבר לפני עשרות שנים, להסדיר אותם עם מגרש ללא תמורה על חשבון המדינה כולל מענק על המבנה הישן שייהרס לפני המעבר למבנה החדש".

על סיכויי השלמת הליך ההסדרה בקרוב מעריך מעיין שוב כי הדברים תלויים בהקצאת כוח אדם למשימה. "בכל מה שקשור לתהליכים עם הבדואים אלו לא תהליכים מהירים אלא נמשכים שנים רבות. אנחנו בשלבים מתקדמים כי יש כבר ישובים מוסדרים ושכונות מוסדרות או בשלבי פיתוח, אבל בחלק מהמקומות עדיין לא התחלנו ושם זה ייקח יותר זמן. המקומות שעליהם השר שיקלי מדבר ממוקדים באותם מקומות שבהם התהליך כבר התחיל אבל גם שם הדברים לא יסתיימו לפני שנת 2030".

"הקצב תלוי בהקצאת המשאבים. כבר לפני ארבע שנים הגשתי תכנית להשלמת התכנית להסדרת כלל הפזורה עד 2030, אם נקבל משאבים. צריך להכפיל את גופי האכיפה ולהכפיל את הפרקליטים והשופטים שעוסקים בנושא הבדואים. בכמות הנוכחית זה לא יסתיימו לעולם כי יש שם ילודה ומשפחות קמות כל הזמן".