תערוכה חדשה במוזיאון ישראל מאפשרת לראות ולחוות את עבודותיהם של כל הצלמים המופיעים בחיבורו הקאנוני של ההוגה היהודי גרמני וולטר בנימין – 'היסטוריה קטנה של הצילום'.
המיתוס סביב דמותו של ההוגה היהודי-גרמני וולטר בנימין התגבש בעקבות מותו הטראגי - בנימין התאבד בספטמבר 1940 בעיירת הגבול הספרדית פורטבו מכיוון שחשש שיוסגר לידי הגסטאפו. המזוודה שנשא איתו וכללה חיבור מונומנטלי עליו עבד, מעולם לא נמצאה.
אבל, לא מעט טקסטים אחרים שכתב פורסמו גם בחייו, ומאמרו "עבודת האמנות בעידן השיעתוק הטכני" נחשב עד היום לאחד מהטקסטים החשובים ביותר בתחום התרבות החזותית. לקסט מוקדם יותר שחיבר, ובו הציג את הרעיונות אותם עוד יפתח בהמשך, היה "היסטוריה קטנה של הצילום" - והוא כאמור הטקסט לו מוקדשת התערוכה.
זו הפעם הראשונה מאז פרסום החיבור, לפני כמעט 100 שנים, שעבודותיהם של צלמים אלו מוצגות יחדיו לצד המהדורות המקוריות של ספרי הצילום ששימשו לבנימין השראה בכתיבתו. התערוכה היא הזדמנות חד פעמית לראות את התפתחות מדיום הצילום כפי שראה אותו אחד המבקרים החשובים ביותר של המאה ה-20.
ד"ר גלעד רייך, אוצר הצילום של מוזיאון ישראל, שזו התערוכה הראשונה שהוא אוצר במסגרת תפקידו, ליקט מתוך אוסף הצילום העצום והייחודי שברשות המוזיאון את כל התצלומים המרכיבים את התערוכה. בין הצלמים המפורסמים ביותר שעבודותיהם מופיעות בתערוכה: נאדר, דייוויד אוקטביוס היל, ג'וליה מרגרט קמרון, אוגוסט זאנדר, מאן ריי ומהולי נאג'. לצד העבודות של האמנים הללו, התערוכה כוללת גם אלבומי תמונות מהמאה ה-19, כרטיסי ביקור מצולמים, אלבומי תמונות נדירים וכן עבודה עכשווית אחת.
"גיליתי במוזיאון ישראל אוצר בלום של תצלומים יוצא דופן" מסביר ד"ר רייף, "יותר מ-100 תצלומים מתוך האוסף הזה מוצגים בתערוכה. אנחנו נותנים למבקרים הזדמנות נדירה, אולי חד-פעמית, לקרוא באופן חזותי את המסע ההיסטורי-תאורטי של בנימין ולפסוע בין התצלומים המקוריים שעל פיהם ניסח ההוגה המרכזי של תרבות השיעתוק את תובנותיו".
עבור התערוכה רכש המוזיאון את העותק היחיד שנותר מתצלום הפורטרט האייקוני של בנימין, שצולם על ידי הצלמת ג'רמין קרול בשנת 1927. התצלום הנדיר היה שייך לפילוסוף היהודי גרשום שלום, חברו הקרוב של בנימין, שקיבל אותו מבנימין עצמו. לאחר מותו של שלום ב-1982, אלמנתו פניה, העניקה את התצלום לסטודנט שהיה מקורב לשלום ולימים הפך למומחה עולמי לוולטר בנימין – פרופ' גארי סמית'. מוזיאון ישראל רכש את התצלום מסמית' לצד דיוקן נוסף של בנימין בעת שהיה בספריה הלאומית בפריז אותו צילמה ג'יזל פרוינד עשור מאוחר יותר.
על פי עדויות, דיוקן מפורסם זה של בנימין היה תלוי בדירתם של הזוג שלום לצד עבודה אייקונית נוספת הנמצאת כעת ברשות מוזיאון ישראל – הרישום אנגלוס נובוס של האמן פול קלה. בנימין רכש את הרישום מחברו קלה
ב-1921 ומסר אותו לחברו גרשום שלום עשר שנים לאחר מכן, כשנמלט מהנאצים. רישומו של קליי הפך מפורסם בזכות ההשראה ששאב ממנו בנימין, אשר כינה אותו "מלאך ההיסטוריה".
הדיוקן של בנימין שנרכש כעת על ידי מוזיאון ישראל הוצג לציבור רק פעם אחת במסגרת תערוכה בברלין שהוקדשה לעבודתה של הצלמת ז'רמין קרול. "אני נרגש מאוד שהצלחנו להביא את תצלום הדיוקן של בנימין למוזיאון ישראל", אומר רייך, "זהו תצלום שיש לו ערך תרבותי והיסטורי רב, מעבר להיותו דיוקן נפלא שנוצר על ידי צלמת חשובה אך מעט נשכחת, ז'רמין קרול. עם רכישתו של התצלום, בנימין מתאחד עם הרישום שכה אהב – אנגולוס נובוס של פול קליי – אותו רכש בגיל 29 בלבד וממנו נאלץ להיפרד באכזריות".