פורמים תיקים

כשיצא הדיווח בחדשות 13 על כך שהשופטים במשפט נתניהו הודיעו לתביעה כי היא לא מצליחה להוכיח את תיק השוחד בתיק 4000, צהלות שמחה נשמעו בביתה של עדי סבו בחיפה ובביתו של מושיק קוברסקי בנס ציונה. אחרי הכול, בשנתיים האחרונות הם הפכו עולמות כדי להוביל לתוצאה הזאת בדיוק. העובדה שהמאמץ אכן השתלם איננה מובנת מאליה בקונסטלציה התקשורתית־משפטית הנוכחית.

חלקכם אולי מכירים את השמות, במיוחד אם אתם עוקבים אדוקים אחרי משפט נתניהו, בדגש על שידורי ערוץ 14 והאולפן הפתוח של עורכת הדין כנרת בראשי. למרבית הציבור הישראלי שמותיהם ופניהם של השניים אינם מוכרים, אולם את הפרויקט שבו הם שותפים קשה היה להחמיץ. פרויקט 315 לקח על עצמו מטרה אחת ברורה: להוכיח שכל הטענות בכתב האישום על סיקור חיובי לנתניהו באתר וואלה, המכונה תיק 4000, פשוט אינן מתיישבות עם המציאות.

מייסד הפרויקט הוא גיא לוי, שכיום משמש כדובר הליכוד. זאת גם הסיבה שהוא אינו יכול להתראיין. שניים משותפיו להנהלת הפרויקט הם ד"ר עדי סבו בת ה־53, פסיכולוגית, ומושיק קוברסקי בן ה־66, יזם הייטק מצליח. יחד איתם מנהל את הפרויקט משה מלל, גם הוא איש הייטק. כשהתפרסמו הדיווחים על דברי השופטים, הם מיד הרימו טלפון האחד לשני.

"זה היה יום סופר מאושר. והאמת, זה התחיל עוד קצת קודם לכן. כבר כשיצאו הדיווחים על כך שהשופטים קראו לפרקליטים משני הצדדים לשיחה דחופה, התחלנו הימורים בקבוצת הווסטאפ שלנו למה בדיוק הם קראו להם", אומר קוברסקי.

"התיאוריות עפו מכל עבר. אני הייתי הכי אופטימית ואמרתי שאני חושבת שהם ביקשו מהתביעה לקצץ המון עדים כי אין בהם צורך. בסוף הייתי הכי קרובה, אבל גם אני לא האמנתי שהם יגידו שהתביעה לא מצליחה להוכיח את תיק השוחד וכדאי להתקפל ממנו. זה היה הרבה יותר טוב ממה שמישהו מאיתנו דמיין", אומרת סבו.

אבל זה לא מאוד הפתיע אתכם שלשם המשפט הולך.

"מי יכול להיות מופתע מזה, כשהוא רואה מה מתרחש בבית המשפט? צריך להיות מאוד מנותקים כדי לחשוב שהתיק הזה מתנהל טוב מבחינת התביעה", אומר קוברסקי, וסבו מיד מוסיפה: "לא הייתה אפילו עדות אחת שהייתה טובה מבחינת התביעה. כלום. כשיצאנו לדרך עם הפרויקט לא האמנו שזה יהיה כל כך בולט".

והדרך, כפי שהם יספרו בשורות הבאות, הייתה ארוכה ומפרכת. אף אחד מהמייסדים אינו משפטן, ואיש מהם לא התחיל לחקור את הטענות שבכתב האישום בפרשת וואלה-בזק בשביל כסף. יתרה מזאת, חלקם אף לא היו אנשי ימין במקור.

נערת הפוסטר של השמאל

"אני פסיכולוגית מחיפה", אומרת סבו. "עד לפני קצת יותר משנתיים הייתי ממש נערת הפוסטר של הסטיגמה על המחנה החברתי שממנו הגעתי. חיפה היא עיר שמאוד מבוססת בשמאל הישראלי, ואני בנוסף גם פסיכולוגית. כל המעטפת החברתית שלי הייתה שמאלנית. לא התעניינתי בפוליטיקה יותר מדי, וממש לא הייתי מעורבת בעולמות התקשורת והמשפטים. אבל כששמעתי שמעמידים את נתניהו לדין על סיקור חיובי באתר וואלה, הבנתי שיש פה משהו לא תקין. זה לא מסתדר. לא שמעתי וידעתי באותו זמן על הטענות על הסיגריות והשמפניות, שגם הן שטויות, אבל סיקור אוהד ידעתי שלא היה. בסוף כולנו חיים כאן, כולנו יודעים בדיוק איך התקשורת סיקרה ומסקרת את נתניהו, ובטח אתר וואלה. זה היה לי חשוד, וזה התחיל להזיז אותי לכיוון הימין. כשגלית דיסטל־אטבריאן אמרה להגיע לכיכר גורן בפתח תקווה, להפגנת נגד של תומכי נתניהו מול המפגינים נגד מנדלבליט בזמנו, החלטתי לצאת בפעם הראשונה בחיי להפגין על משהו. הגעתי לשם עם הבת שלי, אור, ושם גם פגשתי בפעם הראשונה את מושיק".

בהפגנות ההן בפתח תקווה גם נולד פרויקט 315. "אני זוכר את ההפגנה הזאת טוב מאוד. היא הייתה בסביבות ראש השנה, וכשהגעתי לשם ראיתי הרבה מאוד אנשים שלא נראו במבט ראשון כמו תומכי ימין או תומכי נתניהו. מאז התחלנו להיפגש בהפגנות כל הזמן. שלא כמו עדי, אני כן מגיע עם עמדות ימין עוד מלפני תיקי נתניהו, אבל לא חשבתי שאי פעם אקדיש חלק כל כך חשוב בחיי לטפל בסוגיות משפטיות כאלה. באחת ההפגנות בחודש אפריל ניגש אליי גיא לוי ואמר לי משהו מדהים. הוא אמר שהוא עבר בחודשים האחרונים על נספח הראיות בתיק 4000, אותו מסמך שמציג את 315 הסעיפים, ולפחות באחד מהמקרים, ועוד די בתחילת הנספחים, התביעה הכניסה אירוע שלא קרה", אומר קוברסקי.

האירוע שלא קרה, שממנו נולד הפרויקט, הוא מקרה מספר 11. בשביל הציבור הרחב המספר הסתמי הזה לא אומר כלום, אבל ברגע ששומעים את האייטם המדובר מבינים מדוע דווקא האירוע הזה הדליק ללוי נורה אדומה, ומדוע הסיפור הזה הוביל להירתמותם של שאר המתנדבים בפרויקט.

"מדובר היה בסיקור של שרה נתניהו באתר וואלה על זה שהיא נבחרה על ידי מגזין פורבס לאישה המשפיעה בישראל. גיא זכר את הסיפור הזה מאתרי חדשות אחרים ומערוצי טלוויזיה, ולכן זה היה נראה לו מוזר שהסיפור הזה נכנס לכתב האישום כסיקור חיובי חריג. הוא החליט לשבת ולקרוא את הכתבות בנושא הזה בשאר גופי החדשות וגילה שהסיקור בוואלה היה הכי תקיף ולא אוהד מבין כל האתרים והערוצים. ממש כתבו שם על שרה מילים כמו 'מקור כוחה הוא חור שחור שאינו נודע' או דברים נוספים בסגנון", אומרת סבו.

"זה היה השלב שבו גיא הבין שאם יש פה סעיף אחד שהמציאות מראה שהוא הפוך לגמרי ממה שנטען בכתב האישום, יש מצב שיש עוד הרבה סעיפים כאלה. הבעיה היא שלעבור על הכול לוקח הרבה זמן. זאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד אנשים. ואז הוא פונה אליי ואומר לי שהוא רוצה להקים מערך מתנדבים שיעברו על כל 315 האירועים האלה, ויבדקו מה נכון ומה לא. תוך כמה שעות התנדבו קרוב ל־50 איש למלאכה, חלקם עורכי דין, חלקם הייטקיסטים ועוד מהמון תחומים. התיישבנו, יצרנו מסמך שבו כל אחד מילא את הפרטים שלו, ואז חילקנו את העבודה לצוותים", משחזר קוברסקי.

מה שגילו הצוותים הדהים אותם הרבה יותר, אבל לשם כך צריך להקדים הסבר קצר. "כתב האישום מציג 315 מקרים של היענות חריגה, שזה אומר או בקשה להעלות כתבה חיובית על נתניהו ומשפחתו, לשנות סיקור או להוריד כתבות שאינן טובות לנתניהו. במהלך השנים שעליהן נסוב כתב האישום, התפרסמו באתר וואלה יותר מ־15 אלף כתבות על נתניהו ועל הליכוד. מתוך כל הכתבות הללו, הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום על 315 מקרים", מתנדבת סבו להסביר.

זה לא נשמע כמו המון אירועים. מה גיליתם ברגע שצללתם לתוך כל המקרים בכתב האישום?

"שיותר מחצי מהמקרים בכלל לא קרו, ובחצי אחר של המקרים מדובר בהודעת דוברות שפורסמה בכל מקום, ואתה כעיתונאי יודע שהן יוצאות בתפוצה רחבה וכל כתב מקבל אינספור כאלה מדי יום. הפרקליטות עשתה כאן עבודה ממש רעה. את כל התיק הם ביססו על הפלאפון האישי של אילן ישועה, שהיה מנכ"ל וואלה. אבל הם לא טרחו לבדוק האם האירועים אכן קרו. ככה למשל יש הודעות מישועה לאנשי נתניהו כמו ניר חפץ, שאומר להם שהבקשה שלהם להוריד כתבה בוצעה, למרות שהכתבה נמצאת עד היום באתר. זה די פשוט לבדוק, ויש בלי סוף אירועים כאלה".

קוברסקי מוסיף: "יש אירועים שזה ממש בוטה. למשל שיש כתבה נגד שרה נתניהו, וצוות התקשורת של המשפחה ביקש מהאתר להכניס את תגובתה, כי במקור הם לא עשו זאת. מדובר באתיקה עיתונאית בסיסית שהפכה לחלק מכתב האישום, כי לדעת הפרקליטות מדובר במענה חיובי חריג".

הבדיקה שלכם העלתה שיש בכלל אירועים שבהם היה "מענה חריג" לבקשות נתניהו?

"בשישה מקרים שאולי אפשר לטעון זאת. בשאר המקרים מדובר באמת, או בדברים שלא קרו, או בדברים שפורסמו בכל מקום אחר, ולא פעם בצורה הרבה יותר תוקפנית מאשר בשאר הערוצים. וצריך להזכיר עוד משהו שגילה ז'ק חן, עורך הדין של משפחת אלוביץ'. הוא גילה שברגע שמסירים את הסינון שהפרקליטות עשתה בפלאפון של ישועה, מגלים התכתבויות שלו לבקשות כמעט זהות מכל קצוות הקשת הפוליטית. איך אפשר לומר שמדובר בהיענות חריגה, אם הם עשו אותו דבר לכל אחד?"

מיעוט בקרב החברים בהייטק

קל להישאב עם סבו וקוברסקי עמוק לנבכי תיקי נתניהו. הם עצמם יכולים לדבר על כך שעות ארוכות. תיקיות עבות כרס המכילות מאות ואלפי מסמכים נוצרו במהלך השנתיים וחצי האחרונות שבהן הם חוקרים את תיקי נתניהו, חלקן נמצאות על השולחן שלפנינו, בביתה של עדי סבו. אבל הדבר שהם שמים לב אליו יותר מכול הוא לא פרטי התיקים והמשפט המתנהל, אלא דווקא השינוי שחל בהם ובחייהם האישיים.

"זה מבחינתי כמו חיים חדשים. יש את החיים שלפני הפרויקט ויש את החיים שאחרי", אומרת סבו. "זה לא רק המעבר החברתי שעשיתי, זה גם משהו באישיות שלי. בתחילת הדרך ריאיון כמו זה שאנחנו עושים עכשיו בכלל לא היה מתרחש. לא הייתי מסוגלת לשבת מול תקשורת ולדבר. הרגשתי לא בנוח, לא בבית. היום זה כבר אחרת".

מה עשית כשפנו אלייך בתחילת הדרך לראיונות?

"בעיקר העברתי אותם למושיק וגיא. הם הרגישו יותר בנוח במקום הזה. אבל היום אני במקום אחר לגמרי. לא רק שאני מתראיינת, אני אפילו מארחת אתכם בבית שלי", היא אומרת בחיוך.

"זה שינה את עולמנו באינספור דרכים", מוסיף קוברסקי. "אף אחד מאיתנו לא רצה זאת, אבל הפכנו לסלבס בהמון חוגים. בהפגנת המיליון מיד אחרי יום העצמאות ניגשו אליי המון אנשים וחיבקו אותי, ביקשו סלפי ומה לא. אבל הכי חימם את הלב אלה שאמרו שאנחנו משמשים להם פה".

"ברור שנהיית סלב", סבו משועשעת, "אתה אורח קבוע באולפן ערוץ 14, ואין מי שהופיע יותר ממך בפודקאסט של גדי טאוב".

מי הם האנשים שאומרים לכם שאתם משמשים להם לפה?

"מכל מקום. אני מגיע מעולם ההייטק, כשמאחוריי הקמה והשקה של הרבה מיזמי הייטק. בעולמות שאני מסתובב בהם העמדות שלי מעולם לא היו פופולריות. בכל זאת, זה מעוז שמאל. יחד עם זה, יש גם המוני אנשי הייטק שאומרים לי תודה על מה שאני עושה. עדיין צריך לומר שרוב האנשים שאני מכיר מעולמות ההייטק ממש לא בעמדה שלי. הם אומרים שעצוב להם שאלה העמדות שלי, אבל מקבלים את עמדותיי. בסוף, ואת זה הם אומרים כל הזמן, זה ממש לא מעניין אותם אם נתניהו אשם או לא. הסיפור מבחינתם זה החרדים והמתנחלים. הם רוצים לפגוע בהם, ויודעים שאחת הדרכים העיקריות לכך היא פגיעה בנתניהו. מבחינתם כל האמצעים כשרים כדי לפגוע בחרדים ובמתנחלים. האמת לא מעניינת אותם כל כך".

אצל סבו השינוי הרבה יותר משמעותי. כאמור, היא הגיעה ממעוזי השמאל ופעילותה שינתה את כל הסביבה החברתית שלה. "אני הגעתי מסביבה מאוד רל"ביסטית (מחנה 'רק לא ביבי', א"מ). אנשים שלא מסוגלים לשמוע את השם של נתניהו. לא מסוגלים להגיד עליו דבר אחד חיובי. אבל אני הסתכלתי על המציאות, וזה יצר אצלי מסע פנימי. ממקום שלא ממש מתעניין בפוליטיקה, אבל מקבל את התפיסה שנתניהו הוא אסון לישראל, הבנתי שזה לא המצב בשום צורה. מה שראיתי זה אדם שמשקיע את כל כולו לטובת מדינת ישראל, ובסך הכול מנהל אותה די טוב. רחוק מאוד מהשטן שמציירים אותו כל הזמן. הגעתי למצב שבו אני אומרת למי שאומר לי משהו רע על נתניהו, שיביא הוכחה כלשהי לדבריו. אני לא מאמינה יותר לסיפורים נגדו, פשוט כי ראיתי שבדרך כלל מעלילים עליו עלילות", היא אומרת.

איך זה השפיע על הקשר שלך עם הסביבה הקרובה?

"זה יצר שינוי דרמטי בכל החיים שלי. כמעט כל החוג החברתי שלי השתנה. כל החברים השמאלנים שלי כבר לא מדברים איתי. חלק ניתקו את הקשר מצידם, עם אחרים אני ניתקתי את הקשר במהלך הדרך. אבל במקומם יש לי מעגל חברתי אחר שאני נורא אוהבת. היום חשוב לי שהמעגל החברתי שאני נמצאת בו יהיה עם אידאולוגיה דומה לשלי. אבל הדבר הכי קשה היה הניתוק מהמשפחה".

היו בני משפחה שניתקו איתך קשר בעקבות הפעילות שלך?

"לצערי כן. חלק מהמשפחה ניתקו קשר. זה התחיל בזה שחלק מהמשפחה והחברים ממש עשו לי שיחות פרידה. העבירו את המסר שהם לא רוצים איתי קשר יותר. היום זה כבר פחות כואב ממה שזה היה בהתחלה".

אצל קוברסקי המצב שונה. זה לא שמשפחתו חולקת איתו אותן עמדות, אבל הם מצאו את הנוסחה שבה המחלוקות הללו לא יובילו לנתק. "אני ואחיות שלי החלטנו שאנחנו נוקטים בשיטה של התעלמות. זה נושא שלא עולה לשולחן. ברגע שנושא המשפט של נתניהו או הרפורמה המשפטית בכלל עולה בשיח, זה מיד מוביל לפיצוצים. אז החלטנו שממש לא כדאי להעלות את הסוגיה. לכן אנחנו מדברים על כל דבר אחר, ואנחנו בקשר מאוד טוב. אבל זה לא המצב אצל הרבה אנשים אחרים", הוא אומר.

"זה לא סוד שבתקופה הזאת משפחות נקרעות. מאוד קשה לשמור על משפחה שלמה מאוחדת כי המצב הופך להיות יותר ויותר קיצוני", מוסיפה סבו בכאב.

"אנחנו גם יודעים את מי אנחנו מאשימים בקרע הזה", מחדד קוברסקי, "מדובר במי שישבו בפרקליטות ובמשטרה והרסו את המדינה עם כתבי האישום האלה. בסוף, כל הכאוס שאנחנו תקועים בו התחיל ברגע שבו הוגשו כתבי האישום האלה תוך כדי מערכת בחירות, במטרה להעיף את נתניהו מהשלטון. זאת אמת שלא נעים לומר אותה, אבל היא הולכת ומתבררת יותר ויותר ככל שרואים איך התיקים קורסים בבית המשפט".

"כתבי המשפט ניזונים מהפרקליטות"

שינוי משמעותי נוסף שעברו השניים הוא יחסם לכלי התקשורת. במיוחד סבו, שבמשך שנים לא חוותה באופן אישי את מה שרבים בימין מרגישים כבר שנים כתקשורת שאינה הוגנת. "היום הכי בולט שבו נחשפתי לעובדה שהתקשורת פשוט מועלת בתפקידה היה בעדות של ניר חפץ. הוא העיד כעד מדינה, אבל העדות שלו סתרה בכל שאלה ושאלה את הטענות בכתבי האישום. הוא אפילו העיד במשפט שאלוביץ' עניין את נתניהו כקליפת השום. אבל בסוף העדות שלו הוא אמר משפט שהיה תלוש מכל הקשר. הוא אמר 'אני לא חשבתי שנתניהו היה כשיר לקבל החלטות ביטחוניות. לא חשבתי את זה אז ואני לא חושב את זה היום'. זה לא קשור בשום צורה לתיק, אבל זה מה שכל הכתבים דיווחו עליו מהעדות הזאת. זה שהעדות עצמה פגעה אנושות בתיק בכלל לא עניין אותם", היא מספרת.

"אין תקשורת בישראל. לפחות לא בגופי המיינסטרים הגדולים. יושבת באולם הזה הילה קובו, דוברת הפרקליטות. היא זאת שמטפלת בעיתונאים לאורך כל המשפט. היא יודעת שהדברים האלה ייאמרו, וקשה שלא להניח שהיא פשוט שולחת את זה בתפוצה רחבה לכל הכתבים כדי שיפרסמו. והם עושים זאת בלי טיפת ביקורת. אתה רואה אותם בהפסקות הולכים ומדברים עם התובעים, מבקשים מהם אינפורמציה. חלק מהכתבים בכלל לא נמצאים באולם כשהם מוציאים את ההודעות האלה. וזה לא שאפשר לצפות במשפט מרחוק, כי הוא לא משודר. ברור שהם פשוט מקבלים תדרוכים מהדוברות של הפרקליטות ומעבירים אותם מילה במילה, גם אם אין המון קשר למה שמתחולל בפועל בבית המשפט עצמו", אומר קוברסקי.

לא רק ביקורת על התנהלות התקשורת יש לסבו וקוברסקי. הנושא שהכי כואב להם ומרתיח להם את הדם הוא התנהלות הפרקליטות ביחס לנחקרים עצמם. לטענתם, בכל צורה שבה משפטי נתניהו יסתיימו דבר אחד ברור: הפרקליטות והמשטרה יצטרכו לעשות בדק בית ולרענן את הנהלים.

"זה משהו שאנחנו לא מדברים עליו מספיק. מה שעשו לנחקרים שהם לא נתניהו זה פשע. כולם מכירים את מה שעשו לניר חפץ, וגם זה באופן חלקי, אבל מה ששאול אלוביץ' עבר זה חמור בכמה דרגות. מדובר באדם שמבוגר מחפץ ב־20 שנה, חולה לב, שנפגע גם פיזית וגם נפשית בצורה בלתי הפיכה", אומרת סבו.

"אלה סיפורים מזעזעים. כשעצרו אותו בבוקר בביתו הוא אמר לשוטרים שיש לו בדיקת אקו לב בעוד כמה שעות. החוקר אמר לו בתגובה צינית שאולי לא כדאי להיכנס לעסקים אם כך. הם לא נתנו לו ללכת לעשות את הבדיקה באותו יום. באיזה עולם זה תקין? לארי הרו הם פשוט הרסו את החיים. הבית שלו התפרק בעקבות מה שעשו לו", אומר קוברסקי.

"זה מרגיש כאילו הפרקליטות מתנהלת מתוך נקמנות ולא מתוך ענייניות. תסתכל מה הם עושים לפילבר. הוא עבר חקירות קשות, נאלץ לשבת בבית שבעה חודשים בלי להתפרנס, והעדות שלו הסתיימה לפני שנה. עכשיו הפרקליטות שוקלת להגיד נגדו כתב אישום, כי העדות שלו בבית המשפט די חירבה להם את תיק 4000. לעוזרי נתניהו שכביכול הפריעו לו עם הרכב והמגפון גם מתכננים כתב אישום על הטרדת עד, למרות שפילבר מעולם לא הגיש נגדם תלונה והוא בכלל לא היה בביתו באותו זמן. לעומת זאת, מול עיתונאים שבאמת הטרידו עדים אין כלום. בתכל'ס, מי שמטריד את העדים זאת הפרקליטות עצמה", אומרת סבו.

"זה הנושא שהכי כואב לנו. אנחנו נחשפים כרגע לאירועים האלה במשפט נתניהו, שהוא עוד יחסית גלוי לציבור. אבל אנחנו לא יודעים מה קורה בשאר החקירות. עורכי דין בכירים אמרו לנו שבחקירות אחרות זה עוד יותר גרוע. הסבירו לנו על שיטות של שתילת זיכרון לעדים ועוד שלל דברים מזעזעים. מי שנותן לזה גיבוי אלה השופטים. אין אף אחד שנותן את הדין על המעשים האלה, אז החוקרים והתובעים פשוט ממשיכים בשיטת מצליח. איך אפשר להאמין שבבית המשפט מתנהל משפט צדק, באיזשהו נושא, כשמבינים שככה מגיעות העדויות ונאספות הראיות? הרי מדובר במעשים לא חוקיים בשום צורה", מסכם קוברסקי.

לפני סיום שיחתנו, אני שואל אותם מה הלאה מבחינתם. הרי משפט נתניהו, ארוך ככל שיהיה, יגיע לסיומו. ובשביל אנשים שהשקיעו ימים על גבי ימים בסוגיה הזאת לא פשוט לעבור הלאה. לשניהם יש תשובה ברורה.

"קודם כול, יצרנו פה משפחה. הקשר הזה יישאר בינינו גם אחרי שכל משפטי נתניהו יסתיימו. וחוץ מזה, אני לא דואג. הרי לאורך כל הדרך ידענו להמציא את עצמנו מחדש. התחלנו בבדיקה מעמיקה של 315 המקרים המתוארים בכתב האישום, אבל מזמן אנחנו כבר לא שם. למדנו את כל סוגיות וענפי התיק לעומק. כולל דברים שקשורים לפרשת הצוללות, שהיא בכלל הזיה מזן אחר. אז אני די בטוח שנמצא את עצמנו גם אחרי סוף המשפט", אומר קוברסקי.

"אני לא יודעת להגיד מה יהיה אחר כך, אבל ברור לי שאנחנו לא נתפזר וניפרד", מאשרת סבו, "כבר היום חלק מהמתנדבים כבר לא לוקחים חלק פעיל בפעילות כי פחות צריך, ואנחנו עדיין בקשר איתם כל הזמן. היום שאחרי פחות מעסיק אותנו כרגע. בעיקר חשוב לנו שהאמת תצא לאור, ולהיות נאמנים לאמת. גם אם יש לזה מחירים לא תמיד פשוטים".

***