
כשהרב דוד נקי הזכיר במוצאי שבת נחמו בבית הכנסת היזדים ש"קודשי קודשים - שחיטתן בצפון", הוא לא התכוון ללמד את הלכות המקדש, ברוח התקופה, אלא לעורר את הקהל - באולם ובעיקר בבית - לעניין אחר לגמרי, לא פחות אקטואלי.
הרב נקי, רב ופוסק מוכר בציבור החרדי הספרדי ומחבר סדרת החוברות 'בהלכה ובאגדה', התארח בשיעורו השבועי של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, והוא בא למטרה אחת: הרבצת מוסר בשומעיו נגד תופעה שפשתה בשנים האחרונות בקרב החרדים - רחצה מעורבת בחופי ים "משפחתיים". את דברי המשנה במסכת זבחים הביא רק כרמז לחובת השמירה על העיניים בימי בין הזמנים.
"אתה זכית להיות קודש קודשים, התעלית כל כך", קרא לבני התורה, כשהוא מפרש על דרך הדרש את דיני שחיטת הקורבנות. "עכשיו אתה הולך לצפון, לכנרת, ושוחט שם את כל הקדושה שלך".
"ריבונו של עולם, אתם יודעים מה זה חוף משפחות? זה חוף מעורב לדתיים ודתיות בלבד", זעק הרב. "איפה נשמע כדבר הזה??? אנשים שקוראים לעצמם יראי שמיים - דתיים, חרדים, חסידים, ליטאים, באשקלון, בבת ים, בנתניה - איך ייתכן???". בהמשך תהה: "הרי אף אחד מאלה שהולכים שמה לא ייקח את הילדים שלו לבתי ספר חילוניים שלומדים בנים־בנות. ולרחוץ בים בנים ובנות ביחד זה מותר??? עצם זה שאדם מכניס עצמו לניסיון הוא נקרא רשע. אז אדם שלוקח את הילדים שלו למקום כזה של מעורב דתי - זה לא נקרא רשע?". לדבריו, "כמה רבנים צועקים על זה, בעוונותינו הרבים, ואף אחד לא שומע. משנה לשנה הספחת הזאת עולה וגודלת. חייבים לקעקע את הדבר הזה!".
הרב יוסף, שדיבר מיד אחריו, חייך בהנאה למשמע הוורט על שחיטת הקודשים בצפון וביקש לחזק. "חוף משפחות, רבותיי, זה פשוט נגד ההלכה", קבע. "רוצים ללכת לטייל? שילכו לגן הסנהדרין, שיש פה קרוב, כמו שהיינו עושים כשהיינו קטנים, או מקסימום לגן חיות. לא למקומות שיש בהם פריצות!"

אפליה של שומרי מצוות לרעה
סוציולוגים ממגדל השן אולי זקוקים לדרשנים ולנואמי כיכרות כדי ללמוד על הלכי רוח ומגמות בחברות שהם חוקרים, אבל כדי להכיר את התופעה שנגדה יצאו הרבנים במוצאי השבת שעברה אפשר פשוט לרדת לשטח. הממצאים חדים וברורים: בילוי משפחתי בחוף ים ללא הפרדה, שהיה עד לא מזמן נחלתם של דתיים לאומיים בלבד (וגם בציבור זה הוא נחשב לשנוי במחלוקת), נעשה בשנים האחרונות מקובל יותר ויותר אף במגזר החרדי, וכעת הוא מחלחל גם לזרמים המרכזיים והשמרניים שבו. אם בתחילה נראו בחופי המשפחות בעיקר דמויות לא מייצגות משולי המחנה, חרדים־לייט או שבבניקים שצניעות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלהם, כיום אפשר למצוא בהם בני תורה של ממש, שאיש כנראה לא יפקפק ביראת השמיים שלהם.
למרות מחאת הרבנים, מבחינת הרוחצים אין מדובר ברפיון רוחני שהם נסחפים לתוכו בימי בין הזמנים, אלא בבילוי משפחתי לכתחילה, כשר למהדרין, ללא חשש שמירת העיניים. גורם חרדי מוכר מעולם התיירות הודה כי "זה הפך לדבר מקובל" אך הגדיר את העיסוק בנושא "תפוח אדמה לוהט" - מה שמסביר את הקושי למצוא מרואיינים שיסכימו להעיד על עצמם ככאלה. עם זאת, בקרב אושיות ומשפיעני הרשתות החברתיות יש רבים שאינם מהססים לתעד עצמם בבילוי המשפחתי השנוי במחלוקת ולשתף בכך את אלפי עוקביהם.
למרות הביקוש ההולך וגובר לכך, תחילה ממסורתיים ודתיים וכעת גם בקרב החרדים, עד היום לא הוכרזו בישראל חופי משפחות באופן רשמי – ככל הנראה בשל הקושי הציבורי והמשפטי להגדיר את המותר והאסור בהם. אחד הדוחפים לכך הוא יהודה פואה, מנכ"ל ארגון 'בצלמו' לזכויות אדם ברוח יהודית, שבשנה שעברה פנה לאיגוד ערים כנרת ולאחר מכן גם למשרד הפנים בבקשה להסדיר כמה חופים שבהם מותר יהיה לשהות רק בלבוש מלא. לפי הצעת פואה, הרוחצים בהם, גברים כנשים, יהיו חייבים לכסות את הגפיים עד 20 סנטימטרים ממרכז הגוף, וייאסר עליהם לשחות בבגד תחתון. אלא שבעוד שאת הזמנים והמקומות לרחצה נפרדת קל יחסית לרשויות המדינה להגדיר ולאכוף, כשמדובר בקוד לבוש העניין הופך לבעייתי ומורכב יותר – והן דחו את יוזמת 'בצלמו'. בלית ברירה, משפחות שמבקשות לבלות בים בהרכב מלא אך בצניעות נאלצות לחפש לעצמן קטעי חוף שקטים ומבודדים, בדרך כלל כאלה שאינם מוכרזים וללא שירותי הצלה, בתקווה שלא יופרעו על ידי מתרחצים בלבוש חשוף שברחו מהחופים הצפופים ונואשים גם הם לפיסת חול פרטית משלהם.
יהודה פואה טוען לאפליה של שומרי התורה והמצוות לרעה בשטחי ובתנאי הקמפינג והרחצה הכשרים שהם מקבלים, וארגונו פועל כל העת מול נציגיו בכנסת לתיקון העוול, אבל בינתיים הוא מדווח כי המצב בשטח השתפר בדרך עקיפה. משרד הפנים, בראשות השר החרדי משה ארבל, ואיגוד ערים כנרת, הרחיבו בימי בין הזמנים את הפעילות הנפרדת בחוף גולן, בגדה המזרחית של האגם, וכתוצאה מכך התפתח סביבו באופן טבעי גם מתחם גדול לבילוי מעורב בצניעות. "תמיד היה שם חוף משפחות לא רשמי, אבל עכשיו הוא כלוא בתוך החוף הנפרד והגישה אליו היא דרכו", הסביר. "זה אומנם לא מוכרז ובלי מציל, אבל לראשונה אפשר להיות רגועים שזה באמת צנוע. אם תמיד יש חשש שפתאום תגיע אישה בבגד ים חשוף – עכשיו זה לא יכול לקרות, כי לרוחצים החילונים אין מה להגיע למקום הזה, שנמצא בעומק החוף הנפרד. וכך גם באזור המעורב כולם עם ביגוד מלא וכיסויי ראש".
בית כנסת על החוף
מי שמנצלים היטב ובחוכמה את ההזדמנות לקביעת עובדות בשטח וליצירת סטטוס־קוו חדש הם חברי קבוצת "קמפינג משפחות בקדושה", שהתאגדו ברשתות החברתיות ליציאה משותפת לנופש בכמה מחזורים ומונים כבר אלפי משפחות. שרון יוסף, נשוי ואב לעשרה, שמנהל את המיזם בהתנדבות, מספר כי הרעיון נולד בעקבות מצוקה אדירה של מטיילים חרדים ודתיים שלא מצאו מקום מותאם להם באף אחד מכ־150 החופים המוכרזים הפועלים כיום בישראל. "זה התחיל בשנה שעברה מפוסט תמים שפרסם חבר שלי, חיים, וצמח וגדל ונהיה משהו אדיר עם כמעט 5,000 איש", אמר. "כל כמה דקות יש לנו מצטרפים חדשים - וזו רק ההתחלה".
בקבוצת הווטסאפ מוגדרת מטרתה כ"קמפינג משפחות בחוף גולן בכנרת מתוך אהבת ישראל, צניעות ואחווה", והמשתתפים מתבקשים לשמור על האופי הדתי של המקום וגם להימנע מסכנה, ולהקפיד על "שכשוך בלבד, בלבוש מלא (כולל הגברים) ובלי להתערבב בין המשפחות". בפרטי הקבוצה מופיעים גם זמנים קבועים לשלוש תפילות ביום ולצידם מודעת דרושים ל"מתנדבים ותרומות על מנת להקים בית כנסת פעיל עם ספר תורה". הכול נעשה, כמובן, באופן וולונטרי וללא תשלום מצד הנופשים - שהרי מדובר בחוף ציבורי. "עלות השהייה היא על החניה בלבד (כ־70 ₪ ל־24 שעות)", נכתב.
המנהל שרון, בן המחזור הראשון של הקמפינג (י'-ט"ו באב), נמצא במקום והוא מדווח על כשליש חרדים מבין הנופשים. "זה מחנה של קדושה ממש שכל המהות זה תפילות ואוכל כשר ושיתופיות ואהבת ישראל – והכול בנעימות", אמר. "כולם הולכים בצניעות, אין סיכוי להיתקל במראות אסורים, יש איתנו ציבור איכותי וממילא גם האווירה יותר קדושה ביחס למקומות אחרים. ברוך ה' הצלחנו למשוך הנה כמה שיותר יהודים שכמונו חיפשו דבר כזה במשך שנים, היו סובבים את כל הכנרת והעלו חרס בידיהם. עכשיו כולם באו למקום אחד". הוא סיכם כי "הלוואי שרחוב ממוצע בחוץ היה נראה בימים האלה של הקיץ כמו שחוף הים נראה כאן. אתמול מישהו כתב בקבוצה שיש פה אחת שמסתובבת לא בצניעות. כתבנו לו: ישתבח שמו לעד שבחוף שיש בו אלפי אנשים יש רק אחת לא צנועה".
אז מדוע הרב יוסף מתנגד לתופעה? "אני יכול להבין אותו, כי בן תורה שבכל מקרה הוא והמשפחה שלו לא מחפשים ללכת לים אלא רק לרחצה נפרדת – באמת לא צריך לדחוף אותו לזה, ובמיוחד ששם זה עם מציל ולכתחילה", מסביר שרון יוסף. "אבל יש הרבה מאוד אנשים שזו החופשה השנתית המשפחתית שלהם – ובהחלט יש להם על מה לסמוך בהלכה". הוא הדגיש כי חבריו למיזם אינם מעודדים חלילה רחצה במקום שאינו מוכרז, והם פועלים מול הרשויות על מנת שייתנו מענה לצורכי הציבור הדתי והחרדי ויסדירו את החופים באופן מלא ולתקופות נוספות בשנה, אך יחד עם זאת הוא סבור שכל עוד המדינה אינה משתפת פעולה - אין להתעלם מהצד החיובי של ההתארגנות. "בסופו של דבר ברור שהיא דבר מבורך", אמר. "בלעדיה הם היו מסתובבים בחופים מעורבים פרוצים ומחפשים שם פינות מבודדות ומסוכנות, לכן מדובר לכל הפחות במזעור נזקים. אני לא יודע מי הזין את הרב יוסף באינפורמציה הזו ומה האינטרס שלו, אבל ברור לי שאם הרב היה מגיע לכאן הוא היה שמח לראות שבמחנה הזה יש קדושה מלאה".
קוד לבוש מעורפל
ואולי שני היוספים צודקים - גם הרב יצחק, הראשון לציון, וגם שרון, מנהל "קמפינג משפחות בקדושה". רב ואיש חינוך מוכר ופופולרי בציונות הדתית אמר כי לדעתו הרעיון של חופי משפחות, גם אם אינו מושלם, מצליח לאזן די בהצלחה בין הרצון לחוויה משפחתית ובין שמירה על גבולות ההלכה, כל עוד נשמרים בהם הצניעות והפרטיות, ובעיניו מדובר במענה ראוי לציבור הדתי והחרדי. יחד עם זאת, הוא כרב מעדיף שלא להתבטא בשמו באופן פומבי בסוגיה. "מצד אחד צריך לדחוף שיהיו יותר מקומות כאלה, שהם בוודאי עדיפים על הפתרונות הקיימים", הסביר, "ומצד שני זה לא צריך לבוא מצד הרבנים, כי הכללים לגבי קוד הלבוש מאוד נזילים ומעורפלים, וההקפדה עליהם היא על בסיס רצון טוב ובלי יכולת לאכוף אותם". ואיך היה נוהג בעצמו? "באופן פרטני, להרבה משפחות של דתיים אמליץ ללכת לחוף משפחות, ויכול להיות שגם אני אלך עם הילדים שלי, אם נמצא את המקום הטוב והמתאים לזה. אבל לפרסם אמירה הלכתית גורפת יהיה מעשה חסר אחריות".
הכותב הוא עיתונאי ynet וידיעות אחרונות
לתגובות: [email protected]
***