בתחילת החודש שעבר פתח צה"ל במבצע בית וגן כדי להלום בתשתיות הטרור במחנה הפליטים ג'נין. במבצע הושמדו שש מעבדות נפץ, הוחרמו כלי נשק וכספי טרור, ונהרגו – כך על פי דיווח פלשתיני – 12 מחבלים חמושים.
מטרת המבצע הייתה "להראות מי בעל הבית" – להחזיר לצה"ל את יכולת ההרתעה והשליטה במחנה, שבשנתיים האחרונות מתעצמת בו פעילותם של פרחחים חמושים. נדמה כי מחנה ג'נין, כמו גם אזור שכם, הפכו לשטח הפקר שבהם נערים צעירים משולחי רסן אינם סרים לא למרותה של הרשות הפלשתינית ולא לזו של ישראל. הצעירים הללו פועלים במסגרת ארגונים כמו 'גוב האריות' בשכם ו'גדוד ג'נין' המאגד בתוכו כמה ארגוני טרור שפועלים במחנה הפליטים ג'נין. על אף שחלק מהחמושים משתייכים לגדודי חללי אל־אקצא, שרשמית נחשבים לזרוע הצבאית של פת"ח שבראשה עומד אבו־מאזן, כיום הקשר בין ההנהגה לגדודים רופף ואין שרשרת פיקודית שמקשרת בין הנהגת הרשות הפלשתינית לאותן קבוצות חמושות.
הנהגת הרשות הפלשתינית נמצאת במלכוד. ההתנגדות בג'נין מערערת את מעמדה, מכיוון שהמהות של שלטון היא מונופול על הפעלת אלימות. קרי, מצב שבו הנשק נמצא אך ורק בידיים של גורם אחד. ברגע שישנם גורמים נושאי נשק שאינם כפופים לרשות, באופן אוטומטי הדבר מערער את מעמדה, גם אם הם לא יצאו נגדה בגלוי. בכך גורמים אנשי הקבוצות החמושות בשכם ובג'נין לרשות הפלשתינית להיראות קטנה וחלשה.
מנגד, בדעת הקהל הפלשתינית פיגועי טרור נגד ישראלים נחשבים לדבר נשגב, ולא יעלה על הדעת לצאת באופן פומבי נגד מחבלים שגורמים לישראל צרות צרורות. בשל כך, בכל האמצעים הרשמיים נאלצים את אנשי הרשות הפלשתינית לדבר בשבחם של "גיבורי ג'נין". אם לא די בכך, בתנועת פת"ח השולטת ברשות הפלשתינית גם ינסו באמצעי התקשורת להדגיש את הזיקה הקיימת בית התנועה ובין חלק מהמחבלים. כך למשל אוהבים בפת"ח להעלות על נס את "גבורתם" של מחבלים אנשי כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית מהתקופה האחרונה.
בא לחלוק כבוד וגורש בבושת פנים
ובחזרה לאירועי בית וגן. ל־12 המחבלים שחוסלו במבצע נערכה אחר כבוד הלוויה המונית בג'נין. בעקבות המלכוד שבו נמצאת צמרת פת"ח, הוחלט לשלוח ללוויה את מחמוד אל־עאלול, סגנו של אבו־מאזן בתנועה, כדי לחלוק כבוד אחרון ל"גיבורים".
הבחירה בעאלול לא הייתה מקרית. ברשות הפלשתינית קיוו שלפחות אנשי פת"ח יסכימו לקבל אותו, מכיוון שהוא איש מבוגר, מוותיקי הארגון, ואדם שלא נחשב כמי שהיה מעורב ישירות בשחיתות של הרשות הפלשתינית. בנוסף לכך, עאלול מרבה לשבח מחבלים ופעולות טרור נגד ישראל באמצעי התקשורת. העובדה שהוא אינו מכהן בשום תפקיד ביצועי מאפשרת לו לעשות זאת, מכיוון שהוא לא בא במגע עם הישראלים ולכן אינו צריך לספק תירוצים להתבטאויותיו.
אלא שכל אלה לא עמדו לזכותו של אל־עאלול בשעת מבחן, כאשר הגיע ללוויה. עאלול הושפל על ידי המוני המשתתפים שגירשו אותו מהמקום כשהם קוראים לעברו "החוצה". האירוע הביא לידי ביטוי את המלכוד שבו נמצאת הנהגת הרשות הפלשתינית וחשף את השקר שלה במערומיו. האנשים בג'נין חושבים, ובצדק, שהרשות הפלשתינית לא עשתה שום דבר למענם. היא אינה מסוגלת להגן עליהם מפני ישראל, ובכל זאת, עאלול בא ומנסה לעשות סיבוב על חשבונם, ולזכות ביחסי ציבור בלי לעשות דבר.
למרות כל אלה, כמו בכל העולם הערבי, ברשות הפלשתינית מתעלמים מהמציאות בשטח ויוצרים מציאות חלופית שמתקיימת באמצעי התעמולה שלהם. תוכני קמפיין התעמולה של תנועת פת"ח לטיהור שמו של עאלול אותרו ותורגמו על ידי אנשי מכון המחקר 'מבט לתקשורת פלסטינית' (PMW). באדיבות המכון הם הועברו לידינו ומוצגים כאן לראשונה בתרגום לעברית. מסע התעמולה בחר להציג אהדה מדומיינת שעאלול זוכה לה במחנה הפליטים ג'נין, להדגיש את העובדה כי בנו הבכור ג'האד הוא שהיד שנהרג בתחילת האינתיפאדה השנייה בעימות עם כוחות צה"ל בשכם, וכן להדגיש את הצד הלוחמני של עאלול, שעמד לצידו של רב המרצחים יאסר ערפאת בלבנון. כך למשל תיארו אותו באחד הכרוזים "האב השהיד והלוחם שמעולם לא השליך את הרובה שלו".
מהלל ומשבח את אלו שיוצאים נגד הרשות
במסגרת הקמפיין לטיהור שמו שהתנהל בימים שלאחר ההלוויה, העניק עאלול ריאיון לערוץ הלווייני 'עודה' של תנועת פת"ח. בריאיון הוא סיפר על מתנה מקורית שנתן לו אביו של המחבל סמיח אבו אל־ופא – אחד מ־12 המחבלים שחוסלו על ידי צה"ל: "השהיד סמיח אבו אל־ופא ציווה שהגופה שלו תהיה עטופה בשני שטיחי תפילה וכך בקשתו זו התגשמה. לאחר שהוא נקבר ולאחר שנפגשתי אמש עם אביו הוא אמר לי ששני השטיחים הללו, אחד מהם הקדיש אותו השהיד סמיח לשהיד ג'האד אל־עאלול (בנו של מחמוד אל עאלול שחוסל על ידי צה"ל – א"ה). הוא נתן לי את השטיח וזה היה עניין מרגש מאוד בשבילי וגם בשביל אחי פראס אבו אל־ופא, אביו של השהיד סמיח".
בהמשך שאלה אותו המגישה: "אם כן מה היא היום ההתחייבות של תנועת פת"ח לשהידים הצדיקים?". אל־עאלול השיב: "אומר לך בפירוש, השהידים מקריבים למען חירותו של עמם, למען העצמאות, למען עתיד ילדינו. על השהידים אנחנו תמיד אומרים שהם יותר מכובדים משאר בני האדם. המחויבות שלנו אליהם היא מכיוון שהשהידים האלה היוו בדמם שנשפך מחיר יקר מאוד למען החירות והעצמאות, וגם האסירים האהובים, בסבלם הארוך היוו מחיר רב למען החירות".
כאשר עאלול מדבר על "שהידים" הוא מתכוון לצעירי מחנה הפליטים ג'נין שחוסלו על ידי צה"ל - אותם צעירים שמאתגרים אותו ואת חבריו בהנהגת הרשות ושחבריהם גירשו אותו בבושת פנים ממחנה הפליטים ג'נין. בכך אנו רואים את המלכוד של הרשות הפלשתינית הלכה למעשה: עאלול חוטף השפלות, אך הדבר היחיד שהוא יכול לעשות נגדן הוא להתחנף למי שמשפילים אותו.
באופן דומה הוא גם התבטא בסוכת האבלים של המחבל סמיח אבו אל־ופא שהוזכר קודם: "בשבילנו, אני סבור כי ברור לחלוטין שאין אפשרות להיסוס אף פעם, מכיוון שהקרבותיהם של בנינו הן עניין טבעי לגמרי. אני אומר לכם, מי הוא זה שגידל את הילדים האלה? מה הוא לימד אותם כאשר הוא גידל אותם? האם לא לימדנו אותם על אהבת האדמה, על ההקרבה למענה, על אהבת המקומות הקדושים, על כך שהם פלשתיניים, על כך שהם צריכים להתנגד לאויב? זהו ללא ספק החינוך של אותם הגיבורים, אותם הבחורים. בסופו של דבר לא ייתכן שאותם בחורים יתמהמהו בהגנה על אדמתם ובהקרבת קורבנות למען העם הזה. בזה אין ספק".
ביקשנו מד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלשתיניים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, להתייחס לתופעת ההתנהגות הדו־קוטבית של הרשות הפלשתינית ואנשיה. "עקרונית אין כאן משהו חדש. מאז הקמתה של הרשות יש כל העת ביטוי לשני הקטבים בהתנהלותה, ובזכות שניהם היא מתקיימת. מצד אחד היא מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם ישראל שמהווה מסד מרכזי לקיומה - ב־2014 אבו־מאזן אף כינה זאת התיאום הביטחוני 'הקדוש' - ומהצד האחר כל העת התכתבות עם אלמנטים שיעניקו לה לגיטימציה ברחוב: האדרת שהידים, סיוע למשפחות מחבלים ועוד. הייתי אומר שאין לנו בכלל חלופה אלא לסמוך על המשך שיתוף הפעולה עם הרשות. הם כמובן לא ציוניים והקשר איתם טעון ורוויי מתחים, אבל החלופות הן פאודה, שלטון ישראלי או שלטון חמאס. מול כל הברירות הרעות האלה הקיום של הרשות הוא הרע במיעוטו, ולכן לדעתי כל אלה שממהרים להכתיר את הרשות כאויב מר או להתפלל לקריסתה לא רואים בהיבט רחב יותר את המציאות האסטרטגית".
***