הביקור האחרון של היועץ לביטחון לאומי בסעודיה בשבוע שעבר וכמה דיווחים שבאו בעקבותיו גרמו לשטף של שיח שהגביר את התחושה שיש התקדמות משמעותית במאמצים לקדם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. אם עד לפני כמה חודשים דיברו המומחים בתחום והגורמים המדיניים על תהליך ארוך שעלול לקחת שנים - פתאום נוצרה אווירה שמדובר במהלך שהתנאים שלו הולכים ומבשילים וייתכן שזה אפילו יתרחש בטווח של השנה הקרובה.
המפתח לאופטימיות הוא כאמור אמריקני. ממשל ביידן מקיים בעת האחרונה יותר ויותר פגישות בין בכירים אמריקניים וסעודים. נקודת המפתח, כך לפי בכירים בממשל האמריקני, מצויה באמת בשנה הקרובה, לפני שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן נכנס לישורת האחרונה של מערכת הבחירות הבאה לנשיאות ארצות הברית.
ממשל ביידן, ללא ספק, מחפש הישג משמעותי למדיניות החוץ שלו בכלל ובמזרח התיכון בפרט, אחרי שהבטחת הבחירות הגדולה ביותר שלו בתחום זה - חזרה להסכם הגרעין עם איראן - לא הושגה וככל הנראה הולכת ומתרחקת. לכן האמריקנים הם בעלי אינטרס מובהק לקדם את הליך הנורמליזציה והם מעוניינים להפעיל כל לחץ אפשרי על ישראל להסכים לכל תנאי שיעלה על השולחן. בין היתר, כפי שכבר כתבנו כאן בעבר, מנוצל הוויכוח הפנימי סביב הרפורמה המשפטית להתנגח בראש הממשלה נתניהו כדי לרכך אותו לקראת הדרישות.
חשוב לציין שבין ישראל לסעודיה קיימים כבר שנים רבות יחסים "מתחת לשולחן" בנושאים מגוונים מאוד ואף אסטרטגיים וביטחוניים. אלא שברגע שהם ייהפכו לגלויים רוצים הסעודים לקבל עסקאות נשק גדולות יותר ואיכותיות יותר וגם להפעיל תוכנית גרעין לצורכי שלום, על פי טענתם. במצב כזה ישראל תידרש לומר בפה מלא ששני המהלכים הללו (וכל זאת עוד לפני הדרישות בנושא הפלשתיני) אינם סותרים את ביטחונה - דבר שקשה למצוא גורם ביטחוני שיהיה מוכן לחתום עליו.
לכל זה אפשר להוסיף דיבורים על כך שישראל תתחייב לא להחיל את ריבונותה על אף שטח ביהודה ושומרון (התנאי כולל אף את בקעת הירדן ומעלה אדומים שנמצאות בקונצנזוס רחב), וייתכן גם שתצטרך להעמיק התחייבות שלא תעשה צעדים שיסתרו את האפשרות להקים מדינה פלשתינית בעתיד - מה שעלול לפגוע במאבק בהשתלטות הפלשתינית על שטחי C, שנועד בין היתר לקטוע את רצף ההתיישבות הישראלי.
השבוע כבר אמרו כמה שרים בממשלה שלא ירימו את ידם בעד שום מהלך שיפגע בהתיישבות במישרין או בעקיפין, וזו בעיה אחת מני רבות שיעמדו בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה שמח מאוד להיות חתום על מהלך הנורמליזציה בהמשך להסכמי אברהם שהוא עצמו הביא.
אינטרס לא של ישראל בלבד
מי שיכול לספק זווית מעמיקה ממבט ראשון, הוא מאיר בן שבת, מי שהיה ראש המל"ל ועמד בראש משלחות ישראל לחתימה על הסכמי אברהם, אשר משמש כיום בתפקיד יושב ראש המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית וגם בתפקיד ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים.
מה הם האתגרים העיקריים שעלולים לעלות מהדרישות של סעודיה כלפי ישראל?
"בשלב זה דרישותיה של סעודיה מופנות אל ארצות הברית, שאיתה היא מנהלת את המשא ומתן בעניין זה. ברור כי ישראל תצטרך להתייחס לדרישות שנוגעות אליה או משליכות עליה. דרישותיה של סעודיה יציבו בפני נתניהו אתגרים בשלושה נושאים עיקריים. הראשון, מניעת תפוצת גרעין במזרח התיכון לנוכח הרצון של בית המלוכה בריאד ביכולות בתחום הגרעין האזרחי. האתגר השני הוא שמירה על יתרונה האיכותי של ישראל באזור לנוכח רצונה של סעודיה להצטייד בנשק מתקדם - שמתכתב עם הרצון הקיים גם בארצות הברית לקדם עסקאות נשק גדולות. האתגר השלישי הוא לשמור על האינטרסים הישראליים בזירה הפלשתינית, לנוכח ציפיית בית המלוכה בריאד להתקדמות משמעותית בסוגיה זו. יש להניח כי האמריקנים אף ישתמשו בכך כדי לחלץ מישראל ויתורים משמעותיים בנושא זה".
אילו מחירים ישראל יכולה להרשות לעצמה לשלם על הסכם כזה לנוכח האתגרים הללו?
"כינון יחסים עם סעודיה הוא יעד חשוב בשביל ישראל. רשימת התמורות שסעודיה מצפה לקבל מארצות הברית היא ארוכה. חלק מהן לא רק שאיננו מהווה בעיה לישראל, אלא שהוא אפילו רצוי מבחינתה. לישראל לא צריכה להיות התנגדות להסכם הגנה בין ארצות הברית לערב הסעודית. ההפך, גם אנחנו מעוניינים בחיזוק המחויבות האמריקנית לבנות בריתה באזור. אשר לאספקת אמצעי לחימה מתקדמים, ישראל צריכה להתנות את הסכמתה בשמירת יתרונה האיכותי כמו לדוגמה בשדרוג יכולותיה, במקרים שבהם הנשק שיימכר יגרום לשחיקת יתרונה", מציין בן שבת.
"לא נכון יהיה להסכים, אפילו בשתיקה, לוויתורים בסוגיית הגרעין האיראני, או בנושא תפוצת גרעין במזרח התיכון - במיוחד לא להסדרים שיאפשרו העשרה אפילו למטרות אזרחיות - או לוויתורים בעלי משמעות ביטחונית בזירה הפלשתינית. בשלושת התחומים הללו המחירים גבוהים מדי, גם כשמדובר בהישג כה משמעותי".
אחד הנושאים שעולה על הפרק הוא התחייבות ישראל שלא תספח את שטחי יהודה ושומרון לפרק זמן ממושך של כמה שנים. האם הסכמי אברהם סותרים סיפוח עתידי באופן כולל?
"מדינות הסכמי אברהם שואפות לכך שהסכסוך הישראלי-פלשתיני יסתיים בהסכם בין שני הצדדים. אני מניח שהן לא יראו בעין יפה צעדים משמעותיים שיבוצעו חד־צדדית. באשר למישור הפורמלי, ככל שזכור לי ההבנות שהיו אז עם ארצות הברית התייחסו להשהיה. ראש הממשלה נתניהו התבטא על כך באופן פומבי".
מהלך הנורמליזציה עם סעודיה מובל על ידי האמריקנים. מה הם מחפשים בו? היכן האינטרס שלהם בכל העניין?
"ארצות הברית זקוקה למהלך הזה כדי להרחיק את סעודיה מסין ובכלל מהציר הסיני־איראני־רוסי שנמצא במגמת התחזקות. ארצות הברית צריכה את ההישג הזה כדי לזכות בנקודות חשובות במאבק שמתחולל כיום על הסדר העולמי החדש".
"מלבד זאת, ביידן זקוק להישג הזה גם במישור הפוליטי. אין לביידן כיום קבלות על הישג ממשי בנושא הסכמי השלום. בתקופת כהונתו לא נרשמו הישגים משמעותיים בתחום הנורמליזציה. בבית הלבן אומנם שידרו רצון גלוי וכֵן להמשיך בתנופת ההסכמים, אך התוצאות היו דלות. מעגל המדינות השותפות להסכמים לא התרחב, ההתקדמות ביחסים הייתה בעיקר בערוצים הבילטראליים שנסללו בתקופת הממשל הקודם ומלבד פסגת הנגב, שחשיבותה העיקרית הייתה בעצם קיומה, לא נרשמו יוזמות ופרויקטים אזרחיים משמעותיים בשותפות רחבה של מדינות ההסכם".
"הסכם כזה, אם יושג, ייזקף לזכותו של הנשיא באופן אישי, יסייע לו פוליטית לקראת הבחירות, יפחית את הביקורת נגדו על נטישת ענייני המזרח התיכון, ייצוק תוכן ממשי להתחייבותו להמשיך את התנופה שחוללו הסכמי אברהם ויספק לו מנופים להשגת יעדים חשובים נוספים כגון הסוגיה הפלשתינית".
האם, במצב שבו ארצות הברית מציבה על השולחן תנאים להסכם, ישראל נמצאת במצב (על רקע המחלוקות הפנימיות בתוכה) שבו היא יכולה לסרב לה?
"ישראל מעוניינת מאוד בכינון יחסים עם סעודיה, כפי שאמרתי, זהו יעד חשוב ביותר שצריך לעשות מאמצים רבים למען השגתו. טמון בו פוטנציאל לשנות את פני האזור, לקדם את הכלכלה, הטכנולוגיה, החקלאות, הבריאות ותחומים נוספים רבים שישראל תוכל להביא את יתרונותיה לידי ביטוי דרכם. במישור העולמי, מהלך כזה יהפוך את סעודיה למרכז לוגיסטי בין־לאומי שיקשר בין אירופה, אפריקה ואסיה ויחולל מהפכה בסחר העולמי. אין ספק באשר ליתרונותיו העצומים של צעד כזה. לצד זאת, נכון יהיה לוודא שמחיריו מבחינת ישראל לא יהיו בלתי נסבלים. צריך לזכור שההסכם איננו אינטרס רק של ישראל, גם ארצות הברית וסעודיה אמורות להיות מעוניינות בו".
עד כמה המצב הפנים־ישראלי והוויכוח הפנימי אצלנו יכול להשפיע על הסכם כזה?
"המצב הפנימי אצלנו לכל הפחות איננו תורם. בלי קשר לסעודיה, עלינו להשקיע מאמצים עילאיים למיתון המתיחות הפנימית ולאיחוי הקרעים".
האמריקנים והסעודים מצפים לצעדים לטובת הפלשתינים
ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר בכיר במל"ל, שחקר את הנושא באופן מעמיק בשנים האחרונות, מרחיב בעניין הלהט האמריקני להשיג את ההסכם הזה וכמה שיותר מהר.
"יש פה כמה אינטרסים אמריקניים שקשורים לנושא: הראשון, ביידן נכנס לקמפיין בחירות בקרוב, והוא רוצה להראות הישג שהוא יכול להביא במזרח התיכון בין ישראל למדינה ערבית - במיוחד כשהוא רואה שדונלד טראמפ מתחזק בסקרים וכנראה צפוי להיות היריב שלו. טראמפ הביא את הסכמי אברהם והוא מאוד רוצה לעשות משהו דומה", הוא מסביר ומוסיף, "האינטרס השני הוא לנסות לדחוק את סין שהקשרים שלה עם מדינות המפרץ מתחזקים ולשנות את המצב הזה. אינטרסים נוספים קשורים להבאת יציבות במזרח התיכון והם מאמינים שהמהלך הזה יביא גם יציבות וגם יחזק את ביטחונה של ישראל".
האם הדרישות כלפי ישראל מגיעות מסעודיה, או שהאמריקנים מוסיפים לכל העניין דרישות משלהם?
"אין סתירה בין הדרישות כשזה קשור לנושא הפלשתיני. גם האמריקנים וגם הסעודים רוצים לראות צעדים לטובת הפלשתינים. יש חפיפה במידה רבה בין מה שהסעודים והאמריקנים רוצים להשיג. יש אינטרס אמריקני להביא, יש שיאמרו, לשינוי בקואליציה בישראל כי לדעתם היא לא מוכנה ללכת לקראת הפלשתינים. יש גם מחשבות כיצד לנסות לגרום לשינוי פוליטי בישראל".
לדעתך, עד כמה גבוה המחיר שישראל תצטרך לשלם?
"הדרישות הישירות יהיו קשורות לפלשתינים, אבל יהיו גם דרישות שמאתגרות את ביטחון ישראל - בהן הדרישה הסעודית לשיתוף פעולה אמריקני בתחום הגרעין להקמת מפעל להעשרת אורניום. הדבר הזה מאוד מדאיג את ישראל. בנוסף לכך הסעודים רוצים מהאמריקנים אמצעי לחימה מתקדמים שעלולים לשחוק את היתרון האיכותי האסטרטגי הביטחוני של ישראל באזור בטווח הארוך ובוודאי שאינם תורמים לביטחון ישראל".
אלו דרישות מדאיגות מאוד. ממשלת ישראל יכולה להרשות לעצמה בעת הזאת להיענות להן?
"אני חושש מההתגמשות שנתניהו יכול לעשות מול האמריקנים. ככל שהוא מרגיש מבודד בזירה הבין־לאומית וחלש גם מבחוץ וגם מבפנים, הוא דווקא עלול לעשות יותר כדי להתגמש. אני מאוד חושש שכדי להשיג את ההסכם הזה ולהיכנס לדפי ההיסטוריה נתניהו יהיה מוכן להתגמש ולעצום עין לגבי כל מיני הבטחות והסכמות שהאמריקנים יגיעו אליהן עם הסעודים - גם לגבי הגרעין וגם לגבי אמצעי הלחימה - ששניהם עלולים להציב איום אסטרטגי על מדינת ישראל לטווח הארוך. אנחנו גם לא יודעים אילו ביטחונות ישראל תקבל מהאמריקנים במצב כזה ואיזה פיצוי היא תקבל".
על רקע האופטימיות ששררה סביב הנושא הסעודי, השיח הפנימי במערכת המדינית אינו מגיב יתר על המידה לכל הפרסומים - אבל אולי נהנה מהם. הדעה הרווחת בישראל היא שייקח זמן עד שארצות הברית וסעודיה יגיעו לנוסחה ששתיהן ירצו לקדם, ורק אז יגיעו האמריקנים ויחלו במסע הלחצים שלהם, שיגבר ככל שהבחירות לנשיאות יתקרבו. כפי שגורס ד"ר גוז'נסקי, בממשל האמריקני לא יזילו דמעה אם השלטון בישראל יתחלף או שהרכב הממשלה ישתנה, אבל לפי שעה המציאות הפוליטית בישראל נראית רחוקה מאוד משני התרחישים האלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן מעוניין מאוד בהסכם עם סעודיה, אבל כאחד שעסק רבות בביטחון ישראל חלק מהתנאים שמוצגים כרגע באופן לא רשמי עלולים לא רק לערער את יציבות הממשלה שלו אלא גם לגרום לתהיות אחרות, בעיקר סביב הדרישה הסעודית לגרעין אזרחי, עניין שעלול לפתוח מרוץ חימוש גרעיני ולגרום לישראל דאגות רבות שהיא ממש לא מעוניינת בהן - לצד האיום הממשי מאיראן.
גורם מדיני אמר לנו השבוע: "מצד אחד יש התקדמות והדברים נראים כאילו הכול הולך לכיוון הנכון, אבל יש כאן דרך מאוד ארוכה לעבור ואנחנו נמצאים בראשיתה".
לדבריו, אפשר אולי להיות מעט יותר אופטימיים, אבל אין להסיק שההסכם בין ישראל לסעודיה הוא משהו שיקרה בקרוב. "יש לא מעט נקודות מדוברות שמדאיגות את ישראל, וגם אם היה שיח לגביהן עם גורמים אמריקניים טרם ניתנו תשובות מתאימות והדברים עוד לא התכנסו לשיח הדוק סביב משהו שמונח על השולחן. ברגע שיונח מסמך או שיוצגו לישראל כל הצדדים של הסוגיה על הדרישות והתועלות, ייתכן שנראה התקדמות. זה נראה מאוד מבטיח, אבל הדרך מאוד ארוכה".
"יש על מה לדבר אבל יש נקודות שמדאיגות מאוד את ישראל וטרם ניתנו התשובות המתאימות. לכשיינתנו נוכל לדעת האם זה מהלך שיש לו סיכוי אמיתי או שהוא עלול לסתור את האינטרסים הישראליים באופן שלא נוכל להסכים לו", הוא מסכם.
***