אחד החוקים המדוברים ביותר בשבועות האחרונים בתחומי דת ומדינה הוא ללא ספק הצעת חוק רבני ערים, שמקודם בימים אלו ועבר בקריאה טרומית.
על פי החוק, רבני הערים ייבחרו על ידי גוף בוחר שבו מוקד הכוח יהיה נתון בידי השר לשירותי דת, שיוכל להכריע בהליך מינוי הרבנים. את החוק מקדם חבר הכנסת ארז מלול מש"ס יחד עם חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית.
ביקורות על הצעת החוק ועל הדחיפות לקידומו גם בימי הפגרה נשמעות מכל עבר, אבל יוזם החוק, חבר הכנסת מלול, הודף את הטענות, ומבקש להסביר את נחיצות החוק לשיטתו: "עד היום בחירת רבני ערים התבצעה לפי אוסף של תקנות הנתונות לפרשנות. בעקבות זאת הליך המינוי של רבני ערים תקוע, ויש כיום 37 ערים ללא רב, לכן רצינו להסדיר את הנושא בהקדם. כבר לפני יותר מ־15 שנה בג"ץ ביקש מהמחוקק לשנות את המצב מתקנות לחקיקה. כולם רואים כיצד בכל עתירה לבג"ץ יש עתירה של נציגויות בתי הכנסת, שהן חלק מהגוף הבוחר". לדבריו, "הגשנו הצעת חוק מקיפה, ואני חייב לציין לשבח את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב ראש ועדת החוקה, שנטל על עצמו את המשימה והתגייס באופן מלא, למרות שכולם יודעים מה יש לו על הראש בימים אלה".
לגופו של עניין, מלול מרחיב על הצורך בשינוי המצב הקיים ביחס לנציגי בתי הכנסת: "בכל עיר יש עשרות ומאות בתי כנסת. הנציגות בגוף הבוחר נקבעת לפי מספר המתפללים, אבל זוהי סוגיה לא ברורה. קודם כול, איך אתה מחשב את מספר המתפללים? אם יש לך בית כנסת שביום כיפור יש בו 800 בני אדם ובימי חול אין מניין, ולעומתו בית כנסת שיש בו 200 מתפללים בכל ימות השבוע, במי תבחר? ושנית, כתוב שרק עמותות עם ניהול תקין יהיו זכאיות. אבל בפועל יש בתי כנסת עם עשרות מניינים שאין להם ניהול תקין, למה לא להכניס אותם?" תוהה מלול.
הרובד השני הבעייתי, לטענתו, בתקנות הקיימות, הוא ראש העיר. "עד היום הכול היה תלוי בראש העיר: היה רוצה - היה מקדם את הבחירות לרב המקום, לא היה רוצה – לא היה מקדם. אלא שיש ראשי ערים שהאינטרס שלהם הוא שלא יהיה רב בכלל, למרות שיש להם ציבור ענק שצורך שירותי דת, או ראשי ערים שלא היו לוקחים נציגים מהאופוזיציה וכך מייצגים רק פלח מסוים באוכלוסייה. החוק הסיר את החסמים הללו והכניס את מועצת הרבנות הראשית לתמונה. צריך לברך על המהלך החקיקתי שאנחנו עושים בימים אלו".
מה תענה לאלו שאומרים שמקור סמכותו שלהרב הוא הציבור שמינה אותו, ו"אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור"?
"ראשית, ברור שנמלכין בציבור, חברי מועצת הרשות המקומית הם חלק מהגוף הבוחר. נוסף על כך, רבע מהגוף הבוחר הם תושבים מקומיים מכלל האוכלוסייה שממנה השר. מועצת הרבנות הראשית היא רק רבע מכלל הגוף הבוחר, וגם היא גוף שנבחר על ידי גוף בוחר של 150 איש - אותו הגוף שבוחר את הרבנים הראשיים, שמשקף את כלל האוכלוסייה וכולל עשרות רבני ערים, חברי כנסת, ראשי ערים ומועצות שבחר הציבור. והכול כמובן בכפוף למדיניות ההלכתית בישראל, שהיא תחת הנהגתם של הרבנים הראשיים לישראל", הוא מבקש לחדד.
"כמו שאמרתי, בגוף הבוחר יהיו כל חברי מועצת העיר, שמשקפים את כלל האוכלוסייה, ועוד שליש נציגי השר. אנחנו מאמינים שזה יוכל לשנות את המצב הקיים, שאין מספיק רבני ערים. מי שבוחר הוא הציבור, דרך נציגיו".
"רב שיהיה שגריר של היהדות"
חבר הכנסת מלול מדגיש כי הנפגעים העיקריים מהמחסור ברבני ערים הם הציבור המסורתי והחילוני. "הם צריכים רב יותר מהחרדי, שיסתדר עם רב הקהילה או עם ראש הכולל שלו. אדם מסורתי שיש לו שמחה, אבל, שאלה הלכתית או זקוק לליווי הלכתי בנושא אישי כלשהו - למי יפנה? לרב העיר".
על שולחנו של מלול בכנסת מונחת הגרסה העדכנית של החוק, אשר עובר עדכונים לאור הערות הרבנים והייעוץ המשפטי. "אנחנו מקיימים דיונים כל הזמן בוועדת החוקה. כל מי שרוצה לדבר ולהאיר את עינינו, מוזמן. שלחנו את הצעת החוק לרבני ערים, ליושב ראש איגוד רבני הערים, ליושב ראש איגוד רבנים אזוריים, לנציגי רבני שכונות, לנציגי מרכז השלטון המקומי, לכל סוגי ארגוני הרבנים ועוד כדי שיעירו, וחלק מההערות יישמנו. כל מי שרוצה מגיע לוועדה ומדבר, ומתקבל בכבוד והדר, בלב פתוח ובנפש חפצה. אנחנו שומעים ומכבדים אותם - הכול נעשה בשיתוף פעולה מלא".
כמחוקק, איזו דמות של רב עומדת לנגד עיניך?
"צריך רב שידע להסביר פנים ולקרב, להיות שגריר של היהדות בצורה מיטבית, כמו הדמויות של הרב קוק או הרב עובדיה יוסף. איזה קירוב הוא היה עושה, נוסע מעיר לעיר כדי לקרב ליהדות בצורה של דרך ארץ ובשפת העם, בלי התנשאות. זה הסגנון שבזכותו החוק קיים. מובן שחשוב גם הצד ההלכתי. הרבנים עברו מבחנים קשים ונרחבים שדורשים ידע, עמל ולימוד רב".
חלק נוסף בחוק שעליו מבקש חבר הכנסת מלול לעמוד הוא מינוים של רבני השכונות. "ביישוב שהיקפו עולה על 50 אלף תושבים יתאפשר לפי הצורך מינוי רבני שכונות. עד היום לא היה חוק רבני שכונות. פעם היו רבני שכונות, אך משרד הדתות הקפיא את המינויים, והרבנים לרוב כבר פרשו לפנסיה ולא מונו חדשים במקומם", הוא מתאר את המחסור בשטח.
"אני זוכר מצעירותי בחיפה שרבני השכונות היו דומיננטיים, פועלים רבות ופוסקים הלכה. אזרח מהשורה לא יכול להתקשר לרב עיר על כל הלכה. יש פה גם הסדרה לגוף הבוחר", הוא מדגיש, "לא כל אחד יכול להיות רב שכונה ולא לכל מקום יש רב שכונה, פה הדגשנו שיש צורך בהסכמה וביקוש מהשטח מצד מועצת העיר והמועצה הדתית. גם הוועדה הבוחרת שבה אנחנו מסדירים את זה היא מקומית בלבד.
"לצד רבני השכונות, פועלים בחוק להסדיר גם את מעמדם של רבני היישובים. רבני יישובים עושים עבודת קודש, במיוחד אלו שגרים רחוק. בית הכנסת לא ייפתח אם לא יהיה רב, ואנשים מסורתיים לא יכירו את כל ההלכות אם לא יהיה מי שינהיג אותם ויסדר להם תפילות ומקווה טהרה".
עמלים גם בפגרה
מלול מתייחס גם לנציב תלונות הציבור על רבנים, אחד הסעיפים שכלולים בחוק וזכו להד ציבורי נרחב. "היינו צריכים להכניס בחוק נציב תלונות הציבור על רבנים - כמו שיש נציב תלונות השופטים, מתוך אמירה שאין אדם שהוא מעל החוק והביקורת. שר הדתות ימנה נציב תלונות, ביחד עם הרבנים הראשיים ובאישור מועצת הרבנות הראשית. לא באנו להתריס, אלא לייעל ולשפר את המערכת, כך שכולם יעשו את עבודתם בצורה הטובה ביותר. חשוב להדגיש: לרבנים אין שעון נוכחות, אך לצערי מפלגת שמאל מסוימת עושה להם דה־לגיטימציה. הם לא יודעים מה מהות תפקידו של רב ומה רב עושה. אני מציע להם ללכת ולהתלוות לרב, ללמוד מקרוב, לא רק להסית נגד. פעילותם של הרבנים היא כאין וכאפס לעומת השכר שהם מקבלים, הטלפון זמין 24 שעות ביממה, כשרות, אזכרות, שלום בית, אפילו גישורים בין אנשי עסקים שלא רוצים ללכת לבית משפט".
במפלגת הציונות הדתית הוציאו הודעה שהחוק עבר ריכוך כדי להרגיע את הרוחות. מה אתה עונה לחששות שהובעו מצד המגזר הסרוג?
"מה שפרסמו, שעל פי החוק לש"ס יש יותר סיכוי לבחור, זה שקר. זה עלה בוועדה והוכחש. ראשית, אני וחבר הכנסת רוטמן פועלים יד ביד בדאגה לכלל המגזרים. אנחנו משקיעים לשם כך ימים ולילות בכל אות ובכל פסיק, ואין לי ספק שהרבנים הטובים והראויים יבחרו. הרבנים של פתח תקווה, ירוחם, נתניה, בית אל, קריית ארבע ועוד רבים וטובים שהם גאוני עולם ואני בכלל לא ראוי לדבר עליהם, כולם נבחרו בקדנציות של ש"ס במשרד הדתות", הוא טוען. "אנחנו רוצים גם רבנים ספרדים לפי מרן השולחן ערוך ולפי פסקי הראשון לציון, וגם אשכנזים לפי הרמ"א ומנהיגי הציונות הדתית, כל מקום לפי עניינו. העיקר שיהיו ראויים, לא משנה מאיפה באו ומאיזו מפלגה. העיקר שישרתו את הציבור נאמנה".
חברי הכנסת מלול ורוטמן פועלים גם בימים אלו, תוך כדי הפגרה, להעביר את החוק. "קשה לפרגן לימין. היו עיכובים, וכעת יש דיונים אינטנסיביים תוך כדי הפגרה. אני מקווה שבתחילת המושב, לטובת עם ישראל, החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו עושים כל שביכולתנו לתקן את המצב בשטח. זה שאין רבנים בחיפה או בתל אביב, זה נשמע למישהו הגיוני? הציבור צריך את זה, הציבור מחכה לזה".
כאמור, החוק עורר ביקורת גדולה מצד רבנים במגזר הדתי־לאומי. בכירי רבני הציונות הדתית, ובהם הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים שטיינר והרב דוד חי הכהן, החברים בארגון רבני תורת הארץ הטובה, שלחו לפני כשבועיים מכתב חריג לחברי הכנסת של מפלגת הציונות הדתית, ובו דרשו לעכב את חוק רבני הערים. "יצא מכתב של המזכירות והנשיאות של רבני תורת הארץ הטובה הקורא לעכב את החקיקה של חוק רבני הערים כדי שידברו איתנו. הולכים לדאוג לרבנים בלי לשאול את הרבנים?" תוהה הרב איתן איזמן, מייסד רשת נעם צביה.
"מישהו מצד הרבנים צריך לשמוע מה הולכים לעשות. צריך להתייעץ עם רבנים, לא לקבל החלטות לבד. היינו צריכים לפחות לשמוע את הפרטים. יש גוף רבני של בכירי התלמידים של הרב צבי יהודה הנקרא רבני תורת הארץ הטובה, לפחות היה צריך לדבר איתם", מוסיף הרב דוד חי הכהן, ראש ישיבת בת ים ורב קהילה בעיר. לצד הביקורת, הרב איזמן מציין כי בעקבות המכתב נעשתה פנייה ממפלגת הציונות הדתית לרב יעקב אריאל.
רבני תורת הארץ הטובה הם ממש לא היחידים שאינם מרוצים מחוק רבני הערים. למעשה, בקרב רבים בציונות הדתית יש התנגדות גדולה לחוק. הרב שלמה הכט מארגון רבני בית הלל כתב בסרקזם: "אני שמח להודיע שגיליתי נושא שיש בו הסכמה רחבה בציבור הדתי־לאומי. מנאמני תורה ועבודה, דרך בית הלל, צהר, איגוד רבני קהילות והרב עמיחי אליהו - כולם מסכימים שחוק מינוי הרבנים שמקדמת ש"ס עם מפלגת הציונות הדתית הוא מטופש ומסוכן. סוף סוף, אחדות", כתב.
החשש העיקרי הוא משליטת ש"ס במינוי רבני הערים. השר לשירותי דת לשעבר, חבר הכנסת מתן כהנא, הזהיר השבוע כי אם החוק החדש יעבור, ש"ס תוכל למנות רב מטעמה בכ־95% מהערים שזקוקות לרב. "את הנתון המחפיר והמביך הזה חשף הרב אריאל אליהו, בנו של חבר מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי של צפת הרב שמואל אליהו ואחיו של השר עמיחי אליהו אתמול בוועדת החוקה. זו האמת: ש"ס משתלטים על הרבנות הראשית בתמיכתו הישירה של סמוטריץ'", חתם כהנא, שכיוון בדבריו לכך שהרב אריאל אליהו הציג בפני חברי הוועדה טבלת חישוב סיכויים בבחירות לרבני ערים, שלפיה אין לציונות הדתית כמעט שום סיכוי מעתה ואילך.
אם נסכם את הדברים, החשש הגדול העולה הוא ממצב שדעת ראשי הערים במינוי רבני ערים - "אאוט", וש"ס – "אין". "לראשונה זה הרבה שנים, הסמכות הכמעט בלעדית של תושבי העיר ונציגיה לבחור את הרבנים שלהם, עוברת לעסקנים בירושלים – נציגי שר הדתות ונציגי מועצת הרבנות הראשית", מזהיר גם הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויושב ראש ארגון רבני צהר. לדבריו, "הצעת החוק תגרום לכך שהרבנים לא יהיו אנשים שמחויבים לקהילה שלהם, כי הם ימונו וייבחרו על ידי נציגי הרבנות. זה יוביל לכך שייבחרו רבנים המזוהים עם המפלגות החרדיות בלבד, ואילו לרבנים בעלי השקפה דתית־לאומית, ששירתו בצבא ומחוברים לקהילה, לא יהיה שום סיכוי להיבחר בשום עיר".
"לא רק דיל עם ש"ס"
ביקורת צדדית אך מעניינת בהחלט מגיעה בעיקר מאחורי הקלעים ובדיונים הפנימיים בין רבני הערים ובין יוזמי החוק, והיא בנוגע לעצמאותו של הרב. "בחירת רב עיר בניגוד לדעת תושבי המקום עלולה ליצור שנאה, כי מה יקרה אם הוא שונה מהותית בסגנון ובהתנהלות?" תוהה אחד הרבנים. "שנית, והעיקר - הכוח הוא לא רק במינוי, אלא גם בהיקף המשרה. בחוק רבני ערים נאמר כי ברשות מקומית שמספר תושביה אינו עולה על עשרת אלפים תושבים יקבע השר בהסכמה עם ראש הרשות המקומית את היקף משרתו של הרב, ובהיעדר הסכמה, יועסק הרב בחצי משרה. הנקודה שהחוק חייב להתחזק בה היא בנוגע לעצמאות של הרב".
מתברר שבמפלגת הציונות הדתית ערים לביקורת. מספר ימים לאחר גל גדול של ביקורת מגזרית פרסמה המפלגה, כאמור, כי מספר שינויים משמעותיים הוכנסו לחוק רבני ערים על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן, "שינויים שיסייעו למנות רבנים מהציונות הדתית, בדגש על רבנים ספרדים, אחרי התייעצות עם רבנים בכירים בציונות הדתית".
כמו כן, התקיים במשרד האוצר מפגש בנושא חוק הרבנות וסוגיות דת ומדינה. במפגש השתתפו יושב ראש המפלגה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חברי כנסת וכעשרים חברי מרכז המפלגה. עיקר המפגש נסוב סביב חוק רבני ערים, ונשמעה בו לא מעט ביקורת מצד חברי המרכז. המענה במפלגת הציונות הדתית כלל, לצד דברי הסבר על הצדדים הטובים בחוק, גם טיעונים בדבר המחויבות לדיל עם ש"ס, דיל אשר עתיד להניב פירות, לדבריהם, לאחר הבחירות המקומיות.
גם בזירה הרבנית נשמעה תגובת נגד מקרב רבנים אשר תומכים בחוק. "החמישייה", חמשת הרבנים המקורבים לשר האוצר סמוטריץ' ומקיימים איתו פגישות לעיתים קרובות זה כמה שנים, הביעו תמיכה במהלך. במודעת ברכה ליושב ראש מפלגת הציונות הדתית סמוטריץ' וליושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט רוטמן, נכתב: "אנו מבקשים לברך על הצעת החוק החשובה למינוי רבני ערים. היינו שותפים לשיח ולדיונים על הצעת החוק. הצעת החוק תחזק בעזרת ה' את הרבנות הראשית לישראל ותביא ברכה במינוי רבנים ראויים שישרתו בקודש למען עמו ונחלתו. לאחר שנים רבות שבהן ערים רבות נותרו ללא רב, טוב עושים נציגינו היקרים שפועלים בעוז ובענווה, בשותפות ובשיתוף פעולה מבורך עם חברינו במפלגות החרדיות ומגדילים כבוד תורה, אהבת תורה ויראת שמיים", לשון המכתב. על מודעת הברכה חתומים הרב חננאל אתרוג ראש ישיבת שבי חברון, הרב חיים גנץ ראש ישיבת מעלה אליהו, הרב דוד דודקביץ' ראש ישיבת רועה ישראל ורב היישוב יצהר, הרב שמעון כהן ראש מוסדות בית מוריה בבאר שבע, והרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן.
כדי להסביר שאין מדובר רק בכפיפות ל"דיל", הודפים בכירים במפלגת הציונות הדתית בשיחה עם 'בשבע' את טענות המתנגדים ומסבירים על טיבו של החוק. הגורם הבכיר מסביר גם את הלהט שבגינו אפילו השבוע (ג'), תוך כדי פגרת הכנסת, היה דחוף לחבר הכנסת רוטמן לכנס את ועדת החוקה כדי לאשר את חוק רבני הערים. "ראשית, בכל המצעים שלנו כתבנו שיש לנו מטרה לחזק את הרבנות הראשית, ואכן, עצם הכנסת מועצת הרבנות הראשית לגוף הבוחר מבטאת את חיזוק המדינה היהודית. זאת ועוד, במועצת הרבנות הראשית יושבות בין השאר גם דמויות בכירות מהציונות הדתית כמו הרב יעקב שפירא, הרב שמואל אליהו והרב אליעזר שמחה וייס", מונה גורם בכיר מאוד במפלגת הציונות הדתית את הנימוקים בעד החוק.
"שנית, עד היום לא הייתה חקיקה ראשית בנושא רבני ערים, אלא הכול היה בתקנות, והבעיה בתקנות היא שהן גררו עתירות רבות ותקיעה של המהלכים, בעיקר מאגף התנועה הרפורמית, פעם בטענה שזה לא מייצג ופעם אחרת בטענה שאין מספיק נשים". נימוק חיובי נוסף, לדבריו, הוא הצורך בהורדת כוחם של ראשי העיר. "עד עכשיו לראש העיר הייתה הרבה יותר סמכות ויכולת להחליט אם הוא כן רוצה או לא רוצה רב, ואת ההשלכות אנחנו רואים כיום: 37 ערים ללא רבנים. כעת ימונו הרבנים בכל הערים. ויותר מכך, אם הרב עוזב או מסיים את תפקידו בעיר, חצי שנה לפני כן כבר מתחיל הליך חוקי בפועל לבחירת רב חדש. אנחנו בקואליציה, יש הרמוניה מצוינת עם ש"ס, ואנחנו רוצים רבנים שייבחרו ויתחילו לכהן".
המבקרים אינם חולקים על העובדה שיהיו יותר מינויים בעקבות החוק, אלא שככל הנראה הם בהכרח לא יהיו מהציונות הדתית.
"כבר עכשיו, עוד לפני שהחוק עבר, מונו שני רבנים - בבית אל ובקריית ארבע. ביחס לטענה של השר אליהו על כך שתהיה פגיעה במינוי רבנים מהמגזר בעתיד, בואו נראה במבחן התוצאה. אם כמה חודשים אחרי שהחוק יעבור לא נראה מינוי רבני ערים דתיים־לאומיים, אדרבה, תבקרו. אבל מה אם יהיה מספר שיא של רבנים דתיים־לאומיים? מה תגידו אז? למעשה, הציונות הדתית מעריכה שבמבחן התוצאה, בתוך כמה חודשים מהבחירות המוניציפליות יהיה מספר שיא ברבני ערים. ברור שבש"ס מנסים להעביר את הכוח אליהם, גם כשמתן כהנא היה שר הדתות הוא ניסה להעביר את הכוח אליו. אבל בואו לא נשכח שהם 11 ואנחנו 7, ואני כחבר הציונות הדתית ממקסם פרקטית במציאות הנוכחית את כוחי".
יש שיגידו שאתה מרוויח חיי שעה ומפסיד חיי עולם.
"מה זה חיי שעה? אם אתה ממנה 15-10 רבני ערים מהציבור הדתי־לאומי, זה לא אירוע שנגמר לשנתיים, זה מינוי לעשרות שנים קדימה. סוף סוף ניתן לקדם את המינויים בלי עתירות וסרבול של התהליך".
***