מדד - לאן התלמידים שלך בורחים?!
בחינוך אנחנו עסוקים רבות בבניית אישיות גדולה וטובה, כזו, שבאופן טבעי תעסוק בזמנה הפנוי ובכלל בחיים, בדברים ערכיים ותורמים. גם סדר היום שלנו נותן הרבה מקום לדברים הללו כחלק מובנה מסדר היום.
אך יש משהו מובנה בגיל הנעורים שבו יש צורך לבדוק גבולות, לבחור ולבנות זהות באופן אישי ולצאת בזמנים מסוימים 'מחוץ למערכת', טובה ומדויקת ככל שתהיה! להבריז קוראים לזה..
זה לא תמיד, לא אצל כולם, אבל זה קורה וזה חלק ממהלך טבעי. השאלה האם יש לנו איזו אמירה בענין הזה?
מה הם ימצאו שם שהם יברחו .. מה האלטרנטיבה שתהיה להם... זו שאלה שהרבה פעמים נוטים באופן טבעי להדחיק או להתעלם ממנה...
תנועת הנפש שלנו מכוונת לדיוק המערכת ולנתינת עוד מקום בתוכה וכחלק ממנה ולא למה יקרה מחוץ וליד המערכת .. לדעתי כל בית חינוך, צריך ליצור בתוכו - מקומות טובים 'לברוח' אליהם!! לא כחלק מהמערכת (את זה אנחנו עושים כאמור המון..)
אלא לידה... זה נכון בבתי חינוך, זה נכון ביישובים עם הנוער ובעצם בכל מסגרת. כולנו נסכים שיש הבדל גדול אם תלמיד או נער 'בורח' לאיזו זולה, קניון, וכד'
או לחילופין שתלמיד 'בורח' להתנדב בעמותת חסד, ללמוד בבית המדרש מפנק או לעסוק בפעילות למען יישוב הארץ וכד' בשביל זה צריך להקים את כל אלו ולבנות אותם גם בצורה כזו שירצו לברוח אליהם ... כך אולי נצליח לנווט גם את הצורך הטבעי הזה של לברוח.. למקומות טובים יותר.
בית מדרש מפנק ונעים עם כיבוד, ספרייה שווה , חדר הדרכה מושקע, חדר מוזיקה מאובזר וכד'..
צריך לתת למקומות הללו 'לעבוד' לא רק כחלק מהמערכת אלא גם ליד ובמקביל למערכת...
אנחנו בישיבת בנ"ע נר תמיד זכינו לאמץ ולהכניס לתוך הישיבה בעזרת ובהובלת המועצה בבנימין ורשת יב"ע, את עמותת 'לב בנימין' המופלאה לילדים עם מוגבלויות שונות.
מעבר לכל הדברים המדהימים שקורים בשת"פ הזה, ומעבר לתכנית סדורה של התנדבות ועשייה כחלק מהמערכת, נוצר בישיבה עוד מקום נפלא לברוח אליו...
כמה זה משמח אותי לראות תלמידים שבורחים להתנדב שם.. מזכיר לי את המילים העמוקות של ר' שלמה אבן גבירול בשירו הנודע:
אֶברַח מִמֶּךָּ אֵלֶיךָ...
או במילים אחרות: איך מצליחים ליצור מצב שבו כביכול התלמידים' בורחים' ובפועל, הם נכנסים הרבה יותר עמוק פנימה...
שנזכה כולנו בע"ה..🙏