התגרויות חיזבאללה נמשכות לאורך כל השבועות האחרונים ובהחלט נראה שמחבלי הארגון בוחנים את גבולות הסבלנות של ישראל שאולי לא ממהרת להגיב והדבר מתפרש כגמגום. על אירוע גבול הצפון והדרך להגיב עליהם שוחחנו עם אל"מ במיל' רונן איציק, מח"ט השריון 'הראל' לשעבר, המכיר היטב את גבול הצפון ואתגריו, איש תנועת הביטחוניסטים.
אל"מ איציק מציין בדבריו כי לא מדובר בהתדרדרות של העת האחרונה, אלא בתהליך מתמשך לאורך כשנה וחצי. לאורך תקופה זו ניתן להבחין כיצד חיזבאללה מבצע עוד ועוד פעולות שתכליתן התקרבות אל הגדר בפעולות פרובוקטיביות כאלה ואחרות ואף מעבר לכך כפי שהיה במקרה המטען שהגיע עד לצומת מגידו ויועד להגיע עמוק יותר אל העורף הישראלי אך נבלם בטרם זרע את הנזק המתוכנן.
לטעמו של איציק המטרה הניצבת מול חיזבאללה כזרוע של איראן היא יצירת חוסר יציבות בגבול עם ישראל ובחינת תגובותיה אך מבלי להסתכן באירוע שיצדיק תגובה בהיקף שלמלחמה של ממש עם ישראל. "הם מבינים ישראל בתקופה מאוד לא יציבה בהיבטי פנים בחברה שלנו וכשקצינים וטייסים מפלרטטים עם הסירוב, כותבים מכתבי סירוב ומערערים את רוח הלחימה. מבחינת חיזבאללה זו ההזדמנות פז לייצר לישראל עוד כאבי ראש ולנסות לגרור אותנו לעוד טעות. הם מנסים לגרור אותנו לתוך הפרובוקציה, לערער את הביטחון אבל לא ברמה בלתי נסבלת שתחייב יציאה למלחמה".
לשם כך מתבצעות פעולות פשוטות עבור חיזבאללה כדוגמת הקמת האוהל, אך אירוע שכזה הופך לאירוע מערער יציבות בעיניה של ישראל, אירוע שמחייב היערכות ומחשבה מחדש, מיקוד מודיעין, העברת כוחות ועוד. "זו התשה שתכליתה חוסר יציבות ישראלית בגבול הצפון".
"מבחינתם האידיאל הוא שלא נגיב, כי בראייתם הפעולות האלו מערערות אותנו ומחלישות אותנו בלי השקעה של יותר מדי אנרגיה מצידם. ככל שהזמן עובר מבחינתם זה נהדר", אומר איציק הסבור כי אם חיזבאללה היו רוצים הסלמה כבר היינו רואים את זה מזמן. זאת מעבר למציאות הקשה בלבנון. "לבנון כמדינה במצב קטסטרופאלי וחיזבאללה הוא הגוף הכי חזק בלבנון. ארגוני גרילה נשענים על תמיכת האוכלוסיה וקשה להם לצאת למלחמה שתהיה חורבן עבור לבנון. לכן הם משחקים במשחק נשלט שהבעיה היא שלפעמים הוא מסוכן ולא ניתן לצפות את התגובה כפי שהיה אחרי חטיפת גולדווסר ורגב ז"ל שנעשתה לשם פרובוקציה וחיזוק מעמדו של נסראללה, אבל הגבנו במלחמה אינטנסיבית שפגעה בארגון והוא לא צפה אותה, ומאז הוא לא יוצא מהבונקר וגם אמר שאם היה יודע שזו התוצאה לא היה מבצע את החטיפה".
איציק שב וקובע כי עבור חיזבאללה היעד הוא לערער את היציבות תוך הגעה לסף מלחמה, אך מבלי לשבור את הכלים מול ישראל. לשאלתנו כיצד על ישראל לנהוג מול פעולות מתגרות מסוג שכזה, מחלק אל"מ במיל' איציק למספר רבדים.
לדבריו בראש ובראשונה יש להקפיד שלא יהיה חוסר בסדרי הכוחות ושכוחות השטח ברמת המח"טים והאוגדונר יהיו ערוכים ומוכנים לתגובה מיידית במידה וכזו תידרש. בהקשר זה הוא מזכיר את החוסר בסד"כ שאיתו פתחה ישראל את מלחמת לבנון השניה, אירוע שאסור שיחזור על עצמו. בנוסף, אומר איציק, יש לאפשר בסידור הכוחות מחדש ובבחינת מקרים ותגובות תגובה מיידית ברמת מפקדי הפלוגות והגדודים על צעדים מסוימים בלתי נסבלים של חיזבאללה, וזאת מבלי להמתין לשורת אישורי הדרגים הגבוהים יותר.
"כשהאוהל הוקם אם הייתה תגובה מיידית לא היינו מגיעים לסיטואציה הזו. דברים שנפתרים ברמת המג"ד והמ"פ יכולים למנוע תסבוכת", הוא אומר ומציין כי במקרה שכזה נכון לקבוע מבעוד מועד אם מג"ד יכול להגיב באש או להשתלט על המובלעת באופן ממוקד ובכך למנוע תסבוכת עתידית.
איציק מזכיר בדבריו מקרים מהעבר בהם תגובה צה"לית הייתה קשה מיידית ונחושה וכזו שלא הובילה למלחמה. כך היה כאשר לאורך תקופה ארוכה ניתנה הוראה שלא לנוע על ציר הגבול כי מארב של חיזבאללה ממתין לכוח צה"לי, ואכן נורה טיל נ"ט לעבר אמבולנס צה"לי. הירי לא פגע. "זה היה אירוע בלתי נסבל, אירוע של הפרת ריבונות, אבל מפקד האוגדה נתן הנחיה איך לנהוג באירוע כזה והייתה תגובה מדודה ונכונה לאירוע שלא היו בו נפגעים והפרובוקציה הסתיימה בכך, ונוצר שקט לכמה חודשים".
"כל עוד המערכות יודעות איך ועל מה להגיב, הגבול הזה יהיה מתוח אבל נשלט וההתדרדרות תימנע", משוכנע איציק ומזכיר אירוע נוסף בו לפני מספר שני צלף של חיזבאללה ירה לעבר מפקד גדוד הנדסה במילואים כאשר הכוחות היו עסוקים בעבודת תשתית לאורך הגבול. "המג"ד נהרג. זה אירוע חמור ביותר אבל הוא לא דרדר אותנו למלחמה. אם אתה יודע לפעול נכון ואתה ערוך בסדר כוחות נכון אתה תימנע מהאירוע הזה ואם הוא ייווצר דווקא תגובה בזמן הנכון ובצורה מדודה מונעת התדרדרות".
באשר לאירוע האוהל שהציב חיזבאללה אומר איציק כי לו הכוחות היו מגיבים בזמן לא היינו מגיעים למצב העכשווי. אנחנו מנגד שואלים אם בכל יום שבו אין תגובה ישראלית אנחנו רק מסבכים את האירוע עוד יותר, שהרי יתכן בהחלט ומתחת לבדי האוהל נבנה מבנה קבוע שיתגלה אחרי שיוסר האוהל. יכול להיות שמתחת לבדי האוהל מוצב תותח וכיוצא באלה.
"צריך לבחון מה האוהל הזה מייצג, איזה איום הוא מייצר והאם הוא פרובוקציה שרק רוצה לטמטם אותנו. כל עוד זה רק אוהל פרובוקציה זה נסבל, ואם יש תותח מתחת לאוהל צריך להשמיד אותו. אחרי שכל הסיפור הזה הוא רעש גדול, אם מדובר רק באוהל פרובוקציה לא נכון להיגרר ולהפעיל כוח בגלל איזה אוהל", הוא אומר ומציין כי תגובה ישראלית יכלה לבוא בשעה שבה יהיה נוח לישראל. דוגמא לכך יכולה להיות במידה וקיימת הסלמה מקבילה על גבול הצפון כאשר הכוח שמול האוהל יודע שברגע שכזה יש לו אישור להשמדת האוהל. "לחכות להזדמנות ולעשות זאת, אבל לא להיגרר. הם מנסים לגרור אותנו. הם יודעים שאנחנו חזקים יותר ויכולים להגיב בצורה דרמטית והם מנסים לגרור אותנו. השאלה היא באיזה מצב את מחליט ביוזמתך לטפל באירוע".
כל זאת, מדגיש איציק, כאשר במקביל ברור שיש סיטואציות שיטופלו ברמת מפקד הפלוגה ומפקד הגדוד, "וההנחיות צריכות להיות מאוד ברורות בעניין הזה. אם יש פרובוקציות ברמת מפקד פלוגה וגדוד הם יוכלו להגיב מיידית כדי למנוע התדרדרות. זה צריך להיות משהו מאוד חד ומדויק, כמו חיסול של צלפים אם יכנסו כאלה לאוהל ויהיה ידוע שהם מחפשים מטרות אצלנו".
על מנת להבין את כוונותיהם של אנשי החיזבאללה נדרשת הכרעה של הדרג הבכיר יותר, דרג הפיקוד והמטכ"ל, שלא יאפשר נוכחות של מחבלי חיזבאללה חמושים המאיימים על אזרחים וחיילים איום ברמת מרחק של לחיצה על ההדק, סיטואציה שאינה מקובלת ותחייב פעולה מלחמתית מערכתית ממוקדת של יום או יומיים. "לא נוכל לסבול מצב שבו כוחות חיזבאללה יושבים על הגדר וברצותם לוחצים על ההדק ופוגעים באזרח או בחייל".