נעמה טובולסקי, אמו של ערן טובולסקי (20) שנפצע באורח קשה בפיגוע הרצחני בעלי, נשאה דברים בסעודת הודיה שערכו לו לרגל הנס הגדול.
"כמעט 50 יום עברו. 50 יום מאותה שיחת טלפון של אבי, עמוד התווך שלי שתמיד כ"כ רגוע ופתאום הוא אומר לי "נמוש, אני לא נושם, היה פיגוע בחומוס ואני לא תופס את ערן", כתבה טובולסקי בחשבון הפייסבוק שלה.
טובולסקי סיפרה איך כל האופציות חלפו לה מול העיניים. "50 יום מאותו רגע בו הפסקתי לנשום וכל האופציות עוברות לי מול העיניים. 50 יום מהפיגוע הנוראי בחומוס אליהו בעלי בו מחבל מתועב ירה בערן שלנו ופצע אותו קשה. הכול נהיה שחור, עוברים לאוטומט, מנסים לתפוס בטלפון את מנהלי החומוס, את הפרמדיקים, לנסות להבין מה קורה. ואז מגיע הטלפון, טלפון מערני, שידע שההורים שלו בטוח מאוד דואגים ולכן ביקש להתקשר אלינו".
היא פירטה על הטלפון שבישר לה על פציעתו. "טלפון שמבשר לנו שערן חי, הוא אתנו, שאנחנו מבינים שהוא בדרך לשערי צדק, טלפון שערן שכ"כ סובל מכאבים מבקש לדבר איתי ומה שהוא אומר לי זה "אימא אל תבכי. ערני שלי, מאיפה היו לך את הכוחות האלו?? כמה כוח השיחה הזו נתנה לנו, החזרת לנו קצת אויר לגוף.
וצריך להודיע לילדים, אני רואה על הצג כ"כ הרבה שיחות, ברור שהשמועה כבר רצה, ואהד ומיכל עוד לא יודעים...כמה קשה השיחה להודיע להם שאח שלהם פצוע, בשלב הזה עוד לא אמרנו אפילו פצוע קשה, רק שיבואו לבית חולים, וכמה זה בלתי אפשרי, למה בכלל הגענו לזה שצריך לבשר בשורה קשה כזו
50 יום עברו מאותה המתנה מורטת עצבים ליד חדר הניתוח. 50 יום עברו מהעדכונים של הרופאים על התקדמות הניתוח וכל מה שאנחנו רוצים זה לראות את ערן, ללטף, לחבק ולנשק".
לבסוף שיתפה טובולסקי על המציאות שאחרי הניתוח. "ואתה ערני שלנו, עם הכוחות המדהימים שלך, כשהתעוררת אחרי ניתוח כ"כ קשה, כל מה שעניין אותך זה לדעת מה שלום שאר עובדי החומוס והאם הם נפצעו, ומה עם אלו שהיו בהתקף חרדה.
ואחרי כמה שעות ששלחנו את האחים שלך הביתה, ביקשת מהם להיכנס לחדר התאוששות ואמרת לכל אחד באופן אישי כמה מיוחד הוא ולמה אתה כ"כ אוהב אותו.
עברת למחלקה כ"כ כאוב וחלש, התעוררת מידי פעם רק בשביל להקיא ולומר לי לא לבכות, לחזק את כולנו ולחזור לנמנום שלך. ככל שהתחזקת היה לך חשוב להודות לכל רופא, אח או אחות. אתה כולך הכרת הטוב. ב"ה אתה בבית, משתקם ומתקדם, עוד דרך ארוכה לפניך אבל אתה פייטר אמיתי.ביום השחרור התעקשת לנסוע לחומוס לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה, איזה כוחות! איזה אמונה בקב"ה! איזה מרגש!
ערני, לימדת אותי שיעור גדול לחיים, שיעור של לראות את החצי כוס המלאה, להיות אופטימית, להיאחז בטוב, להודות על מה שיש ועל מי שיש ולהקפיד לומר את זה. תודה ערן!!".