עורכת הדין עדן זינו, מומחית לדין הפלילי, רואה בהחלטת שופטי בג"צ להעביר את הדיון על חוק נבצרות ראש הממשלה להרכב מורכב של שופטים, עדות נוספת לנחיצותה של הרפורמה המשפטית.
בראיון לערוץ 7 היא אף קובעת כי עורכי דין רבים סבורים כמותה, אך ישנם לא מעט החוששים להביע עמדה שכזו בגלוי. בדבריה מזכירה עו"ד זינו כי במקורו נועד חוק הנבצרות לתחום את תחולת הנבצרות רק למקרים של חוסר יכולת תפקודית של ראש הממשלה בהיבט רפואי או נפשי ולא מעבר לכך, וזאת על מנת למנוע מצב של ריק שלטוני.
"החוק נועד למנוע פרשנות שלפיה ניתן יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות על רקע עניינים משפטיים", היא מוסיפה ומזכירה כיצד כאשר העלה שר המשפטים, יריב לוין, את החקיקה לתיקון מערכת המשפט לסדר היום, נשמעו מכל עבר פניות לנתניהו שייכנס לעובי הקורה יעצור את לוין ויוביל להסכמה, וזאת על אף הסדר ניגוד העניינים שמנע זאת ממנו. חלף זמן וכאשר נתניהו פעל להביא להקפאת החקיקה ולהידברות טענו נגדו שהדבר יכול להוביל אותו לנבצרות, מה שהוביל להגשת העתירה ש"טוב היה שלא תוגש מלכתחילה".
כאמור, משהחליט בית המשפט כי בסמכותו לדון בחוק הנבצרות ואף להעביר אותו להרכב שופטים רחב יותר, מתברר לטעמה של זינו טוב יותר הצורך ברפורמה שתגדיר את סמכויות בית המשפט ותחומי עיסוקו.
לדבריה עורכי דין רבים שהיא פוגשת במסגרת עבודתה סבורים כמותה, אך הם חוששים להביע את עמדתם בפומבי, אולי מאחר ועבודתם מחייבת אותם להופיע בפני שופטים והחשש שיבולע למרשיהם בשל עמדות פומביות שיביעו כשיצדדו ברפורמת לוין.
לטעמה העברת הדיון להרכב מורחב נועדה להעביר מסר מכיוונו של בית המשפט כמי שמבקש לקיים דיון עמוק המביא לידי ביטוי מגוון דעות ועמדות. האם הדבר מלמד על תוצאות הדיון? כפי שמשפטנים רבים סבורים, כך גם עו"ד זינו טוענת כי הדברים תלויים בזהותם של השופטים שייבחרו לאותו הרכב מורחב, ואם בין אותם אחד עשר שופטים ייכללו גם חמשת השופטים השמרנים, יתכן ותהיינה הפתעות, כהגדרתה.
