סערה ברשת החברתית בעקבות ציוץ שעלה היום והציג מסמך של בנק מזרחי טפחות לקבלת משכנתה בציבור החרדי.
לפי המסמך, קבלת ההלוואה לרכישת דירה מסתמכת על תצהיר הכנסות החתום על ידי בית דין רבני או עורך דין.
לטענת כותב הציוץ, נאור נרקיס, ראש תנועת "ישראל נאורה", מדובר בדרך מתוחכמת להלבנות הון שחור בחברה החרדית - דרך עמותות הגמ"חים הרבות.הציוץ של נרקיס גרם לסערה ועליהום על הציבור החרדי ועל בנק מזרחי יחד.
גורם בכיר בשוק המשכנתאות בישראל סיפר היום לערוץ 7 כי הסיפור שפרסם נאור נרקיס "מנופח ומגמתי. יושב על בסיס אמיתי אבל מעוות ולא מציג את התמונה השלמה".
לדברי הבכיר, ישנה התייחסות מעט שונה להכנסות של משקי הבית במגזר החרדי: "הסיפור הזה לא חדש ולא רק בבנק מזרחי, הוא קיים גם בבנקים אחרים. לגבי צורת ההכרה בהכנסות שעליה הסביר נרקיס כי היא איננה כשרה - ההכנסה מכוללים, צריך להבין כי גם בנקים אחרים מכירים וחלקם מאפשרים זאת, כמו לדוגמא פועלים ודיסקונט".
"הסיבה שהציגו את התופעה כמיוחסת לבנק מזרחי טפחות, היא מפני שיש להם את האופציה הזו בטופס מסודר, בעוד בבנקים האחרים האופציה יותר 'מתחת לשולחן'. אבל ברמה הכללית, ההתייחסות בכל המערכת הבנקאית להכנסות למגזר החרדי, ואגב גם למגזר הערבי היא שונה".
עוד טען בשיחה "כמובן שיכולים להיות מקרים בהם אדם זה או אחר מבצע מניפולציה על המערכת ומגיש תצהירים כוזבים לבתי הדין הרבניים ולמערכת הבנקאית, אך זה אינו ברמה הכלל-החרדית ולא גורף על ציבור שלם. אני מבין שמרתק הרבה מאוד אנשים כיצד המגזר החרדי מצליח לרכוש דירות עבור ילדיו וגם לקיים בכבוד משפחות ברוכות ילדים, אבל מעבר להצלחה בקבלת המשכנתא מהבנק יש כמובן את העלות החודשית, ובזה אנו רואים כי הציבור החרדי, לצד ציבורים אחרים, כן מצליח לאורך השנים לעמוד בתשלומי המשכנתא".
לסיום אמר, "גם בבנק ישראל תהו איך החרדים מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתא. צריך להבין שהפגיעה במגזר החרדי בעקבות עליית הפריים בשנה האחרונה הייתה מורגשת הרבה יותר מאשר בציבור הכללי, משום שהיו חשופים יותר לרכיב הפריים, אך עדיין ולמרות הכל הם מצליחים לעמוד בתשלומים".
מבנק מזרחי טפחות מסרו בתגובה כי "באשר לפרסום היום, המתייחס לתהליך אישור משכנתאות בחברה החרדית, חשוב להבהיר, כי בשל מאפייני השתכרות ייחודיים שיש בחברה הזו, הבנק לוקח בחשבון את הכנסות משק הבית, בין השאר גם מלימוד בכולל של אבי המשפחה. על מנת לוודא שמדובר בהכנסות קבועות ואותנטיות, הבנק דורש לקבל דפי חשבון מספר חודשים אחורה, על מנת לוודא שההכנסות עליהם הלווים הצהירו אכן מופקדות בחשבון הלוים באופן קבוע. בנוסף, דורש הבנק לקבל תצהיר של הלווים, בפני בית דין רבני או בפני עורך דין, שאלו אכן הכנסותיהם הקבועות".