הסרט החדש שעלה השבוע על האקרנים 'המזח' מספר את אחד הסיפורים ההרואים ביותר שאירעו במהלך מלחמת יום הכיפורים.
מהיכן מתחיל הסרט? לאחר התקפת פתע מצרית, 42 חיילים בפיקודו של סגן צעיר יוצא ישיבת הסדר (דניאל גד), נאבקים להדוף את התקפות האויב שבמהלכן רבים מהלוחמים נפצעים או נהרגים. באותו הזמן בבונקר התאג"ד, רופא המילואים מתל אביב (מיכאל אלוני), נאבק על חיי הלוחמים הפצועים וקורא לפינויים דחופים שאינם מגיעים. אחרי שבוע של מצור ולחימה, החיילים יצטרכו לבחור אם להמשיך ולהילחם תחת הוראות מפקדם, או ללכת אחר תוכניתו של רופא המילואים – תוכנית שעשויה להציל את חייהם. האם יחליטו לוותר על הערכים שעליהם חונכו ולהיכנע, או שמא להילחם עד הכדור האחרון?
כדי להבין את עוצמת הסרט צריך ללכת 50 שנה אחרונית.
הסיפור מבוסס על הבלוג "האופציה של הדוקטור" מאת דר׳ נחום ורבין, ראיונות עם הלוחמים ותחקיר מעמיק. העלילה מתרחשת במוצב מבודד על גדות תעלת סואץ.
לאחר התקפת פתע מצרית, קומץ של 42 חיילים בפיקודו של שלמה ארדינסט, סגן צעיר בן 21 יוצא ישיבת הסדר, נאבקים להדוף התקפות של מאות חיילי קומנדו שבמהלכם יותר ממחצית מהלוחמים נהרגים או נפצעים. באותו הזמן בבונקר התאג"ד שמתחת לאדמה דר׳ נחום ורבין, רופא מילואים תל-אביבי בן ,29 נאבק על חיי הפצועים הרבים בציוד הרפואי המועט שיש לו. לאחר שבוע של מצור שבמהלכו הלוחמים מצליחים להדוף את התקפות האויב, הם מבינים שכל ניסיונות החילוץ כשלו, התחמושת אוזלת והם מתכוננים לקרב גורלי ואחרון.
בשלב זה מתפתח עימות חריף בין מפקד המוצב שכל עוד יש לו משימה צבאית מוכן להילחם עד הכדור האחרון, ובין הרופא שדוחף לכניעה מסודרת כדי להציל את חיי הפצועים. לאחר שהפיקוד העליון מסרב להורות האם להיכנע או לא, ההחלטה הגורלית מתקבלת לבסוף. 37 החיילים ששרדו את הלחימה נכנעים ונופלים בשבי. כניעת המוצב הישראלי מצולמת על ידי אמצעי תקשורת בינלאומיים ונחרתת בזיכרון הציבורי הישראלי והמצרי. ייחודו של סיפור המזח הוא לא רק גבורתם של לוחמי המעוז שבלמו את כל התקפות המצרים, הוא בעיקר בשל ההתנגשות בין אתוס "הלחימה עד מוות" ועקרון קדושת החיים. זוהי דילמה טעונה ומרתקת המשולבת בסיפור מרגש ורלוונטי, שיסחוף קהל רחב.
במאי הסרט המעולה הזה ליאור חפץ מספר שמגיל צעיר מלחמת יום כיפור עוררה בו עניין רב, כאירוע טראומטי ומכונן בהיסטוריה של המדינה שהשפעותיו העמוקות מורגשות עד היום.
"גדלתי על חוויותיו של אבי ששירת במלחמה כרופא בחטיבת שריון בסיני, ושירתתי בעצמי כחובש קרבי כך שאני מכיר מקרוב את הערכים והדילמות של עולם הרפואה. כבמאי חיפשתי עלילה שאוכל להתחבר אליה באופן אישי, וכאשר קראתי אודות "המזח" ידעתי מיד שזהו סיפור מרגש וייחודי שחייב להפוך לסרט מטלטל, הרלוונטי היום יותר מתמיד. הקונפליקט בין המפקד והרופא האם להיכנע, מסמל את ההתנגשות בין שני אתוסים לאומיים: "אתוס מצדה", לפיו יש לבחור במוות על פני כניעה ולהילחם עד הכדור האחרון, או אתוס "קדושת החיים" ובו כניעה אפשרית גם במחיר של השפלה, עינויים ופגיעה במיתוסים עליהם נשענת האומה.
"כניעת מוצב המזח הייתה ועודנה אירוע שנוי במחלוקת. עד היום ישנם חיילים שחושבים שמן הראוי היה להמשיך ולהחזיק מעמד. אחרים בטוחים שפעולותיו של דר׳ ורבין הצילו את חייהם. התנגשות בין שני אתוסים מרכזיים אלו רלוונטית במיוחד היום, שכן חווית החיים בישראל מלאה במתח בין הפרט ובין העם: זכויות האדם הבודד ומולן ערבות הדדית והקרבה לטובת הכלל. איזה ערך חשוב יותר? ועל רקע מרתק זה, ברצוני ליצור סרט שתביא למסך את האומץ וההקרבה של דור לוחמי מלחמת יום הכיפורים, שנאבקים עד היום בצלקות המלחמה", אומר לנו הבמאי.
אכן הוא הצליח. מרתק, כואב ומותיר הרבה שאלות.