שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אילן סלע החליט לזכות שני נאשמים בפרשת הריגול לטובת איראן, וזיכה חלקית נאשמת נוספת.
"אין ספק כי אירן הייתה והינה מדינת אויב. היא רואה במדינת ישראל אויב ושואפת לחיסולה במאבק מזוין. היא מסייעת כספית לארגוני החבלה – החיזבאללה והחמאס", כתב השופט.
"השאלה הדורשת הכרעה במקרה זה היא מיהו אותו 'ראמבוד', האם הוא אכן פעל מטעם שלטונות אירן, האם היה לו קשר עמם. לא הוכחו כלל הנסיבות הנדרשות להרשעת מי מהנאשמים בעבירה של מסירת ידיעה לאויב שיוחסה להם ולא הוכח במידה הנדרשת כי ראמבוד אכן פעל מטעם 'אויב' שכן לא נשללו האפשרויות כי הוא פעל מטעם גורם מודיעיני אחר ולא מטעם אירן, או שמא בכלל מדובר במתחזה".
עוד כתב: "מעשה הריגול הוא מהמעשים החמורים שבחוק העונשין, לא רק בשל הפגיעה בביטחון המדינה ושלום אזרחיה ותושביה, אלא גם בכך שמדובר במעשה שמתאפיין בהפרה חמורה של האמון הבסיסי שבין המדינה לאזרחיה. קשה להפריז בחומרת שיתוף פעולה בין אזרח המדינה לבין גופים עוינים ואויבי המדינה, כשאזרח המדינה מסייע לאויב אשר מבקש לפגוע במדינה ובאזרחיה. על כן ככלל, הריגול הוא נחלתם של אנשים המזדהים מבחינה רעיונית עם גורמים זרים אשר להם השקפות עולם התואמות את אלו של מוסר הידיעות. על פי רוב, מטרת האנשים המואשמים בעבירות אלו לבין סוכני החוץ היא פגיעה בביטחון המדינה".
"מקרה זה שבפני הוא שונה. אין ספק כי מדובר באנשים ציוניים, אוהבי המדינה, שלא הייתה להם, ולו בשלב כלשהו, כוונה לפגוע בביטחון המדינה. אין מחלוקת כי תחילתו של הקשר של נאשמות 1 ו- 4 עם מי שנטען כי הוא סוכן חוץ, היה מבלי לדעת את זהותו, ובוודאי שלא מתוך כוונה ליצור קשר עם סוכן חוץ, ובוודאי שלא מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה", הוסיף.
לפני כשנה וחצי פורסם כי איראני התחזה ליהודי עשיר בשם "ראמבוד נמדר" ופנה אל האזרחיות הישראליות באמצעות פייסבוק, בידי מי שהתחזה בפני רובן כיהודי המתגורר באיראן, בשם "ראמבוד נמדר".
לבקשת "ראמבוד", נמשך הקשר בינו לבין החשודות באמצעות אפליקציית "ווטסאפ". זאת, תוך שהוא נמנע, בשיחות צ'אט מצולמות שניהל עימן, מלחשוף את פניו, בטענה שהמצלמה שברשותו מקולקלת.
עו"ד בן-ציון ציטרין, המייצג את בני הזוג מסר בתגובה, "מדובר בסטירת לחי מהדהדת לפרקליטות ובכשלון של השבכ. תיק דגל שלהם הסתיים בפיאסקו. מתוך חמישה נאשמים ארבעה זוכו ולגבי נאשמת 4 היא זוכתה מאחד משני סעיפי האישום שיוחסו לה.
מסע יחסי הציבור של השבכ, כולל רתימת ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט,שהעלה סרטון בעניין ביום חשיפת כתבי האישום, נחל כשלון חרוץ. בית המשפט אמר פעם אחר פעם במהלך הדיונים את דעתו על התיק אך המדינה סירבה להקשיב. וחבל. מדובר באנשים פשוטים ותמימים, ציונים אוהבי המדינה שהאשימו אותם בהאשמות חמורות ביותר ודרשו להשית עליהם עונשי מאסר של שנים ארוכות. הם נחקרו על ידי השבכ, בילו במעצר במתקני השבכ וחודשים ארוכים במעצר בית . מרשתי ניסתה לשים קץ לחייה בדיוק לפני שנה. חייהם נהרסו. אני שמח שבית המשפט היה נחרץ ולא היסס לומר ברורות את דעתו. יבוא יום וכאשר ייחשפו מלוא החומרים יבין הציבור מדוע אני לא ישן בלילות כבר תקופה ארוכה".