האוכל והבישולים המשובחים רצים אצלנו במשפחה מדור לדור. אמי היקרה נחשבה למלכת העוגות של הקיבוץ, ובכל שנה הכינה בפורים לכל החברים סעודה מפוארת מעשי ידיה. אך גם היא קיבלה את הכישרון הזה במתנה מאמהּ – סבתא אסתר, שנחשבה לבשלנית בחסד וניצלה את הכישרון הזה לעשייה של חסד מיוחד במינו.
סבתא אסתר עליה השלום עברה חיים סוערים שקשה ממש לתאר אותם בטור כה קצר. את הסיפור שלה כתבתי בספר ילדים על חיי אמי ומשפחתה – ספר בשם 'מלכה'לה', אך אנסה בכל אופן להביא חלק ממנו כאן.
סבתא נולדה בפולין לפני מלחמת העולם הראשונה, המוז'יניקית והבת הארבע עשרה במספר למשפחה חרדית, אך עוד בתור תינוקת היא התייתמה כאשר אביה נפטר כתוצאה מהמלחמה. היא גדלה בזמן מלחמה קשה וסוער ואמהּ התשושה והשבורה התקשתה לטפל בה, כך שכילדה היא נדדה בין דודות שונות. כשבגרה עזבה את הבית והיגרה לספרד. לאחר נישואיה לסבי, פולני מהגר אף הוא, מצאו את עצמם בני הזוג הצעיר עם תינוק קטן בן שנתיים, נאלצים לעבור את הגבול לצרפת עקב מלחמת האזרחים בספרד. יחד עמם נדד זרם עצום של פליטים, כולם נדחפים ונדחקים אל מעבר הגבול. ברגע אחד איום נתלשה ידו של גוסטבו, דודי, מידה של סבתא אסתר והוא נסחף עם ההמון. סבא וסבתא השבורים חיפשו אותו במשך שעות וימים אך ללא הצלחה. לבסוף הם חצו את הגבול והתמקמו בדרום צרפת, סמוך לגבול, לא מוותרים לרגע על התקווה למצוא את בנם האבוד. כעבור יותר משנה, בשעה שהנאצים כבר החלו את מסע הכיבוש האיום באירופה, נמצא גוסטבו הקטן בבלגיה. הוא נשלח על ידי הצלב האדום בחזרה להוריו והייתה זו הרכבת האחרונה שיצאה לצרפת לפני כיבוש בלגיה.
קפיצה גורלית
סבתי הייתה בשלנית נפלאה, והיא וסבי אהבו מאוד להכניס אורחים. כשהחלה המלחמה, הכנסת האורחים קיבלה תפנית רצינית והם החלו להאכיל את זרם הפליטים הבלתי פוסק שהגיע לדרום צרפת. סבתא סיפרה לי שסבא השיג לה בדרך פלא סירים מוסדיים, וכולם ידעו שאצל משפחת מחרובסקי תמיד אפשר למצוא תבשיל חם. בכל ערב היה סבא חוזר מבית הכנסת כשהוא מלווה בשיירה של פליטים יהודים שנמלטו מאימת הנאצים אל עבר הדרום, שהיה עדיין חופשי מכיבוש. במטבח של סבתא תמיד אפשר היה למצוא פרוסת לחם ביתי וקערה של מרק חם, למרות הקיצוב והקושי להשיג מוצרי מזון.
מאוחר יותר החליט סבי, ששלט בשבע שפות ועבד בתפקיד חשוב במפעל נשק צרפתי, שעליו לנצל את העובדה כי במעבר הגבול בין ספרד לצרפת הוא נרשם כספרדי ולא כיהודי. הוא התגייס למחתרת הצרפתית והקים תא של לוחמים יהודים. הם עסקו בפעולות הצלה רבות, הבריחו תלושי מזון, זייפו תעודות ודרכונים, יצרו מקומות מסתור ליהודים ואף הבריחו יהודים את הגבול לשוויץ. בנוסף לכך הם עסקו בלחימה ממש והשתתפו בכמה וכמה פעולות צבאיות נגד הכובשים הגרמנים. בשלב מסוים סבי נתפס על ידי הנאצים והועלה יחד עם לוחמי המחתרת למשאית שלקחה אותם ככל הנראה לעבר מותם. באחד מעיקולי הדרך, אי שם בהרים, המשאית האטה וסבא הצליח לקפוץ החוצה, לברוח ולהינצל, לגודל הנס.
סבתא הייתה שותפה פעילה בעסקי המחתרת ועזרה לסבי ככל יכולתה. היא אף הצליחה להבריח ילד מהגטו בטולוז, בשעה שאמו שנתפסה על ידי הנאצים התחננה בפניה שתציל אותו ודחפה אותו מעבר לגדר, הישר לידיה של סבתי ההמומה. היא אכן הצליחה להעביר אותו למקום מסתור של המחתרת וחייו ניצלו.
הדרכון הספרדי של סבתא, שבו לא היה זכר למוצאה היהודי, עזר לה להתגנב במקומות שונים, להבריח תלושים ולהמשיך בכל כוחה להאכיל יהודים כל עוד היה הדבר אפשרי. לקראת סוף המלחמה, כשהמצב נהיה גרוע יותר ויותר, סבי הכניס את אמי ואחותה למנזר של חסידי אומות העולם. הנזירות הסתירו שם קבוצה של בנות יהודיות תוך כדי שמירה על יהדותן ובלי שייאלצו להשתתף במנהגי המנזר הנוצריים. בה בעת סבתי הסתתרה בבקתה קטנה ביער יחד עם גוסטבו, בנה הבכור, עד שלבסוף הגיעה המלחמה הנוראה אל קיצה.
"יש לי נכד רב!"
כשהייתי ילדה אהבתי כל כך לנסוע לביתם הקטן של סבא וסבתא בנצרת עילית, לטעום מליקר הדובדבנים המופלא שהכינה, לאכול שניצל של סבתא שאין כמוהו בעולם כולו או לטעום את קדירת האורז הנפלאה שהכינה. אומנם המאורעות הרבים שעברו עליה הרחיקו אותה מאורח החיים החרדי שאליו נולדה, אך בשנותיה האחרונות היא התחזקה והלכה, וכשאני חזרתי בתשובה היא הייתה מאושרת. "יש לי נכד רב!!!" לא הפסיקה להתגאות ולשמוח בבעלי. אני רואה זכות וסגירת מעגל אמיתית לפרסם כאן את הסיפור הזה לזכרה, יחד עם המתכון הנהדר של פאייה אורז כשרה שהביאה מספרד, והיה אהוב על כולנו.
פאייה של יהודי ספרד
הפאייה הוא מאכל ספרדי לאומי – תבשיל קדירה של אורז, אך מרכיביו אינם כשרים. היהודים בספרד נהגו להכין פאייה כשרה ונפלאה שטעמה העשיר ומראה הצבעוני והעליז התחברו יחד לטעם שאין כמותו. העוף והירקות מעשירים את האורז והופכים אותו לעסיסי ועשיר במיוחד. במקור אומנם משתמשים בזעפרן – תבלין יקר המציאות ויקר המחיר - אך אני עשיתי אותו עם כורכום, ועדיין יצא דומה מאוד לטעם של סבתא. ארוחה שלמה וטעימה בסיר אחד. אפשר גם להוסיף פרוסות של קבנוס לקבלת טעם מעושן ועשיר אף יותר.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול:
כשעה
8 מנות
עוף שלם מחולק למנות
3 כוסות אורז
בצל גדול קצוץ גס
3 פלפלים צבעוניים (לא ירוקים) חתוכים לרצועות
2 גזרים חתוכים לרצועות
כוס אפונה ירוקה קפואה מופשרת
חצי כפית כורכום
4 כפות שמן זית
רבע כפית צ'ילי גרוס
מלח ופלפל
מחממים שמן בסיר רחב ומוסיפים את הבצל. מטגנים עד להזהבה. מוסיפים את חתיכות העוף ומטגנים את העוף עד שיזהיב מכל צד. מוסיפים את הירקות ומטגנים עוד 5-4 דקות. מוסיפים את האורז ו־6 כוסות מים. מוסיפים כורכום, צ'ילי, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מכסים את הסיר, מעבירים לאש נמוכה וקטנה ומבשלים כשעה. כמו כן ניתן לאפות את התבשיל בתנור בסיר עם ידיות חסינות חום בחום של 180 מעלות למשך שעה.
מגישים את הפאייה עם כל מרכיביה על מגש גדול. אפשר לפזר מלמעלה פרוסות של קבנוס או פסטרמה מטוגנת קלות.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***