זנדברג טירפדה, סילמן החזירה. עין חניה, אחד מאתרי הפיילוט
זנדברג טירפדה, סילמן החזירה. עין חניה, אחד מאתרי הפיילוטצילום: יניב כהן

ברגע האמת לא עזר לה שום דבר. הרקורד העשיר נמחק, העשייה והאג'נדות הברורות שהובילה בתחום הזה לאורך השנים הושלכו למגרסה, והיא תויגה מיידית במחנה ה"לא נכונים".

מי שכיהנה כראש פורום הנשים של מפלגת הבית היהודי והצהירה על היעד של העצמת הכוח הנשי בכל תחומי החיים, כולל בפוליטיקה, שייסדה שדולה ייעודית לבריאות נשים, שהעבירה הרצאות על נשים פורצות דרך והובילה מאבק למען מסורבות הגט – הפכה השבוע שוב לדמון השוביניסטי, החשוך ומדכא הנשים.

הרבה דברים אפשר לומר על השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אבל הקישור שעשו ארגוני הנשים והנלווים אליהם בין שמה ובין אפליית נשים הוא מהמופרכים שניתן להעלות על הדעת. המחאה הגיעה עד למקום מושבה של השרה בטיסת אל־על מניו יורק, כאשר אחת הנוסעות הדביקה שלט מחאה נגד השרה שקובע: "כשנשים תומכות בנשים קורים דברים מופלאים ולא הפרדה מגדרית". אולם סילמן, שכאמור אינה חשודה על אי תמיכה בנשים, דווקא סבורה שאין סתירה בין דברים מופלאים ובין הפרדה מגדרית.

ביום ראשון השבוע אמור היה לצאת לדרך פיילוט הרחצה הנפרדת בשני אתרים של רשות הטבע והגנים, בהובלת השרה להגנת הסביבה. מדובר במתווה מצומצם מאוד שכולל כאמור שני אתרים בלבד – עינות צוקים באזור ים המלח ועין חִניה בדרום ירושלים. על פי הפיילוט יונהגו שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים באתרים אלו מחוץ לשעות הפעילות הרשמיות, כדי שלא לפגוע באוכלוסייה הכללית. אלא שבדקה ה־90 הודיע משרד המשפטים לשרה כי אי אפשר להפעיל את הפיילוט עד לבדיקת הייעוץ המשפטי.

סיר הלחץ החל לבעבע, שכן הפיילוט הוקדש לשבועות הנופש הספורים הללו, שבהם המגזר הדתי והחרדי זקוקים במיוחד לשעות הרחצה הנפרדות. ישיבת זום דחופה שהתקיימה ביום ראשון בין נציגי השרה, משרד המשפטים ורשות הטבע והגנים לא הובילה עדיין להחלטה סופית, ונכון למועד כתיבת שורות אלו היא עדיין לא התקבלה. לאנשי הייעוץ המשפטי שממשיכים את שגרת עבודתם הממוזגת אין שום דחיפות בטבילה קרירה עם הילדים באתרי הטיולים תחת השמש הקופחת.

נזכיר כי מתווה הרחצה הנפרדת מתגלגל על שולחן הכנסת והממשלה כבר שלוש שנים בקירוב. הוא החל בפנייה של ארגון זכויות האדם 'בצלמו', זכה לתמיכה של יושב ראש רשות הטבע והגנים דאז, שאול גולדשטיין, אולם נעצר מול מקבלי ההחלטות הרלוונטיות אז – השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. האחרונה הנפיקה חוות דעת שלפיה הפרדה מגדרית אסורה בהיותה פגיעה בשוויון, לטענתה. "רשות שלטונית לא תספק שירותים בהפרדה מגדרית, מתוך התפיסה שבוססה בפסיקת בית המשפט העליון כי 'נפרד אבל שווה אינו שווה'", והוסיפה: "הגבלת גישה על בסיס מגדרי הנה פגיעה בשוויון, ודאי אם היא מתבצעת על ידי רשות שלטונית".

ההצעה ירדה מסדר היום על ידי השרה זנדברג, אולם בקדנציה הנוכחית, כשהמשרד עבר לידי סילמן, היא חזרה לחיים, בתמיכה ובהסכמה של מנכ"לית רט"ג (רשות הטבע והגנים), רעיה שורקי. תחילה היה זה חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה שביקש לעגן בחקיקה רחצה נפרדת במספר אתרים של הרט"ג, אולם סילמן ביקשה להגיע לאותה תוצאה דרך הסכמות רחבות ולא באמצעות חקיקה. בחודש מרץ האחרון הודיעה סילמן על השקת פיילוט הרחצה בהפרדה בקיץ הנוכחי, וחטפה כמובן ריקושטים של זעם פמיניסטי־ליברלי על עצם הרעיון. קולות המלחמה לא נדמו, והשבוע כאמור, כאשר הפיילוט היה צריך לרדת לשטח, עצר אותו משרד המשפטים.

דבקים בעמדת זילבר

במשרד להגנת הסביבה מתקשים להבין על מה המהומה. "הפיילוט גובש בדקדקנות על פי הקריטריונים של מידתיות וסבירות שהציב המשנה ליועמ"ש גיל לימון", אומרת השרה עידית סילמן בריאיון ל'בשבע'. "זה לא על חשבון השעות הרגילות, לא הצבנו מחיצות בתוך השמורה, לא פגענו בחי ובצומח. אין פה שום הדרה. אנחנו רוצים לפתוח במשך שלושה ימים אחרי השעות הרגילות, כאשר יום אחד יהיה לנשים, אחד לגברים ואחד לכלל האוכלוסייה. כמו כן, בכל אחד משני האתרים יש אתר רחצה סמוך שבו הפיילוט לא יופעל. ליד עינות צוקים יש את עין גדי, נחל ערוגות ונחל דוד. ליד עין חניה יש את עין לבן". במקביל פעלה סילמן להארכת שעות הפעילות של 20 אתרים נוספים בחודשי הקיץ, כדי לאפשר לכלל הציבור ליהנות יותר שעות מהאתרים השונים.

למרות שבמשרד פעלו להתאמת המתווה לקריטריונים המשפטיים של עו"ד לימון, במשרד המשפטים סירבו להתרשם – או שמא נכון לומר העדיפו להתעלם – והמשיכו להתנגד למתווה כשהם נאחזים בחוות הדעת הישנה של זילבר. נציגיה של סילמן הסבירו בדיון שנערך ביום ראשון כי מדובר במתווה אחר, שאינו רלוונטי כלל לטענות שהעלתה זילבר על המתווה הקודם, אולם בינתיים כאמור לא התקבלה תשובה.

סילמן מסבירה כי רעיון הפיילוט היה דווקא כדי למנוע טענות על הדתה וכפייה, וכל מטרתו הוא מתווה בהסכמה, שכאמור ברט"ג מברכים עליו ולא מצאו בו פגם משפטי. פרט לכך, היא מדגישה, לצד העובדה שזכויותיו של הציבור הכללי לא נפגעות בשום צורה בפיילוט, הרי שמאידך יש לזכור שלמגזר הדתי והחרדי מגיעות גם זכויות שנגזלו מהם עד היום. "לא ייתכן שיש ציבורים שלמים שמשלמים כרטיסי כניסה או מחזיקים בכרטיסי מטמון, ובמשך שנים יודרו מאתרי הרט"ג, שהיא רשות ממשלתית. יש פה מאות פארקים ואתרים על שטחי מדינה גדולים ואנחנו רוצים להנגיש אותם לאוכלוסיות עם אורח חיים אחר".

גם התנגדותם של ארגוני הנשים מעוררת ביקורת אצל השרה: "אי אפשר להבין את טענות הליברליות הגדולות שעסוקות בלהסביר לנשים מה טוב להן ומה פוגע בהן. אנחנו נותנים הזדמנות לנשים שמקפידות על כך ליהנות. יש פה מציאות של זה נהנה וזה לא חסר, ובכל זאת זה נתקל בהתנגדות. מדברים על שוויון? מה שוויוני בהדרת אוכלוסיות שלמות ממשאב ששייך לכל מדינת ישראל? זהו חוסר התחשבות וחוסר סובלנות".

"חלק ממלחמת דת"

עורכת הדין צפנת נורדמן, מומחית בליטיגציה מנהלית וחוקתית ומי שמייצגת בהליכים משפטיים נשים דתיות שנפגעו משיח ההדרה, סבורה שטענות משרד המשפטים אודות מניעות משפטיות בהפעלת הפיילוט משוללות יסוד. לדבריה, הפרדה שאין בה כפייה - כמו בפיילוט – אינה פוגעת בזכות לשוויון ולכן אין כל מניעה חוקית לקיים את הפיילוט.

"אין בעיה חוקית עם הפיילוט הזה", קובעת עורכת הדין נורדמן, "הטיעון של משרד המשפטים, כפי שהציגה אותו בזמנו דינה זילבר, הוא כזה: הפרדה פוגעת בזכות לשוויון ולכן, כדי לקיים הפרדה כזו, רשות הטבע והגנים צריכה להצביע על הסמכה מפורשת לכך בחקיקה", היא מסבירה, ומפריכה את הלוגיקה של הטיעון: "זה נכון שפגיעה בזכויות יסוד דורשת הסמכה בחקיקה, אבל אין שום בסיס לטענה שהפרדה מרצון, בלי כפייה על איש או אישה, פוגעת בזכות לשוויון. הנקודה הזאת הופכת את הטענה המשפטית נגד הפיילוט למופרכת ממש".

מה אם כן מניע את הייעוץ המשפטי להוביל מהלך מופרך משפטית? עורכת הדין נורדמן מחלקת את תשובתה לשני רבדים. "ברובד הראשון, השטחי, מה שמניע את משרד המשפטים הוא רוח הזמן. הצייטגייסט. צו האופנה קובע שהפרדה פוגעת בשוויון. למה? ככה. זו הפכה להיות אקסיומה, לא מהרהרים אחריה. משרד המשפטים, למרבה הצער, נגרר אחרי האופנה האינטלקטואלית המפוקפקת הזאת. הוא בעצמו לא מצליח ואפילו לא מנסה לנמק, לא בתגובות לבג"ץ ולא במסמכים רשמיים אחרים, איך ההפרדה כשלעצמה, אפריורית, פוגעת בשוויון".

אבל ברובד העמוק יותר, סבורה עורכת הדין נורדמן, האקסיומה הזאת לא נוצרה יש מאין. "היא חלק ממלחמת דת, ממלחמה על דמותו של המרחב הציבורי בישראל. יש בינינו מיעוט קיצוני שלא מוכן לסבול נוכחות של דתיים וחרדים במרחב הציבורי, אלא אם יתקלפו מהנורמות הדתיות שלהם. רוצים ללמוד באקדמיה? תעשו את זה בתנאים שלנו, לפי הנורמות שלנו. רוצים לשחות במעיין, לצרוך תרבות, לרקוד? הכול בתנאים שלנו, כי המרחב הציבורי שייך לנו. היה דתי בביתך וישראלי ניטרלי בצאתך. זה המסר הברור של המאבק בבחירה בהפרדה. איך אמרה אחת העותרות בדיון בבג"ץ ההפרדה באקדמיה? זו 'האקדמיה שלנו'. זה שורש העניין".

כמי שכאמור מייצגת במקרים דומים שבהם נפגעו זכויות נשים דתיות בשל שיח ההדרה, עורכת הדין נורדמן מצביעה על תופעה רחבה ופוגענית של פגיעה בנשים בשם זכויות נשים. היא מספרת על יוצרות דתיות שמקופחות לא רק במימון ציבורי אלא אפילו בגישה למקומות ציבוריים. כך למשל הזמרות שרון רוטר ודין דין אביב נאלצו לתבוע את עיריית תל אביב על שסירבה להשכיר להן אולם עירוני מפני שהן נשים שומרות מצוות שאינן מופיעות בפני גברים. "הופעה לנשים בלבד לא מתאימה למקום מבחינה ערכית", נמסר להן.

"התביעה תלויה ועומדת והדיון הראשון התקיים בחודש שעבר", מספרת עורכת הדין נורדמן. "בדיון השופט הקשה על העירייה ושאל איך היא מאפשרת הפרדה בכל המקרים האחרים שהצגנו - אירועים למוסלמים, אירועי העצמה, כנסים למיניהם - רק לא לזמרות יהודיות על רקע דתי. תביעה דומה הגשנו בשם הזמרת נירית חוטובלי נגד עיריית ירושלים, ואף היא תלויה ועומדת".

גם באקדמיה, מציינת עורכת הדין נורדמן, הוטלו הגבלות על האפשרות ללמוד בנפרד ולא כל אישה שמעוניינת במסלול כזה, שתואם את אורחות חייה, רשאית לבחור בו. גם לא כל גבר, כמובן. בתואר שני אין מסלול נפרד כלל. נוסף על כך, ישנה גם ההדרה ארוכת השנים מאתרי טבע ורחצה, שנידונה כעת במשרד המשפטים.

"אלה רק דוגמאות בודדות להדרה חמורה ומתמשכת של דתיים, נשים וגברים, מהמרחב הציבורי. יש מי שבטוחים שהמדינה רשומה על שמם בטאבו וכל השאר רק אורחים שצריכים לציית לכללים במרחב הציבורי 'שלהם'. זה הסיפור כולו, לא מניעה משפטית שלא קיימת. הזכות הנעלה לשוויון מנוצלת באופן ציני כדי לקדם מאבק פוליטי", מסכמת עורכת הדין נורדמן.

את הגב האזרחי למהלך קיבלה השבוע סילמן משלושה ארגוני חברה אזרחית שתומכים בו. ארגון זכויות הנשים 'יהודית', ארגון 'בצלמו' ו'שוברות שוויון' פנו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, בדרישה להוציא לפועל את פיילוט הרחצה, תוך שהם משגרים דברי חיזוק ותמיכה בשרה סילמן על יוזמתה.

"בתקופה זו רבים מהמטיילים ומהנופשים הם חרדים ודתיים המעוניינים ליהנות ממשאבי הטבע של ארצנו באופן שווה", אומרת מוריה ליטווק, העומדת בראש ארגון 'יהודית'. "זכותנו כציבור מאמין לחיות על פי אורחות חיינו, ולזכות לשעות רחצה במעיינות בהפרדה. באופן שאינו מפתיע, מי שמתנגדות ליוזמה זו הן דווקא פמיניסטיות רדיקליות שאינן מייצגות את כלל הנשים בישראל. בשם השוויון הן כופות את דעתן על המרחב הציבורי בישראל, בניגוד מוחלט לטובתן של נשים ונערות. הכפייה וההתנשאות שלהן על נשים אחרות ראויה לגינוי ובוודאי שאינה שוויונית. הרחצה הנפרדת כבר קיימת בבריכות ציבוריות, ואין כל סיבה שהיא לא תחול גם במעיינות ארצנו היפה, הפתוחה לכלל האוכלוסיות המגוונות במדינת ישראל".

לתגובות: [email protected]

***