חרדים בהיי-טק
חרדים בהיי-טקצילום: קרן קמח

מדובר אומנם בסקר בלבד ולא בנתוני אמת, סקר שתוצאותיו מתייחסות רק לחצי הראשון של השנה, אבל קשה להישאר אדישים לנתונים שפורסמו בשבוע שעבר על הגידול במספר החרדים בשוק העבודה. לפי קובץ יעדי התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור החרדים העובדים נמצא בשיא של כל הזמנים והגיע ברבעון השני של 2023 ל־55.8 אחוזים. המרחק מהיעדים שהציבה הממשלה עוד לשנת 2020 (63 אחוזים) ומהמצב בחברה היהודית הלא חרדית (87 אחוזים) אומנם עדיין גדול מאוד, אך המגמה החיובית ברורה ומעודדת: אחרי כמעט עשור של דשדוש נרשמת בשנים האחרונות עלייה יפה ועקבית במספר המועסקים, ונראה שהיד עוד נטויה.

חלפו רק כמה ימים, ובסמיכות מקרית פורסם דו"ח נוסף על ההשתלבות הגוברת של החרדים בחברה ובכלכלה - הפעם מטעם המועצה להשכלה גבוהה. לפי הנתונים, אשר מבוססים גם הם על מחקרי הלמ"ס, נרשם בשנה האחרונה זינוק של יותר מרבע במספר מקבלי התארים האקדמיים במגזר (כולל 18 אחוזים אצל הגברים), מ־3,760 בתשפ"א ל־4,725 אשתקד, מה שמשלים קפיצה של כמעט פי שניים בוגרים בתוך שש שנים ופי שלושה לומדים בעשור. זאת ועוד, בשנה האחרונה זינק במיוחד מספר מסיימי התארים המתקדמים, תואר שני ותואר שלישי, בכ־45 אחוזים, עד לשיא של 1,085 - מה שמלמד כי החרדים שפונים כיום להשכלה ולפרנסה בכבוד לוקחים את העניין ברצינות יותר מבעבר ואינם מסתפקים עוד בבסיסי ובמועט.

אז מה גרם לפתע להאצת ההשתלבות של בוגרי החינוך החרדי בשוק התעסוקה ובלימודים הגבוהים? אם נשאל את החמוצים התשובות תהיינה צפויות ומעייפות, חלקן הזויות ממש, כמו זו של הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, שקבע נחרצות מעל דפי העיתון לאנשים חושבים ש"רוב רובה של תוספת התעסוקה היא בג'ובים מיותרים". תחת הכותרת "החרדים יוצאים לעבודה - בעיניים", הזכיר המומחה כי המיליארדים הרבים שחולקו לנציגי המגזר בהסכמים הקואליציוניים אפשרו לשרים ולסגני השרים להגדיל את מספר העובדים במשרדיהם ובכל הגופים הקשורים אליהם - ומכאן הזינוק במספרים. הוא גם הכין הסבר לקראת נתונים חיוביים עתידיים כשהזכיר: "יש גם הצעת חוק של ש"ס להגדלת מספר הרבנים שמממנת המדינה מ־500 ל־1,600(!)". נו שוין. מנגד, שר העבודה יואב בן צור, כדרכם של פוליטיקאים, מיהר כמובן לקחת לעצמו ולחבריו את הקרדיט, וטען כי הגידול הנאה הוא "פרי המאמצים שלנו והודות להשקעה נרחבת". כמה מפתיע.

חסרי בית

אבל למומחים האמיתיים, אלה שאינם בפוזיציה, יש הסברים אחרים ובראשם נסיבות כלכליות שהממשלה לא ממש יכולה להתגאות בהן, כמו יוקר המחיה ועליית הריבית, אשר היו תמריץ מבחינת החרדים לצאת להתפרנס על חשבון לימוד התורה. אחד מהם הוא ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר והנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, שכבר לפני כמה חודשים צפה שלמצב החדש, ובמיוחד לשינויים בשוק המשכנתאות, תהיה השפעה ניכרת על שילובם של גברים מציבור זה בשוק העבודה. לאחר שתחזיתו התממשה הוא מעריך כעת ש"מדובר רק בקצה הקרחון", ולא רחוק היום שבו שיעור המועסקים יגיע ל־60 אחוזים. "אין לי ספק שהמגמה הזאת תימשך", אמר. "השאלה היא רק כמה מהר זה יקרה". לדבריו, עליית הריבית היא אירוע דרמטי במונחים חרדיים, שעשוי גם להביא בסופו של דבר לצמצום הילודה במגזר.

ד"ר רגב מסביר כי המשפחות החרדיות שבהן יש מפרנס יחיד חיות תמיד על הקצה מבחינה כלכלית, אך עד היום הצליחו להתגבר על מהמורות בדרך שפגעו להן בכיס אחת לכמה שנים, כמו קיצוץ קצבאות הילדים והאברכים, או גזירות אחרות שכוונו נגדן, כדוגמת הטלת מס על כלים חד פעמיים ועל שתייה ממותקת. כעת, טוען החוקר, לא מדובר בעוד אירוע נקודתי חולף שדורש מהחרדים להצטמצם מעט, אלא במה שהוא מגדיר כקו פרשת מים. הסיבה לכך היא שהעלאת הריבית לא רק מייקרת את ההלוואות שלהם במאות שקלים בחודש, אלא בעיקר פוגעת במנגנון שבאמצעותו הם שרדו אתגרים כאלה בעבר והצליחו בכל זאת לקנות דירות ולחסוך כסף לעתיד ילדיהם.

לדברי סמנכ"ל המכון החרדי, למשפחות הצעירות במגזר אין כיום גב כלכלי מההורים שיאפשר להם לרכוש נדל"ן להשקעה בלי הון עצמי, כפי שהיה נהוג בדור הקודם, והשינוי הזה, יחד עם ייקור המשכנתאות, שומט את הקרקע מתחת למודל שבאמצעותו התקיימו חרדים עד היום בתנאים של תת־הכנסה. "זה היה זינוק חד ומאוד לא צפוי שהוציא אותם מאיזון", תיאר. "עכשיו הם גם לא יכולים לקנות דירות, שהיו בשבילם השקעה בחיסכון, וגם מתמודדים עם מחירי השכירות שמטפסים בעצמם".

עד היום, טוען ד"ר רגב, יוקר המחיה גרם למשפחות למצות תחילה את כושר ההשתכרות של הנשים, למשל בהעדפה של מקצועות מכניסים יותר ביחס לאלה שפנו אליהם בעבר ובהגדלת אחוזי המשרה - הכול כדי לא לפגוע בלימוד התורה של האברכים. זה גם מה שמסביר לדעתו את העלייה במספר הזכאים לתואר אקדמי אשתקד, שלרובה אחראיות הנשים: הן התחילו לימודים לפני כארבע שנים, במסגרת הגברת המאמץ לכלכלת המשפחה - וסיימו ב־2022. עם ההחמרה הנוכחית, שהיא כאמור דרמטית ומכרעת בעיניו, כלו כל הקיצים, עד שגברים רבים נאלצו גם הם לעזוב את בית המדרש כדי לשאת בנטל - וכעת זה משתקף בנתונים. להערכת החוקר, המגמה הנוכחית לא תשתנה גם אם הריבית תרד בעתיד בחזרה למימדים שמשפחה ממוצעת במגזר יכולה לעמוד בהם, משום שליציאה המוגברת של אברכים לשוק העבודה יש אפקט תודעתי שיחולל עד אז שינויים תרבותיים בתוך החברה החרדית. לדבריו, השלב הבא יהיה אולי בחירה של הורים רבים להעניק לילדיהם לימודי ליבה בגיל צעיר, לכל הפחות באופן פרטי, כדי שירכשו כלים בסיסיים להשתלבות הצפויה להם בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה.

הקורונה דחפה

איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים ומחבר הספר 'כשהחרדים יהיו רוב' (הוצאת ידיעות אחרונות), אינו מייחס חשיבות רבה לתמריץ הכלכלי כגורם שדוחף גברים חרדים לצאת ולהתפרנס. "אני לא יכול לומר שאין לזה השפעה מסוימת", אמר, "אבל הנה, תראה, בסופו של דבר העלייה הזאת לא קרתה בתקופת הממשלה הקודמת, שאז בטח היו אומרים שזה בזכות גזרות ליברמן, אלא דווקא עכשיו, כשקצבאות האברכים בשיא והן בכלל אמורות להוות תמריץ שלילי". לשיטת קרומבי, עיקר השינוי כעת הוא בזכות התאמות שעשו המדינה והמעסיקים כדי לאפשר לחרדים סביבה נוחה והולמת מבחינתם ללימודים ולעבודה מבלי להסתכן רוחנית או להתפשר על אורחות חייהם – דבר שגרם לרבים שהיו חנוקים כלכלית לעשות את הצעד הלא פשוט הזה בקלות יחסית.

"המל"ג פתחה מסלולים חדשים, משרד העבודה הקים עוד מרכזי הכוון, תוכנית מיגו לשילוב חרדים בהייטק התרחבה, וגם המעסיקים מבינים יותר ויותר איך עובדים עם חרדים", אמר. "יש עוד ועוד יוזמות שמאפשרות לימודים ותעסוקה במסגרות נפרדות ומותאמות – וזו התוצאה". לדבריו, שינוי מבורך וחשוב לא פחות מהגידול במספר מסיימי התארים האקדמיים הוא בכך שהם בחרו ללמוד מקצועות כמו רפואה והנדסה המאפשרים פרנסה בכבוד, ולא להעדיף בעיקר חינוך ומשפטים, כפי שהיה בעבר. "יש לנו כאן שיפור לא רק בכמות אלא גם באיכות", הסביר, "וזה הרי האתגר הגדול שלנו".

כמו ד"ר רגב, גם קרומבי סבור כי למצב החדש עשויה להיות השפעה חברתית רחבה הרבה מעבר למשפחות שזכו במשכורת נוספת. "אברכים רואים את החברים שלהם שיצאו לעבוד ונשארו חרדים – וזה נותן להם ביטחון שגם הם יכולים", הסביר. "גם הרבנים רואים שהתלמידים שעוזבים את הכולל לא מתקלקלים אלא נשארים בני תורה בדיוק כמו שהיו - וזה מאפשר להם לעודד גם אחרים לעשות את הצעד הזה. זה אומנם תהליך שלוקח זמן, אבל בסופו של דבר ברור שהקפיצה שמשתקפת עכשיו בנתונים היא לא פיק חד פעמי אלא מגמה שהולכת להישאר איתנו. אנחנו רואים את זה גם בשטח".

עורך הדין אברהם (אברימי) יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח העוסקת בקידום ושילוב המגזר החרדי ב"תעסוקה מפרנסת", מספק הסבר נוסף לעלייה בשיעור האברכים הפונים לשוק העבודה ולהשכלה גבוהה. "המגמה הזאת החלה כבר לפני שנתיים והיא תוצר של כמה גורמים ובראשם הפסקת החיבור ההיסטורי הלא חכם בין השירות הצבאי ובין האפשרות להתפרנס", הוא אמר. "הורדת גיל הפטור והשיח על המשך הורדתו בוודאי תורמים לעלייה בשיעור התעסוקה". יוסטמן אינו מייחס השפעה משמעותית לתמריצים הכלכליים השליליים שיצרה הממשלה כגורם שדוחף גברים חרדים לוותר על לימוד התורה. לדבריו, "הסכומים שניתנים לאברכים, כולל העדכונים, הם זניחים ביחס למשכורת המסודרת שמקבל מי שיוצא לשוק העבודה, וזה עוד בלי שהזכרנו את אפשרויות הקידום בהמשך".

באשר לגידול במספר מסיימי התארים האקדמיים אמר עורך הדין יוסטמן: "יש בוודאי בוסט שנוצר בעקבות הקורונה, והמרוויחה הגדולה מכך היא האוניברסיטה הפתוחה, אבל צריך גם לומר שהאוניברסיטאות והמכללות יודעות היום טוב יותר מבעבר לטפל בחסמים הגורמים לאי כניסה ולנשירה - וזה בהחלט מגדיל את המספרים. בנוסף לכך, גם מעבר הדרגתי של מוסדות ל'אופק חדש' וכדומה דחף מורים רבים להשלמת תואר בחינוך".

בדומה לקרומבי, גם יוסטמן חולק מחמאות למל"ג, ש"לאחרונה משקיעה יותר ביצירת מעטפת נכונה לטובת התלמידים החרדים", והיא שותפה מלאה בעיניו להערכה ולקרדיט. "מלגות לימודים לבד לא מספיקות כדי לצלוח את כל האתגרים", הסביר. כסמנכ"ל קרן קמ"ח, שפועלת כבר שנים גם לתמיכה כלכלית בסטודנטים חרדיים, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר.

הכותב הוא עיתונאי ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***