בחפירה שנערכת על ידי רשות העתיקות בסמוך לעיר קריית גת התגלה שער קדום בן כ-5,500 שנים, העתיק ביותר שהתגלה בישראל.
השער שנחשב לקדום ביותר בארץ עד כה נמצא בתל ערד. תל זה, מאוחר בכ-300 שנה לשער שהתגלה כעת.
השער, השתמר לגובה של כ-1.5 מ', מורכב מ"מסדרון" של אבנים גדולות, שהוביל אל תוך העיר הקדומה. משני צידי השער הוקמו שני מגדלים שהורכבו גם הם מאבנים גדולות, וביניהן שורות לבני בוץ. שער זה, מחובר לחומת העיר שהתגלתה בחפירות קודמות.
במהלך קידוחי בדיקה לפני בניית קו מים, התגלו עדויות לממצאים ארכיאולוגים, ובעקבות זאת יצאה רשות העתיקות לחפירות הצלה ארכיאולוגית.
אמילי בישוף, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות אמרה כי "זו הפעם הראשונה שמגלים שער בעל ממדים שכאלה מתקופת הברונזה הקדומה. לצורך בניית השער והחומות צריך היה להביא אבנים ממרחק, ליצר לבנים ולבנות את מערכת הביצור. זהו לא פרוייקט של אדם או שניים. מערכת הביצור מעידה על התארגנות חברתית, המסמלת את ראשית העירוניות".
מרטין-דוד פסטרנק, חוקר התקופה ברשות העתיקות אמר כי "סביר להניח שכל עובר אורח, סוחר, או אויב שרצה להיכנס אל תל ערני, היה צריך לעבור דרך השער המרשים הזה".
"השער לא רק הגן על היישוב בפועל, אלא העביר את הרושם שנכנסים למקום בעל כוח גדול, שמאורגן פוליטית, חברתית, וכלכלית. זה היה מסר החוצה – אולי גם למול מצרים, שבאותה תקופה החלה את התהליך, שבסיומו התאחדה לאימפריה גדולה תחת המלך נערמר".
פסטרנק הוסיף: "בשלב מאוחר יותר של תקופת הברונזה הקדומה, המצרים עצמם הגיעו והתיישבו בתל, וגם הם השתמשו בשער".
ד"ר יצחק פז, ארכיאולוג מומחה לתקופה מטעם רשות העתיקות אמר: "תל ערני, שגודלו כ-150 דונם, הינו מרכז עירוני קדום משמעותי שפעל כאן באזור, בתקופת הברונזה הקדומה. התל הוא חלק ממערך יישובי גדול ומשמעותי שהתבסס בדרום-מערב ארץ ישראל בעת ההיא. במערך זה, ניתן לזהות סממנים ראשונים של תהליכי עיור, כגון תכנון יישובי, ריבוד חברתי ובנייה ציבורית. מדובר בגילוי משמעותי, המשנה את תיארוך ראשית העיור בארץ. חפירות נרחבות שערכה רשות העתיקות בשנים האחרונות תיארכו את ראשית העיור בארץ לסוף האלף הרביעי לפנה"ס, ואולם חפירות תל ערני מעידות כי תהליך זה החל עוד קודם - בשליש האחרון של האלף הרביעי לפנה"ס".
"בתל ערני נערכו חפירות ארכיאולוגיות רבות מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת. חפירות אלו ניהלו על ידי אגף העתיקות, רשת העתיקות, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת קרקוב. המחקרים הנרחבים שהתבצעו ומבצעים בתל מוכיחים את חשיבותו בשאלות הקשורות לראשית העיור- מתי התחיל העיור, מה זו עיר, מה המאפיינים שלה והאם היו כיבוש מצרי או לא".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות התייחס גם הוא לגילוי ואמר: "גילוי השער הקדום ביותר המוכר בארץ מוסיף פיסת מידע חשובה למחקר. בשיתוף פעולה עם חברת מקורות, הוחלט להעתיק את קו המים, כך שהשער הקדום יישמר".