למסכת ההתגרויות והפרובוקציות של חיזבאללה מצטרף אמש עוד נאום מאיים של נסראללה. לאן חותר ארגון הטרור ועל עיתוי פעולותיו המתגרות, שוחחנו עם האלוף במיל אייל בן ראובן שמאחוריו בין השאר גם שלל תפקידים בגזרת הצפון.
"נסראללה נמצא בסיטואציה מאוד קשה בלבנון. לבנון היא מדינה מרוסקת ונסראללה הוא גם איש פוליטי. הארגון שלו מואשם בחלק מהריסה של לבנון, ונזכיר כאן את הפיצוץ בנמל. הוא מנסה לשחק משחקים כדי לשמור על רלוונטיות מול הציבור בלבנון. הוא משתמש כרגע במה שקורה בישראל, מקשיב לרשתות שלנו ולתקשורת שלנו ומנסה להציק לנו", אומר בן ראובן.
לטעמו של בן ראובן "בשורה התחתונה הוא לא מעוניין במלחמה גדולה עם ישראל. הוא מורתע ויודע מה יקרה לו אם הוא יפתח באש מול ישראל. הוא יודע שהוא עלול לאבד את הארגון שלו, וגם איראן לא מעוניינת במלחמה גדולה כי היא חוששת לאבד את חיזבאללה שאותו היא תצטרך למלחמה הגדולה שהיא צופה שתהיה לה עם ישראל סביב העניין הגרעיני. לכן אני לא צופה מערכה גדולה מול לבנון וחיזבאללה".
במציאות שכזו, שבה נסראללה אינו רוצה עימות מלחמתי עם ישראל, כל אותן הטרדות, התגרויות ופרובוקציות שהוא מנהל מול ישראל, נועדו לשמר את מקומו בלבנון בפרט ובעולם הערבי בכלל, על מנת שהוא ימשיך להיחשב מי שעומד בנקודת התנגדות וחיכוך עם ישראל. לשם כך, אומר בן ראובן, חרט חיזבאללה על דגלו את ירושלים, ולשם כך הוא משמר רף התגרויות בסף נמוך מאוד.
לכך מוסיף בן ראובן ומציין כי "יש אדי דלק באוויר. הוא מנסה לפעול גם באמצעות פלשתינים. הוא יכול לעשות עוד אירוע קטן כמו אירוע מגידו, ואם הוא חלילה יצליח ויהיו לנו עשרה או עשרים הרוגים זה יהיה כבר שיח אחר ונהיה במלחמה איתו. המשמעות היא שלא ניתן לשלול אפשרות של מלחמה שאנחנו לא רוצים בה וגם הוא לא רוצה בה. נכון לרגע נסראללה לא רוצה במלחמה. כך אני מנתח אותו כמי שמכיר היטב את היצור הזה לאור הרבה מאוד שנים. הוא ואיראן הם מנהיגים רציונאליים מאוד, הם עובדים מאוד רציונאלית מבחינתם ומנגד גם אנחנו לא רוצים מלחמה גדולה. אנחנו בעונת תיירות וחופש ולא רוצים להכניס את ישראל למקלטים".
ודווקא משום שנסראללה מתואר בפיו של בן ראובן כמנהיג רציונאלי, עולה השאלה אם אינו חושש שמשהו בתכניות שלו "יתפלק" לו והוא ימצא את עצמו במערכה של ממש כפי שהוא נגרר אליה אחרי חטיפת רגב וגולדווסר ז"ל. האלוף במיל' בן ראובן משיב וקובע כי אכן נסראללה חושש ולכן הוא מקפיד שצעדיו לא יהיו כאלה שיוכלו לדרדר אותו למערכה כפי שהייתה ב-2006, מערכה שהוא עצמו אמר שלו היה יודע שאלה יהיו תוצאותיה לא היה מבצע את החטיפה של שני החיילים הישראלים.
"צריך לזכור את מקומו הנמוך מאוד היום בלבנון. לכולם ברור שהוא הכוח החזק בלבנון אבל הציבור שונא אותו למעט השיעים. הציבור הלבנוני רואה בו צרה גדולה שיכולה להביא עליהם את ישראל. אנחנו רואים את איראן מנסה לחזק את חיזבאללה כדיוויזיה קדומנית מול האיום הישראלי על איראן. היוצרות התחלפו וכיום איראן רואה בישראל איום שיוכל לבוא עליה ביום מן הימים".
בסיום הדברים שאלנו את בן ראובן כיצד היה מייעץ לצה"ל ולמקבלי ההחלטות לנהוג באוהל של חיזבאללה שעודו ניצב על תילו. "אני חושב שפועלים נכון ובשיקול דעת. אני תמיד אומר שלא נכון לרוץ למלחמה. המלחמות שלנו באות לצערינו גם מעצמן, ולכן אם אפשר לפתור את זה בדיפלומטיה עדיף. לא בטוח שנסראללה היה מודע לאוהל הזה, ואני חושב שפועלים נכון כשלא מכניסים את הצפון לחודשיים במקלטים בעקבות האוהל הזה".