בצה"ל חוקרים את נסיבות מותו של רב"ט הלל נחמיה אופן ז"ל מכרמי צור תוך כדי אימון במזג אוויר קשה, ואולם בין השאלות העולות נמצאת גם השאלה מתי יכול חייל לומר למפקדיו שלא יוכל לבצע תרגול כזה או אחר. על כך שוחחנו עם עורכת הדין עדן זינו, מומחית לדיני צבא וזכויות חיילים.
לאחר הבעת צער עמוק על פטירתו של רב"ט אופן ז"ל והשתתפות באבלה של משפחתו מזכירה עו"ד זינו כי לא מדובר במקרה ראשון. "זה המקרה השני בחודשים האחרונים. במאי האחרון מאיה אלוני התמוטטה גם היא, ולצערי לא עושים שיעורי בית. זה עצוב".
זינו מציינת כי כל חייל יכול לטעון שאינו חש בטוב ולא ניתן ולהתווכח אתו, אך עם זאת היא סבורה כי הגיעה השעה לפתוח ולשנות את פקודת מטכ"ל הרלוונטית למקרה בו מבקש חייל טיפול רפואי. "הפקודה אומרת שאם יש צורך רפואי הוא צריך לפנות למפקד, אבל הם לא רופאים ולא חובשים", אומרת עו"ד זינו המציינת כי אמנם רופא לא יכול להתלוות לכל תירגול של כל מחלקה או פלוגה, אך הפקודה המדוברת ששולחת את החייל למפקדו ולא לאיש מקצוע, אינה מתייחסת רק למציאות בשטח אלא לכלל המצבים, בין אם בבסיס ובין אם בשטח, גם כשמדובר בטיפול רפואי דחוף וגם אם לא. במציאויות שכאלה, "מה הסמכות של מפקד שלפעמים בסך הכול התגייס חצי שנה לפני החייל?", היא שואלת.
על דבריה אלה אנחנו מזכירים שגם חובש אינו בעל ניסיון ארוך שנים בתחום הרפואה, ולא פעם מדובר בחייל מאותו מחזור או ממחזור קודם שיצא לקורס חובשים, אך גם ידיעותיו אינן רבות. זינו משיבה ואומרת כי אכן החובשים אינם בעלי ידע רב מאוד, אך הם עדיפים על המפקד חסר הידע בכלל, ואם יינתנו להם הסמכויות הנדרשות הם יהיו וצריכים להיות הכתובת אליה יופנה כל חייל שאינו חש בטוב.
כיום, ללא שינוי הפקודה המטכ"לית הרלוונטית, המציאות היא שכל חייל מחויב להישמע להוראת המפקד בשטח, והוא זה שיכריע אם אכן החייל יישלח למנוחה או יבצע את התרגיל. אם החייל לא יישמע לפקודה שכזו הוא יוגדר כמסרב פקודה ויעלה למשפט. יצוין שביחידות עילית, ולא רק בהן, החשש מניפוי מהיחידה בעקבות משפט שכזה עשוי בהחלט לגרום לחיילים שלא להתלונן על תחושה גופנית לא טובה, מה שעלול לסכן את מצבם אף יותר. סמכות שתינתן לחובש או רופא לקבל הכרעה תוכל למנוע את הלבטים הללו.
