מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ציין בנאום מיוחד היום (רביעי) 80 שנים למרד גטו ביאליסטוק, וסיפר על הסופר סמואל פיסאר ז"ל, שורד שואה ואביו החורג.
בטקס מיוחד שנערך באיזור הגטו השתתפו גם רעייתו של פיסאר ואימו של בלינקן יחד עם בני משפחה נוספים.
בפתח נאומו הודה להזמנתו: "לפני 80 שנים אף אחד לא היה מדמיין התכנסות כמו זאת. ראש עיריית ביאליסטוק לצד שגריר ארצות הברית בפולין ורעייתו של סמואל פיסאר, אמא שלי, יחד עם ילדיה ונכדיה".
"ככל שאנחנו מאבדים יותר ויותר ניצולים, האחריות להתמודדות עם הסיפור הזה עוברת לאחריות של כולנו", אמר בלינקן.
"הישרדות לא הייתה אופציה כשב-16 באוגוסט 1943 מאות גברים ונשים יהודים הובילו מרד נגד הנאצים, מרד שכפי שכינה אותו אחד ממנהיגיו, היה לקבוע איך הם ימותו ולא האם ימותו".
בהמשך הוסיף: "המרד לא היה מעשה של התנגדות חסרת תוחלת, אלא אומץ" ואמר כי דודו החורג, דוד, נהרג אחרי המרד כשהתברר כי הבריח ילדים יהודים מתוך הגטו וכלי נשק. "כשהמרד נגמר, הנאצים שמו את אחרוני השורדים של ביאליסטוק בתוך רכבות, יחד איתם, אבי החורג, סאם, שהיא רק בן 13 כשנשלח יחד איתם למיידנק. אמא שלו, לאושוויץ. אחותו פרידה לטרזיינשטט". במהלך נאומו אמר כי לפיסאר "היה חשוב מאוד שאנשים לעולם לא ישכחו את מה שהיה".
מרד גטו ביליסטוק היה המרד השני בגודלו שהיה בפולין הכבושה בידי הנאצים אחרי מרד גטו ורשה, זאת אחרי החלטה של הנאצים לגירוש המוני מהגטו, מה שהוביל מורדים בגטו לסייע לרבים להימלט אל תוך היערות.
במהלך המרד, 300 עד 500 מורדים, חמושים ב-25 רובים וקרוב ל-100 אקדחים עם בקבוקי תבערה, תקפו את הגרמנים, כשרבים מהמורדים נהרגו ומובילי המרד התאבדו. מעטים מהמורדים הצליחו למצוא מקלט יחד עם פרטיזנים שפעלו בתוך היערות.