'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'. נמצאים אנו בסיום ארבעים שנות המדבר והשופטים הרבים שמונו בעקבות עצת יתרו, רובם ככולם הלכו לבית עולמם יחד עם כל דור המדבר.
עתה מצווה משה, מצווה התורה, שבכניסה לארץ ישראל, יש להקים מערכת משפט ומערכת אכיפה, שופטים ושוטרים כאחד, וזהו תנאי יסודי בירושת הארץ. 'צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ'. כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם.[רש"י במקום] .
במילים אחרות, אין ישיבה ראויה ויציבה על אדמת ארץ ישראל ללא מערכות משפט ואכיפה, בלעדיהן , איש את רעהו חיים בלעו. אך לא רק ירושת הארץ תלויה ברדיפה אחר הצדק. כתוב במשנת רבי אליעזר שמלבד היות הלכות שופטים כמו 'לא תטה משפט' שקולות כנגד עשרת הדיברות, גדול הוא המשפט שלא חזר העולם לתוהו ובוהו אלא על המשפט... ולא עוד אלא שמקרב הוא את הישועה, ובו נמחלו עוונותיהם של ישראל, ובו נבנה בית המקדש, , ובו ירושלים מתיישבת, ועוד.
ומביא רש"י, שלא די בקיום ובהליכה לבית דין, יש ללכת אחר בי"ד יפה. לכאורה ציווי זה חל על המתדיינים, אך הואיל והציוויים הסמוכים עוסקים בשופטים, כמו 'לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד וגו', ברור שגם על השופטים, הדיינים, לדאוג שבית דינם יהיה בי"ד יפה, יפה בהליכותיו, יפה במינוי דיינים מומחים וצדיקים לשפוט צדק, יפה בשמיעת המתדיינים בקשב ראוי, יפה בקצב הדיונים והכרעת הדין. יפה במתן פסקי דין מנומקים. יופי זה שמו לנגד עיניהם ראשי רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית' ובכך זוכים לקדש שם שמים ולהוות מרכז להתדיינויות בדיני ממונות של כל המגזרים, לרבות שופטים ממערכת המשפט המעבירים וממליצים על התדיינות במערכת בתי הדין של 'ארץ חמדה'.
ומנגד, אומרת הגמרא בסנהדרין ז' ע"ב, כל המעמיד דיין שאינו הגון- כאילו נוטע אשירה [עבודה זרה] בישראל, שנאמר: שפטים ושוטרים תיתן לך' ובסמוך לו, 'לא תיטע לך אשרה כל עץ', ולא עוד אלא שבמקום שיש תלמידי חכמים, כאילו נטעו את האשרה אצל המזבח. ועל אחת כמה וכמה מי שמצהיר בריש גלי שאין לו מושג במשפט העברי, וד"ל.
כשם שבתחילת נאומו, בתחילת ספר דברים, אומר משה, 'הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם', היינו העם בוחר בשופטיו בבחירה אזורית, 'לשבטיכם', כך ממשיך משה ואומר בפרשתנו, 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נתן לך לשבטיך', היינו בכל שבט ובשער כל עיר ועיר.
יש צורך אומר הכתוב ומבארו הספרי, שהשופטים יהיו ידועים לציבור. הרי שנטעת בטליתו ובא וישב לפני, איני יודע מאיזה שבט הוא, אבל אתם מכירים אותו, שאתם גדלתם ביניהם, לכך נאמר: 'וידועים לשבטיכם'. לא רק הסכת הציבור נדרשת למינויים, אלא בעיקר בחירת אנשים שהם מכירים, ובשל עובדת היכרותם זו יחושו הנבחרים להיות שופטים אחריות יתר למי שבחר בהם. כך הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל [מסילות בלבבם], וממשיך שם ואומר כי על המנהיגות לצמוח מלמטה, מתוך העם.
אך כבר קדם לו בהרבה רבי יצחק אברבנאל, שמלבד גדלותו ופירושו על התורה, היה מדינאי דגול ששימש כשר אוצר בכמה ממלכות באירופה כמו פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי. דון יצחק אברנאל כותב בפירושו לפרק טז' פסוק יח', שאכן מחד יש מלכויות שמינוי שופטים הוא מתחת ידי המלך שהיה מצווה וממנה שופטים מדי שנה בכל עיר ועיר.
במקומות אלה, המלך הוא העומד גם בראש מערכת המשפט, וככזה מסדר הוא את האיברים אשר תחתיו ובהם השופטים. כך היה במלכות קסטיליה. וממשיך ואומר, שיש ממלכות, כספרד, צרפת וארצות המערב, שבהם מינוי השופטים מסור בידי העם, והם הממנים שופטים ושוטרים עליהם הנראים להם יותר הגונים, מדי שנה בשנה. עד כדי כך, שאין למלך כל סמכות להתערב במינויים אלה, ובלשונו 'אין למלך בזה דבר'.
אך אחר הסקירה כותב אברבנאל, והנה אדון הנביאים, [הלוא הוא משה רבנו], ביאר בזה, שהשופטים שיהיו בישראל, אין ראוי שימנה אותם המלך ולא יהי מידו, [גם לא על פי הכוונה וקשרים של המלך...], אלא העם הוא שימנה אותם. רוצה לומר, ממשיך אברבנאל, שכל שבט ושבט ימנה את השופטים הראויים בכל עיר מעריהם. ועל זה אמר הכתוב בפרשתנו: 'אשר ה' אלוקיך נתן לך לשבטיך', רוצה לומר, שה' אלוקיך נתן מינוי השופטים לשבטיך, שהם ימנו אותם בשעריהם, ולא המלך.
דומה כי לדעת אברבנאל משקל מכריע בשאלת דרך מינוי שופטים ודיינים. בשל היותו תלמיד חכם עצום, ההיקף הרחב שהיה לו הן בידיעת התורה מחד אך לא פחות בשל ניסיונו העשיר כשר אוצר בממשלות שונות בכמה מדינות, והידע הרחב בנוהג ובמשפט הבינלאומי בתקופתו, דיפלומט ממדרגה ראשונה ואיש אמונם של מלכים וגדולי האצולה. אגב לפי המסורת ומגילת יוחסין ייחוסה של משפחת אברבנאל מגיעה עד דוד המלך ושבט יהודה.
שיטת האברבנאל היא שהמוסד העליון הוא סנהדרין המונה שבעים ואחד חכמים, בעיקר כהנים ולוויים ובראשם נשיא הוא השופט. מתחתיו נבחרים על ידי העם בתי דינים בכל עיר ועיר הדנים בשלושה דיני ממונות ובעשרים ושלושה, דיני נפשות. העם יכול למנות לו מלך, אך למרות ואולי בגלל קשריו בבתי מלוכה רבים, אין אברבנאל ממליץ כלל על משטר מלכותי.
גישה זו רואים אנו גם בזבל"א, [זה בוחר לו אחד וזה בוחר לו אחד] כאשר כל אחד מהמתדיינים הם אלו שבוחרים דיין כל אחד מטעמו, ושני הדיינים בוחרים דיין שליש להרכב.
נאחל שתתקבל במהרה תפילתנו הנאמרת שלוש פעמים בכל יום, 'השיבה שופטינו כבראשונה' ולא בכדי ממשיכים אנו ומבקשים 'ויועצינו כבתחילה'. וכמו שכתוב באיכה זוטא, 'ואשיבה שופטיך' – זה משה ואהרן, 'ויועצייך' – זה דוד ושלמה. אומר השפת אמת, שופטים שיש בהם את הדעת להבין האמת והוא על ידי הגיון התורה שבכתב וזו שבעל פה. [שופטים תרעא].
עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר ומייסד חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל