יו"ר ארגון 'צהר' הרב דוד סתיו מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 לקריאת תושבי גוש דן להפעלת הרכבת בשבת, נושא נשות הכותל שעלה שוב לכותרות, עצומת הרבנים ותמיכתם בהשוואת התנאים לעמירם בן אוליאל וקריאתו לחודש אלול והימים הנוראים.
ראשית הסביר הרב על הפעלת הרכבת הקלה בשבת ואמר: "יש שלוש גישות להתמודד עם השאלה של הרכבת הקלה בשבת. האחת אומרת שאנחנו מדינה יהודית, ולכן היא צריכה לשמור שבת בכל מחיר, כולל לא להפעיל את הרכבת השבת, לא משנה איזה אחוז מתושבי תל אביב רוצים אותה פועלת בשבת. גישה שנייה אומרת סליחה, אנחנו הרוב שרוצים את הרכבת, וגם מבחינת חילולי השבת, אלו שנוסעים ברכב מחללים את השבת הרבה יותר. הגישה שלישית, שאני מצדד בה, אומרת בואו נתמוך במתווים שיאפשרו את הפעלת הרכבת, תוך צמצום חילול השבת למינימום".
הרב הרחיב ותיאר את גישתו: "מתכונת אחת לדוגמא יכולה להיות שותפות אמיתית עם בעלים גויים שיהיו הבעלים של הרכבת מיום שישי ועד צאת השבת, עם מערכת שבנויה כולה על גויים, וכך לצמצם אותה אפילו לאפס. אפשר לדבר גם על הפעלה אוטומטית של הרכבת. אולי הפעלה מצומצמת של הקווים. כל מיני פתרונות ביניים שעניינם הפחתת חילול השבת מחד, ומענה תחבורתי לציבור החילוני מאידך".
בעניין הדרך להגיע למתווה מוסכם, אמר הרב: "נראה לי שהדרך הראויה היא לייצר מו"מ כך שאנשים יבינו את החשיבות שבזהותה של השבת והפרהסיה של השבת, ומצד שני נתינת מקום לפעולות נדרשות שמגיעות מהציבור עצמו. יש משהו צבוע בכך שמשחקי כדורגל כן מתקיימים בשבת, אבל הרכבת ותחבורה ציבורית לא פועלת. צריך לחשוב על דרך אמצע. הסוד נמצא באיזונים".
לשיטתו של הרב: "הבעיה היא שנכון לרגע זה יש אנשים שמפעילים אותה, וזה בניגוד למעלית שבת לדוגמא, שפועלת אוטומטית ונסמכת על חברת חשמל, שפועלת בשבת מצד פיקוח נפש. האם יש צוותים ששוקדים על פתרון העניין? אינני יודע. אני כן ישבתי עם מספר גורמים כדי להבין האם יש היתכנות לכך שהרכבת כן תפעל בשבת עם אפס חילול שבת, כולל מעבר לבעלות לא יהודית, אבל בשביל זה יש צורך ברצון טוב של כל הצדדים".
"האם יש פתרונות הלכתיים? נשאלתי ועניתי. הציגו בפניי כל מיני אלטרנטיבות. נכון לרגע זה אין בכלל 'סטארטר' להתחיל את הפתרון. אם היו שואלים מלכתחילה 'האם אפשר לייצר רכבת אוטומטית שפועלת בשבת ומקילה על הצרכים של גוש דן ומפחיתה בהרבה את חילולי השבת שנערכים בתל אביב'? אני חושב שכן. האם מדינת ישראל רוצה ללכת בכיוון הזה, זו כבר שאלה פוליטית. בפולין לפני המלחמה היו רכבות חשמליות שיהודים שומרי מצוות השתמשו בהם. אני לא אומר שזה מצב אידאלי, אבל יש פתרונות הלכתיים אם רוצים בכך".
במעבר לסוגיית נשות הכותל והפרובוקציות שבהכנסת ספרי תורה בהיחבא לרחבת הכותל המרכזית, הסביר הרב: "הסוגייה של נשות הכותל נתפסת בישראל בקטנה, ובצדק, כי רוב הציבור הדתי ושאינו דתי, הדתיות שלו היא אורתודוקסית. אבל בחו"ל זה מעורר רעש גדול, שאגב מועיל לרוב הצדדים שיהיה רעש כזה. אבל יושרה והגינות מחייבת שנאפשר גם לאנשים שאנחנו חולקים עליהם מכל וכל, לקיים את אורחות חייהם בעזרת ישראל או במקומות אחרים. הוויכוח לגיטימי, אך הוא מתנהל בצורה כזו שאינה תורמת לאבינו שבשמיים, ולתורת ישראל. אני חושב שעזרת ישראל יכולה לתת מענה, ולכן אני חושב שנכון שתעשה הממשלה ותשטח את המקום לאותם קבוצות להתפלל שם".
הרב התייחס לעצומת הרבנים שקראה להוצאת עמירם בן אוליאל מבידוד לאגף התורני ואמר: "צריך לעשות סדר. קודם כל אני חושב שצריך להתייחס למעשה של רצח של ערבי, כמו למעשה של רצח של יהודי לכל דבר ועניין. ה'משך חכמה' אומר שזה אפילו חמור יותר כי המעשה כולל בתוכו חילול ה'. ברגע שבית המשפט פסק שבן אדם רצח, הוא רצח. צריכים להניח שהוא רוצח. זה נכון לחומרא וזה נכון גם לקולא".
"לפני הכל צריך להגיד 'רצח זה רצח', וזו אמירה שצריכה להיאמר בקול ברור, אז לאחר מכן צריך לומר שלא תיתכן שתהיה אפליה בין הרוצחים. אם אכן יש כאן אמירה שנעשה כאן עוול, וכל הרבנים שחתמו על העצומה ביררו ואמרו שנעשה עוול, אז ברור שצריך לחתום. אני לא בדקתי את הנושא ולכן לא יכול לחתום על העצומה".
הרב הסביר: "אני כן יכול לומר, שלא יכול להיות שבני אדם יגידו שיש לנו בכלל ספק שהוא רצח, ולכן הוא צריך להיות בתנאים אחרים. אדם שהודה, שחזר את הרצח, ידע פרטים על האירוע שרק מי שהיה שם בזמן הרצח יכול לדעת, לא יכול להיות שרבנים יטילו בכך ספק, או שהם לא מקבלים את פסיקת בית המשפט בגלל שזה אולי לא נכון. אם אדם חושב שזה לא קרה, שיגיד מאיפה הוא מביא את הטענה הזו. הקריאה להשוואת תנאים צריכה להיות בכפוף לזה שמי שקורא לכך מקבל את העובדה שרצח של ערבי שווה לרצח של יהודי, וזה שהאדם רצח וזה חמור ביותר, אבל אין סיבה להפלות בינו לבין רוצחים אחרים".
לסיום התייחס הרב לפתיחת חודש אלול וחשבון הנפש שצריך כל אדם לעשות, ואמר: "למען האמת בעניין הזה היינו צריכים לפתוח. אלול לא בפתח, אלא אלול כבר דופק. כל אחד צריך לשאול את עצמו השנה האם התקדמנו בקשר לאבינו שבשמיים, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כמובן שאם ברמה הלאומית התשובה לא טובה, אזי צריך לברר את הסוגייה גם ברמה האישית, כדי לתקן את זה גם עכשיו וגם בשנה הבאה".