שען יהודי, ביאליסטוק, 1916, מתוך אוסף מוזיאון הרמן שטרוק
שען יהודי, ביאליסטוק, 1916, מתוך אוסף מוזיאון הרמן שטרוקצילום: יבגני איידל

בשנת 2022 תרם מר צבי נטע, איש עסקים ומנכ"ל "מכשירי תנועה", למוזיאון שטרוק בחיפה אוסף מרתק הכולל 212 הדפסים ורישומים של האמן הרמן שטרוק, מהם כחמישים הדפסים חדשים, שדוגמאות שלהם לא היו באוסף המוזיאון.

מר צבי נטע מחזיק את הדיוקן של הרצל שצייר שטרוק בשנת 1907
צילום: יחסי ציבור "מכשירי תנועה"

ראשיתו של האוסף באביו של צבי נטע, מר יוסף (ג'ו) בוקסנבאום, מראשוני התעשיינים בארץ וציוני נלהב, שרכש אותו כשני עשורים לאחר מותו של שטרוק, ככל הנראה ישירות מאלמנת האמן. האוסף שרכש מר בוקסנבאום כולל הדפסים רבים שיש בהם וריאציות על אותו מוטיב. השוואה ביניהם מלמדת רבות על תהליכי העבודה המורכבים של שטרוק ועל המחשבה הרבה שהושקעה בהם.

דיוקן עצמי, 1928, מתוך אוסף מוזיאון הרמן שטרוק
צילום: יבגני איידל

הרמן שטרוק (1944-1876) נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים בגרמניה ובארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במשך למעלה מארבעים שנות פעילותו כאמן מצליח ומוערך, הוא יצר שפע של עבודות על נייר, בעיקר בשני סוגי נושאים - הדיוקן והנוף.

בסדרת הדיוקנאות המפורסמים שלו הנציח שטרוק את גדולי הרוח והמדע של זמנו, חלקם מוצגים גם בתערוכה זו: חוזה המדינה – תיאודור הרצל, סבו של נשיא המדינה הנוכחי – הרב הראשי ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הפיזיקאי היהודי גרמני הידוע – אלברט איינשטיין וסופרים ומשוררים מכל העולם – אוסקר ויילד, שלום אש, זלמן שניאור, ועוד.

רבי עקיבא איגר, 1914, מתוך אוסף מוזיאון הרמן שטרוק
צילום: יבגני איידל

דרך העבודות מהאוסף החדש ניתן ללמוד על תהליכי היצירה של שטרוק, על המגוון הרחב של האפשרויות שעמדו לרשותו בבחירת טכניקת ההדפס, סוג הנייר, הפורמט, הסגנון והצבע. כך למשל ניתן יהיה לראות עבודות תחריט, תצריב או הדפס אבן; רישום של קו דק וחד, כתם שחור כהה או קו רך דמוי פסטל; שימוש בנייר מרובע קטן, נייר מוארך גדול, או קלף חצי שקוף; צבעוניות של שחור-לבן או צבע, או הדפס צבוע ביד – האפשרויות היו רבות ומגוונות. טכניקות ההדפס השונות מאפשרות שכפול של היצירה שוב ושוב, ובתערוכה אפשר לראות כיצד שטרוק המשיך לעבד את לוחות ההדפס, לחקור ולחפש אחר הדימוי שרצה ליצור.

התערוכה, שתעלה בסוף אוגוסט, תכלול ארבעה חללים: חדר כניסה כללי, חדר דיוקנאות, חדר נופים וחדר השוואות. בחדר הדיוקנאות יוצגו עבודות בטכניקות הדפס שונות, בהן כלולות גם עבודות שהודפסו בשימוש משני של נייר, הלקוח מספר או ממחברת. ייתכן מאוד כי השגת נייר איכותי הייתה משימה לא פשוטה בתקופה שבה חי שטרוק בחיפה – מ־1924 ועד מותו ב־1944. חדר הנופים יתמקד באופנים בהם שטרוק הצליח להעביר באמצעות ההדפס אווירה של מקום, בין אם בארץ: חיפה, טבריה, ירושלים ועוד, ובין אם בחו"ל: ארה"ב, איטליה ומזרח אירופה.

גשר באמסטרדם, 1906, מתוך אוסף מוזיאון הרמן שטרוק
צילום:יבגני איידל

בחדר האחרון, חדר ההשוואות, יוכלו המבקרים להשוות בין צמדי הדפסים ולעמוד על ההבדלים ביניהם ודרך כך ללמוד על המחשבה הרבה ששטרוק השקיע בהדפסים ועל האופנים השונים שבהם בחר להביע את עצמו. לפעמים השוני בין שתי עבודות קטן וניכר בהוספת צבע או קו, ולפעמים השוני משמעותי מאוד.

"קבלת אוסף חדש תמיד ממלאת אותי בחדווה ומעוררת בי רצון ללמוד אותו ולהבין אלו סודות אפשר לדלות ממנו" אמר רן הלל, מנהל האוספים של מוזיאוני חיפה ואוצר התערוכה. "אני מקווה שהביקור בתערוכה יעורר בצופים ולו חלק מן השמחה שהייתה כרוכה בהכנתה ויאפשר להתוודע לעושר הרב המצוי בהדפסים אלו".