קצב גידול האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון גבוה פי שלושה מקצב הגידול של אוכלוסיית ישראל בשלוש השנים האחרונות. כך עולה מהשנתון הסטטיסטי 2002 ליהודה ושומרון, שהופיע בימים אלו. על פי נתוני השנתון, בעשור האחרון גדלה האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון בשיעור של כ-144%, לעומת שיעור גידול של כ-32% בלבד באוכלוסיית ישראל. מהשנתון עולה גם ששיעורי הילודה ביו"ש גבוהים בהרבה מאלה שבכלל ישראל: 34 לידות לאלף תושבים ביו"ש, לעומת 21 לידות לאלף תושבים בתוך תחומי הקו הירוק.
השנתון הוא פרי עבודת צוות החוקרים מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון בראשות פרופ' דן סואן, מהמחלקה למדעי התנהגות, וד"ר מיכאל שפר, מרכז המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים. בריאיון לערוץ 7אומר ד"ר מיכאל שפר כי מגמת השנתון היא להוסיף ידע, ועם זאת עלו בשנתון נתונים שיש בהם עניין למחקרים נוספים.
לדבריו, נתונים שאינם ידועים ופורסמו בשנתון הם נתונים על חקלאות ביישובים הקהילתיים ביש"ע, וכן נתונים על איכות סביבה ביו"ש. האוויר באריאל, אומר שפר, צח יותר מאשר בערים בשפלה. מהנתונים בשנתון ישנו נתון ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית יש"ע. האוכלוסייה היהודית ביש"ע צעירה יותר מכלל האוכלוסייה בארץ, וכאמור שיעור הילודה ביש"ע גבוה בהרבה מזה שבכלל ישראל: 34 לידות לאלף תושבים ביו"ש לעומת 21 לידות לאלף תושבים בכלל ישראל. האוכלוסייה היהודית ביו"ש מתאפיינת בשיעור גבוה יחסית של השתתפות בכוח עבודה - 64% מכלל האוכלוסייה לעומת 54% בלבד בישראל הקטנה. שיעור הבלתי מועסקים ביו"ש עומד על 6% לעומת 9.2% בישראל הקטנה.
אחד הממצאים שעולה מהשנתון הוא ששיעור התעסוקה ביש"ע גבוה מהממוצע הארצי. פחות מובטלים, יותר מועסקים במשק בית. יותר יצרנים, יותר פעילים. המצוקה היא פחותה מהממוצע הארצי. 63% מבוגרי בתי הספר ביש"ע זכאים לתעודת בגרות לעומת 49% מבוגרי כלל בתי הספר בארץ.
לדברי שפר, מסתבר שיש סלקציה חיובית בהחלטה של הציבור לעבור ליש"ע. זה אינו חתך מייצג לגמרי של האוכלוסייה. מגיל 45 עד 64 יחס המאושפזים עומד על 1.5 מכל 1000 מאושפזים לעומת 2.2 מכל 1000 באוכלוסייה הכללית. לדברי שפר, יש לכך שני הסברים: ייתכן שאורח החיים והאוויר תורמים לבריאות, אבל בדרך כלל עקירה מביתו של אדם כדי לעבור לאזור אחר היא נטייה הקשורה לבריאות. אדם חולני פחות נוטה לעשות זאת, ולכן מלכתחילה קרוב להניח שאוכלוסיית יש"ע במקורה היא אוכלוסייה בריאה יותר.
שפר מדגיש כי הנתונים שבשנתון נועדו לתת מידע לכל מטרה שהיא, ועם זאת ניתן ללמוד ממנו גם כי כדאי להצטרף ליישובי יש"ע. (ש.ח.)
השנתון הוא פרי עבודת צוות החוקרים מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון בראשות פרופ' דן סואן, מהמחלקה למדעי התנהגות, וד"ר מיכאל שפר, מרכז המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים. בריאיון לערוץ 7אומר ד"ר מיכאל שפר כי מגמת השנתון היא להוסיף ידע, ועם זאת עלו בשנתון נתונים שיש בהם עניין למחקרים נוספים.
לדבריו, נתונים שאינם ידועים ופורסמו בשנתון הם נתונים על חקלאות ביישובים הקהילתיים ביש"ע, וכן נתונים על איכות סביבה ביו"ש. האוויר באריאל, אומר שפר, צח יותר מאשר בערים בשפלה. מהנתונים בשנתון ישנו נתון ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסיית יש"ע. האוכלוסייה היהודית ביש"ע צעירה יותר מכלל האוכלוסייה בארץ, וכאמור שיעור הילודה ביש"ע גבוה בהרבה מזה שבכלל ישראל: 34 לידות לאלף תושבים ביו"ש לעומת 21 לידות לאלף תושבים בכלל ישראל. האוכלוסייה היהודית ביו"ש מתאפיינת בשיעור גבוה יחסית של השתתפות בכוח עבודה - 64% מכלל האוכלוסייה לעומת 54% בלבד בישראל הקטנה. שיעור הבלתי מועסקים ביו"ש עומד על 6% לעומת 9.2% בישראל הקטנה.
אחד הממצאים שעולה מהשנתון הוא ששיעור התעסוקה ביש"ע גבוה מהממוצע הארצי. פחות מובטלים, יותר מועסקים במשק בית. יותר יצרנים, יותר פעילים. המצוקה היא פחותה מהממוצע הארצי. 63% מבוגרי בתי הספר ביש"ע זכאים לתעודת בגרות לעומת 49% מבוגרי כלל בתי הספר בארץ.
לדברי שפר, מסתבר שיש סלקציה חיובית בהחלטה של הציבור לעבור ליש"ע. זה אינו חתך מייצג לגמרי של האוכלוסייה. מגיל 45 עד 64 יחס המאושפזים עומד על 1.5 מכל 1000 מאושפזים לעומת 2.2 מכל 1000 באוכלוסייה הכללית. לדברי שפר, יש לכך שני הסברים: ייתכן שאורח החיים והאוויר תורמים לבריאות, אבל בדרך כלל עקירה מביתו של אדם כדי לעבור לאזור אחר היא נטייה הקשורה לבריאות. אדם חולני פחות נוטה לעשות זאת, ולכן מלכתחילה קרוב להניח שאוכלוסיית יש"ע במקורה היא אוכלוסייה בריאה יותר.
שפר מדגיש כי הנתונים שבשנתון נועדו לתת מידע לכל מטרה שהיא, ועם זאת ניתן ללמוד ממנו גם כי כדאי להצטרף ליישובי יש"ע. (ש.ח.)