חידוש בעולם המדרשות: הדור הבא של תוכניות ההוראה. "סיימתי שנת שירות לאומי בתחום החינוך. הייתי מדריכה בבתי ספר דרך אח"י ונכנסתי לכיתות. פגשתי תלמידים מכל הסוגים ומכל כל קצות הקשת הישראלית. בשנה הזו התגבשה בי החלטה והבנה ברורה שהמפתח לשינוי אמיתי טמון בחינוך, ושהמפתח להצלחה בחינוך – טמון באוצרות שלנו, בלימוד התורה, ובפרט בחיבור לתנ"ך".
כך מספרת שירה אנגלר, תלמידה בתכנית ההוראה של מדרשת עוז לישראל בירושלים, "יש שיגדירו אותי צעירה או נאיבית, אך כמי שעברה כבר שנתיים בשטח, אני סבורה שכשמאפשרים לתלמידים לחוות גודל, ומרימים אותם טפח מעל המסך שבו רובם שקועים מרבית היום, מגלים שם לב פתוח לשמוע, שרוצה להתחבר לעומק הזה".
מדרשת עֹז לישראל הירושלמית, חרתה על דגלה את השאיפה להעמיד מורות ראויות לתנ"ך. "זכינו ב"ה וכבר כמה שנים לומדות במדרשה תלמידות שרוצות להעמיק את הידע ואת החיבור שלהן לתנ"ך", מרחיבה הרבנית רעות לרר, ראש המדרשה.
"החזון שלנו הוא להנחיל לתלמידות המדרשה, ומתוך כך גם לתלמידיהן ולתלמידותיהן בעתיד, לימוד תנ"ך ברמה גבוהה ומעמיקה, השואפת למצוינות בקודש, ומחוברת למסורת ולמקורות, מתוך אמונה ויראת שמיים. את התוכנית סיימו כבר כ־150 בוגרות שמנחילות את הידע התורני שלהן הלאה, זוכות להאהיב את התנ"ך והלימוד בו על התלמידים והתלמידות, ומתארות כמה הלימוד והאווירה במדרשה היו משמעותיים להן בחינוך ובהוראת תנ"ך. אנחנו מאמינים שמדובר בשליחות, וגם רואים את הביקוש מהשטח - יש דרישה וחיפוש אמיתי למחנכות עם ידע מעמיק וכתפיים רחבות, ובעיקר עם חיבור פנימי".
לקראת שנת הלימודים הבאה - תשפ"ד - יצאה המדרשה בתכנית מהפכנית. שנה ראשונה במהלכה לומדים ארבעה ימים בשבוע תכנית לימודים תורנית הכוללת תנ"ך, תושב"ע, אמונה, חסידות, בניין הבית ועוד, ומסיימים את עיקר הלימודים הפרונטליים, כך שלשנים ב'-ג' נותר להגיע רק ליום אחד בשבוע הכולל גם התנסות מעשית, וכן קורסים מקוונים ומרוכזים.
הלימודים וההכשרה המעשית הם במסגרת המדרשה וכל אלו מצטברים יחד ומשלימים תואר ראשון בהוראת תנ"ך ותושב"ע מטעם מכללת הרצוג. "מצאנו את השילוב הזה כמודל אידיאלי עבור הבנות", מסבירה הרבנית לרר את הרציונל, "לימוד מעמיק, לו"ז שמותאם לנשים צעירות וכלות, הכל ערוך לכך שהבנות יצאו מורות טובות ובמקביל יבנו את ביתן מתוך אווירת לימוד וחיבור".
"הייחודיות בתכנית שלנו היא שאנו לא מתפשרים על המקצועיות ודורשים רמה גבוהה וידע בתנ"ך, הכל מחובר אל הקודש, ובנוסף יש חסכון משמעותי מאד בהשקעה בשנים הבאות. שני יתרונות גדולים שהשילוב ביניהם לא תמיד מובן מאליו. יתרון משמעותי נוסף הוא החבורה האיכותית שנוצרת פה, והאווירה החמה והמשפחתית, עם ליווי הדוק של הצוות והמחנכות. התלמידות במדרשה נפגשות עם דמויות גדולות, שבונות את עולמן הרוחני, מתוך לימוד תורה עמוק, משמעותי וממלא".
"בין הרבנים והרבניות שמלמדים בתכניות "עז לישראל" ועתידים ללמד שנה הבאה: הרב איתן שנדורפי, הרב יאיר רמר, הרב עמוס נתנאל, הרב אופיר פריד, הרב שמיר שיינטופ, הרבנית אחינעם ברקו, הרבנית מוריה אמיתי, הרבנית נטע לביא ועוד. זכות גדולה ללמוד, להתחנך ולגדול לאורם של אנשים כאלו".
ד"ר אביחי קלרמן, המנהל האקדמי במכללת הרצוג, מתייחס למבנה התכנית הייחודי: "כמי שעסוקים מזה שנים רבות בהנגשת לימוד התנ"ך והוראתו, אנו משתדלים לתת מענה לכל פלח אוכלוסייה על פי דרישותיו הייחודיות. גם במקרה הזה, יצרנו מודל מיוחד שלמעשה 'הופך את הפרמידה' ורואה את הצרכים של נשים תורניות המעוניינות להפיק את המרב משנת המדרשה שלהן ולהתקדם לעבר הקמת בית בצורה מיטבית ותוך ניצול זמן מקסימלי. בשנה הראשונה שלהן במדרשה הן לומדות חלק משמעותי מאוד מהתואר הראשון ובהמשך השנים הן נדרשות להשקיע רק יום לימודים אחד בשבוע, בתוספת קורסים מקוונים ומרוכזים, כך שבשנה ד' הן כבר אפילו יכולות להתחיל לימודים לתואר שני במקביל. במובן הזה אפשר לומר כי הרצוג זיהתה את הצורך צעד אחד לפני כולם".
הרבנית ברוריה בן שחר, שלימדה כמה שנים במדרשה ומהווה דמות משמעותית במדרשה, אמרה: "לפעמים יש תחושה שצריך לבחור בין לימוד מתוך גובה אמוני ובין דקדוק בפשט כמו שצריך. אנחנו מציעים גם וגם. 150 הבוגרות שלנו שכבר מלמדות ונפגשות עם השטח יומיום, חוזרות ומספרות לנו עד כמה הכתפיים הרחבות שקיבלו כאן מסייעות להן בעמידה מול הכיתה ובלימוד ערכי שאפשר להתחבר אליו גם בשנת תשפ"ג".
"חווית הלימוד שלי התחברה אצלי לתודעה משמעותית ביחס לתורת ארץ ישראל", אומרת שירה, "הדגש על עיסוק בלימוד התנ"ך בדורות האחרונים הוא חלק מהתורה הזו ומהחזרה של עם ישראל לארצו. מתוך התנ"ך עולות ומתבררות סוגיות של עם בארצו, שלטון עצמאי, היחס לתרבות זרה ועוד. דברי הנביאים קשורים בקשר הדוק לארץ ישראל ולשיבת ציון, גם לשיבת ציון של ימינו, שזכינו לה אחרי אלפיים שנות גלות. גם הלימוד בחבורה ממש משמעותי עבורי. כמורה לעתיד ומחנכת ארצה להיות מחוברת ומשפיעה על תהליכים נוספים בחיי התלמידים. בשיעורי תנ"ך מתרחשים בכיתה תהליכים חברתיים משמעותיים. במהלך הלימוד מתעוררים דיונים ערכיים, ונוצר שיח בין התלמידים. זהו הבט חברתי הכרחי ליצירת קשרים עם אנשים אחרים ולפיתוח מעורבות חברתית".
תמר קלה (איתן) בת 20, מסיימת שנה א' במדרשה, בוגרת אולפנת רעיה שם גם הדריכה בשירות הלאומי, לומדת תנ"ך במדרשה, בשילוב חינוך מיוחד במכללת הרצוג. "אני מאמינה בעבודה עם נשמות. זו הסיבה שבחרתי ללמוד הוראת תנ"ך. שמעתי חוויות רבות מבנות הדודות שלי שלמדו במדרשה, אחת שמעה על זה מהשנייה ואנחנו כבר שש בנות-דוד שלמדו כאן במשך השנים האחרונות. הרגשתי שזה הכיוון שלי, ידעתי שזה מקום טוב והשילוב עם לימודים בהרצוג היה מאד נח מבחינתי. ב"ה אני מרגישה בתום שנה אחת שעשיתי בחירה נכונה. ברור לי שהתכנית החדשה - מאו"ר, שאמנם אני אישית פספסתי אותה בשנה, היא המענה המושלם לצרכיה של בחורה שמעוניינת להיות מורה לתנ"ך.
השיעורים איכותיים והרבנים והרבניות מעוררי השראה. ההרגשה שלי היא הם שהם חיים את התנ"ך בכל מעשיהם. וזה מעבר לכך שהם ידענים מופלגים בתנ"ך. רבניות ורבנים בעלי שיעור קומה שהלימוד איתם העניק לי ידע עצום. הרגשתי שהם עומדים מאחורי כל משפט שיוצא להם מהפה. זו חוויית לימוד שעוברת לחיים עצמם. כמה וכמה חברות שיתפו בתחילת השנה ששיעורי תנ"ך היו נחשבים לפעמים למעמסה, עול, ומשהו מעיק, והן הגיעו למדרשה כדי להעביר את עצמן חוויה מתקנת, וכדי להעביר את התנ"ך בצורה אחרת לתלמידיהן. אני חושבת שזה בדיוק מה שעברנו כאן, מפגש מחודש ומעמיק עם התנ"ך. גם שיעורי החינוך במדרשה העניקו לי זוויות חדשות, במפגשים עם אנשים מרתקים שחיים תנ"ך בכל מיני מישורים בחייהם. מעבר לכך, נקודה כיפית ומיוחדת במדרשה היא היחס האישי. הרגשתי שתמיד יש מי שמתעניין בי ובמה שעובר עליי ברמה האישית ושבאמת אכפת לצוות שנצליח ושיהיה לנו טוב כאן".
לסיכום, מזמינה הרבנית רעות לרר את מי שמרגישה שייכת לחבורה האיכותית להצטרף לתכנית החדשה פורצת הדרך- מאו"ר - מחנכות אוהבות תורה. "אם את רואה עצמך בעלת חזון, מלמדת בגודל ובעומק ורוצה להיות מסוגלת לפתוח ספר וללמוד גם לבד, מקומך אתנו. הצטרפי לחבורה הנבנית כאן, כדי ללמוד חינוך בדור הגאולה, תוך מפגש עם דמויות מעוררות השראה, אנשי חינוך תורניים וערכיים שיסייעו לך לבנות בעצמך קומה חדשה.
