הדיפלומטיה הישראלית נולדה תוך גיוס תמיכה בינלאומית בהחלטת החלוקה של האו"ם.
כבר בשנותיה הראשונות של המדינה התמודדו הדיפלומטיים הישראלים עם שלל סוגיות ומשברים כמו סוגיית הפליטים, פעולות התגמול והשגת תמיכת המעצמות, כשאפילו למלחמת ששת הימים, שזכורה לנו בעיקר בגלל המאמץ הצבאי, קדם מאמץ דיפלומטי מסיבי שעיכב את מכת הפתיחה של צה"ל כדי לגייס תמיכה עולמית במהלך.
סדרה דוקומנטרית חדשה שעלתה השבוע בכאן 11 חוזרת אל אותם רגעים קריטיים תולדות הדיפלומטיה הישראלית. במסגרת הסדרה, שנקראת פשוט 'הדיפלומטים', מספרים דיפלומטים ישראלים על משימת חייהם - להילחם על חוזקה והישרדותה של ישראל ועל מעמדה בעולם.
בין המרואיינים ניתן למצוא אנשים שהדיפלומטיה הייתה עיקר חייהם כמו שגרירים לשעבר, ידועים יותר או פחות, אך גם פוליטיקאים שכולנו מכירים כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל באחד הראיונות האחרונים בחייו.
הפרק הראשון, שמובא כאן למעלה, עסק כאמור בתקופה שבין החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר למלחמת ששת הימים, ובשבועות הקרובים צפויים לעלות שני פרקים נוספים. האחד, יסקור את התקופה שבין מלחמת ששת הימים לקמפ דייוויד, ואילו הפרק השלישי שיחתום את הסדרה נקרא 'מלבנון לאוסלו'.
הפרק השני מתחיל כאמור לאחר מלחמת ששת הימים, כשהדיפלומטים הישראלים נאבקים על מיתון החלטה 242, כך שתשאיר את היקף הנסיגה מהשטחים למו"מ עתידי לשלום. במלחמת יום כיפור, בזכות הקרבה בין שתי המדינות, שולחת ארה"ב לישראל רכבת אווירית של תחמושת, המאפשרת לצה"ל מרחב פעולה שמביא להכרעת המלחמה לטובתו. במו"מ עם מצרים, הדיפלומטיה הישראלית חותרת להסכם שלום היסטורי.
הפרק השלישי מתחיל במבצע "שלום הגליל" שמוביל להסכם שלום עם לבנון, אך הוא נגנז. רוה"מ שמיר פוסל את "הסכם לונדון", אותו גיבש שר החוץ פרס ללא ידיעתו עם המלך חוסיין, אך משתתף בוועידת מדריד. תחת רוה"מ רבין, נחתמים הסכמי אוסלו עם הפלסטינים וכן הסכם שלום עם ירדן. המאמצים הדיפלומטים מול הפלסטינים נמשכים במקביל למחאת הימין נגד ההסכמים ולצד גל פיגועים ברחבי הארץ.