משלחת משולבת של תלמידי תיכון וגימלאים יצאה מ'אורט טבריה' למסע בפולין. על הבחירה לצאת במתכונת שכזו שוחחנו עם רותי אלפסי, מרכזת המשלחות לפולין מטעם בית הספר.
הגימלאים שהצטרפו למסע הם תלמידי כיתת הגימלאים בבית הספר, ועליה מספרת אלפסי כי מדובר בכיתה בה לומדים גימלאים בבית הספר פעמיים בשבוע מקצועות ליבה שונים, והמורה של הכיתה הוא שהציע לשלב כמה מהתלמידים המבוגרים במסעם של בני הנוער.
"השילוב הוא שילוב מנצח", אומרת אלפסי ומוסיפה: "הילדים למדו לכבד אותם. הם צעדו איתנו כמו בני 18". עוד מציינת אלפסי כי אתגר מיוחד היה בשנה זו להוצאת המסע לפועל שכן מזה שלוש שנים לא יצאו מסעות לפולין, כך שלא היו בבית הספר בוגרי מסעות שיספרו על החוויה שעברו, מה שבדרך כלל מהווה זרז עבור התיכוניסטים שטרם יצאו למסע שכזה. הפעם היה שיווק המסע מורכב מעט יותר, ועם זאת עלה בידי בית הספר לרכז מעוד שלושה מבתי הספר של הרשת שני אוטובוסים שיצאו למסע.
אלפסי מזכירה גם את המחירים שעלו באופן דרמטי בפולין, אך מספרת שבני הנוער עבדו לאורך השנה על מנת לממן את המסע, וזאת לבד מההכנות שאליהן חברו הגימלאים לתיכוניסטים בלימוד נושא השואה, בסמינר ב'יד ושם' לקראת המסע ועוד. "הם היו שותפים לכל התהליך כמו כל תלמידי בית הספר. השנה זה צלח יפה מאוד עם ארבעה גימלאים", היא אומרת ומאמינה שהפיילוט ילך ויתרחב בשנים הבאות.
לשאלתנו אם השילוב בין גימלאים לתיכוניסטים הוביל גם לאווירה אחרת מזו שעליה פורסם לא פעם בעבר, אווירה שכללה התפרקות של בני הנוער במלונות בפולין, משיבה אלפסי ואומרת: "באורט מעלה טבריה אין מצב כזה. הילדים עוברים הכנה משמעותית. הם יודעים איך מתנהלים במחנות ואיך במלון". עם זאת היא מוסיפה כי כדי להקל על האווירה נתנו מובילי המסע גם מקום לאווירה אחרת. "באוטובוס עשינו שכונה", היא מספרת ומציינת שבכל יום הקפידו לשלב גם המתקה מסוימת: "יום אחד עצרנו לאכול גלידה, יום אחד נתנו זמן חופשי בקרקוב, היו שירים, משחקי חברה וחידונים כדי להמתיק את היום שלא יהיה כולו עצוב. לא צריך לבכות כדי להבין מה היה שם".