בתוך תהפוכות החיים, הרבה פעמים קשה לי להצליח להאמין.
העולם הזה כל כך סוער, תובעני, גבה גלי - משכיח ממני פעם אחר פעם את העובדה שיש מי שמשגיח עליי בהשגחה פרטית מדוקדקת. הרבה יותר קל לי להרגיש שהכול תלוי בכוחי ובעוצם ידי, מאשר לבטוח, להישען על אבא שבשמיים, להאמין שהוא תמיד איתי, עוזר לי, שומר עליי, גם בתוך הקושי התורן. וכשאלול מגיע לו פתאום, תופס אותי כמעט לא מוכנה, מזכיר לי שעוד שנה חלפה לה, כמעט במהירות האור, אני מנסה להיזכר בכל מה שקרה, לראות איפה התרחקתי מעצמי וממנו – ומשתדלת לחזור. והוא, ברחמיו, שולח לי תזכורות קטנות ומתוקות, עוזר לי להבין עד כמה הוא באמת קרוב. כמו שקרה לנו לפני כמה ימים, בזמן ומקום לא צפויים בעליל.
ניסים בכל רגע
הייתה זו שעת לילה מאוחרת במיוחד, קצת אחרי שתיים בלילה. בעלי ואני חזרנו הביתה מנסיעה ארוכה, השקט והפרטיות היו חוויה מבורכת שאפשרה לנו לפתח שיחה עמוקה ופרטית, כמוה קצת קשה לקיים בביתנו ההומה. בעלי זה עתה ירד מהכביש המהיר ופנה לעבר הכביש הבין־עירוני המוביל אל עירנו, ולפתע צדה את עיניו דמות בשולי הדרך. אדם מבוגר עמד שם, בדיוק מתחת לגשר, בקטע דרך מהיר שבו אסור אפילו לעצור. הוא לא הניף את ידו לסמן שיעצרו לו, אך משום מה בעלי הרגיש צורך לעצור, אולי בגלל המצב הנואש שבו נמצא. הלה מיהר לעבר הרכב שלנו, וכשהתקרב הבחין בעלי כי מדובר במכר שלו, איש המתגורר בשכונה שלנו, שבעלי נוהג לקחת טרמפ מפעם לפעם.
פיניתי לו את מקומי ועברתי לספסל האחורי. האיש התנצל על שאילץ אותי לעבור אחורה, אך כמובן שנינו אמרנו שזה בסדר גמור. הוא לא הפסיק להודות לנו על שעצרנו לו ובירך אותנו מכל הלב, עד שבעלי כבר נהיה נבוך.
"זה בסדר, אני ממש שמח שזכיתי לעזור לך, אבל אני חייב להבין משהו", תמה. "השעה שתיים וחצי בלילה. אתה עומד כאן, מתחת לגשר ביציאה מהכביש המהיר, במקום שבו המכוניות אינן נוהגות לעצור, ואפילו לא הרמת את היד כשראית אותנו. איך חשבת להגיע הביתה? מה תכננת לעשות? זה נראה מצב די מייאש".
"נכון", חייך הטרמפיסט שלנו. "ואף על פי כן, למרות שעמדתי במקום כל כך לא שגרתי, למרות השעה המאוחרת, למרות שאפילו לא הרמתי לך את היד – הנה עצרת לי, ידידי היקר, ואתה עומד לקחת אותי עד לביתי. מדהים, לא?"
"מדהים בהחלט", הסכמנו.
"אך עדיין אינך יודע עד כמה זה באמת מדהים", הוא המשיך. "לצערי, מצאתי את עצמי בסיטואציה לא נעימה, נסיבות מסוימות שאינן תלויות בי גרמו לי להיתקע בדיוק במקום הזה ובשעה הזאת, בלי שיהיה לי מושג איך אגיע הביתה. עמדתי לי בשולי הכביש ותהיתי מה יהיה איתי. חששתי שאיאלץ להישאר כאן זמן רב, ומי יודע מתי אצליח לשוב הביתה. אני חייב להודות שגם פחדתי, לא נעים להיות לבד במקום החשוך הזה בשעת לילה מאוחרת. מה אם יגיע לכאן מישהו שירצה להרע לי? מה אעשה אז?
"באותו רגע חשבתי לעצמי: הרי השם הוא טוב ומיטיב לכול והוא מקיים את כל העולם כולו, בכל רגע ורגע בנס גמור. הרי אין שום חיוב הטבע כלל, וכל מה שקורה מתנהל ברצונו – והוא יכול לעשות לי נס גם כאן, ברגע שנראה כל כך חסר סיכוי. מצד שני, מי אמר שהוא רוצה לעשות לי נס?
"כך התחלתי להתווכח עם עצמי אם זה נכון. האם השם הוא באמת טוב ובאמת מחולל ניסים, ויכול לעזור לי כאן ועכשיו? חשבתי על זה מעט, והגעתי למסקנה שכן! זה נכון! השם הוא טוב, והוא מחולל ניסים בכל רגע ורגע. הוא שגרם לי להגיע לכאן עכשיו, והוא ודאי יכול לעזור לי גם במקום הזה ובזמן הזה לחזור הביתה בשלום...
"והנה – ברגע שהחלטתי כך, אפילו לפני שהספקתי לבקש – מיד עצרת לי אתה, מוכן ומזומן להביא את הנס עד אליי, מוכיח לי עד כמה באמת השם איתי, והוא טוב, והוא עושה ניסים בכל רגע ורגע".
רוגלעך תמרים מושלמים
בצק רך רך, מלית פשוטה ונהדרת – הרוגלעך האלו ממכרים. חנה לאה תמיד מכינה מהם כמות כפולה.
דרגת קושי: קלה פלוס
זמן אפייה: 20 דקות
32–40 רוגלעך
לבצק:
4 כוסות (500 גרם) קמח מלא, או קמח כוסמין מלא
2/3 כוס שמן קוקוס
1 שקית אבקת אפייה
1/4 כוס סילאן
1/2 עד 2/3 כוס מים
למלית:
2 כוסות תמרים מגולענים
2 כפות קקאו מנופה
1 כף שמן קוקוס או שמן רגיל
להכנת הבצק: שמים בקערה, במעבד מזון או במיקסר עם וו הגיטרה את הקמח והשמן ומעבדים לקבלת פירורים אחידים. מוסיפים את שאר החומרים ולשים לבצק חלק ואחיד. עוטפים את הבצק בניילון ושומרים במקרר לפחות שעה, ורצוי לילה שלם.
להכנת המלית: משרים את התמרים במים רותחים למשך 10 דקות. מסננים היטב ומעבירים למעבד מזון. מוסיפים את הקקאו והשמן וטוחנים למרקם חלק.
להכנת הרוגלעך: מחממים את התנור ל־180 מעלות ומרפדים שתי תבניות תנור בנייר אפייה. מחלקים את הבצק לשלושה חלקים. מקמחים משטח עבודה ומרדדים חלק אחד של הבצק לעיגול גדול בעובי חצי ס"מ. מורחים על העיגול שכבה דקה של ממרח תמרים. חותכים את העיגול ל־8 עד 10 משולשים דקים, כמו פיצה. מגלגלים כל משולש מהבסיס אל החוד לקבלת רוגלע קטן. מניחים את הרוגלעך בתבנית עם רווחים ביניהם. מכינים כך את כל הבצק. אופים כ־20 דקות, עד שהבצק זהוב.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***