
התחלה// לפני 51 שנה ברחובות. הבכורה בארבע בנות. "הוריי קיבלו השראה מפרופ' הירשפלד במכון ויצמן, שקרא לבת שלו יקרת. הם נדלקו על השם, וכך זכיתי באחד השמות המיוחדים והמאתגרים ביותר שיש".
אבא// פרופ' אברהם סידי, בן 76, יליד טורקיה, פרופסור למתמטיקה בטכניון. "אבא מדען וסופר מוכשר שהספיק לפרסם יותר מ־140 מאמרים פורצי דרך, בענווה אין־סופית. יש לו חוש מוזיקלי סופר מחודד, ודייקנות ונאמנות יוצאות דופן".
אמא// כרמלה, בת 77. "אמא היא משהו מיוחד. גדלה בישראל להורים יוצאי עיראק. למדה חינוך מוזיקלי לגיל הרך והלכה כל השנים אחרי אבא ובעקבות ההתפתחות המקצועית שלו בעין טובה, תוך שהיא מתפתחת בעצמה וגם משלימה שני תארים במוזיקולוגיה".
ילדות// עד גיל שש גדלה בראשון לציון. "אבא למד במכון ויצמן, והעיר ראשון הייתה כולה שדות ופרחים. מקום מתוק לגדול בו". כשהייתה בת שש האב התחיל לעבוד כמרצה בטכניון, והמשפחה עברה לחיפה. "עד גיל 15 אני חושבת שעברתי עשר דירות".
מסורת// בילדותה המשפחה הייתה חילונית עם זיקה קלה למסורת. "היהדות בבית די הסתכמה בקידוש". הבית היה מוזיקלי מאוד. "בכל הזדמנות היו מנגנים ושרים אצלנו. אמא פתחה בבית חוגים למוזיקה במיוחד בשבילנו. במשך שמונה שנים למדתי אצלה לנגן בחלילית, עד שהגעתי לרמה גבוהה. בכלל, כל בדל כישרון שאמא זיהתה בנו היא העצימה ודאגה לפתח".
מעבר// בכיתה ה' עברה משפחתה לארצות הברית בעקבות עבודתו של אביה. היא נשלחה לבית ספר ציבורי. "זה היה מעבר חד, שוק תרבותי, אבל אבא ישב לצידי בכיתה במשך שבועות והסביר לי כל מה שנאמר. הוא בא לעבוד בנאס"א, אבל לא עזב אותי עד שהרגשתי מספיק בטוחה. היינו שם שנתיים. ארצות הברית הייתה שלב מכונן עבורי".
מחפשים// בארצות הברית תרה המשפחה אחר קהילה להשתלב בה ועברה בין בתי כנסת שונים. "ביקרנו במגוון הזרמים. הכול שם היה אחרת, ישיבה מעורבת, תפילה מנומסת מאוד. חיפשנו את מקומנו ובסוף מצאנו בית כנסת קטן של חב"ד ממש קרוב לבית, מקום של אהבת ישראל מדהימה. נטלנו שם חלק בסעודות שבת, בתפילות, בקיץ הלכנו לקמפ שלהם. זה עשה עלינו רושם אדיר".
בית ספר דתי// כששבו ארצה, החלה המשפחה במסע ארוך של התקרבות למסורת. "ביקשתי מההורים ללכת לבית ספר דתי. לקראת כיתה ז' אמא רשמה אותי לבית ספר ממלכתי־דתי עירוני ו' בחיפה. זה היה שינוי גדול מאוד בשבילי. קיבלו אותי יפה. ידעתי לנגן בגיטרה, וזה עזר להשתלבות. מהר מאוד מצאתי את מקומי גם בסניף בני עקיבא כרמל. בשבט מתחתיי היה נפתלי בנט".
מתגייסת// בסיום התיכון התגייסה ליחידת שר-אל, שבמסגרתה ליוותה קבוצות יהודים מחו"ל שהגיעו להתנדב בבסיסי צה"ל השונים. "הגעתי ליחידה בזכות השפה ובזכות הגיטרה. הדרכתי אותם, יצאנו לטיולים, ערבי שירה בציבור, הכרתי אלפי מתנדבים מכל העולם. השירות הצבאי שלי היה מדהים".
הטובים לתקשורת// אחרי השירות הצבאי למדה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בתקשורת ועיתונאות בשילוב היסטוריה של עם ישראל. "תואר בתקשורת היה חדשני בשנים ההן. למדתי במחזור הראשון בישראל, יחד עם דנה וייס, גידי שמרלינג ועוד. שוב מצאתי את עצמי אאוטסיידרית, כי הייתי בחורה דתית". בהמשך השלימה תואר שני בתקשורת ועיתונאות.
ערוץ 7// במהלך לימודיה בחרה לעבור התמחות בערוץ 7 בימיו הסוערים. "זה נראה לי סופר מעניין, מקום שהוא דתי, ימני, חתרני ומשפיע על סדר היום הציבורי. את ההתמחות עשיתי במערכת החדשות של הערוץ, שעבדה מבניין בבית אל ששידר לאונייה שעגנה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. ראש הדסק היה חגי סגל, ואיתו עוד מוכשרים וטובים שלגמרי עשו שם היסטוריה".
מכירים// תוך כדי לימודי התואר השני השתתפה בסדנת טיפול והעצמה, "סדנה שמדברים בה על רגשות ופותחים חסימות בנפש. שם פגשתי את בעלי עדי. הוא צפה בי חושפת את נשמתי על הבמה". אחרי כמה חודשי היכרות הם עמדו תחת החופה.
החצי השני// עדי פרידמן, בן 52, פסיכותרפיסט במקצועו. "איש התמיכה שלי תרתי משמע. בהרבה מובנים עדי הפוך ממני, אני טיפוס הוגה והוא ביצועיסט. הוא מניע את הבית קדימה, ובלעדי העידוד שלו גם 'פרשה ואישה' לא הייתה קמה".
הנחת// תשעה. אביה בן 24, טליה בת 22, יהודה בן 20, איתן בן 19, רננה בת 17, דביר בן 15, אבינועם בן 14, הלל בן 12 והקטנה – איילת חן בת 9. "הם מופע זיקוקים מתמשך. חבורה עוצמתית, מרגשת ואיכותית, שעושה לנו בית ספר, ואנחנו גאים בדרך שכל אחד מהם עושה".
nrg יהדות// כשחיפשה את דרכה המקצועית החלה לכתוב טורים בערוץ החדש - nrg יהדות. העורך היה העיתונאי רועי שרון. "זו הייתה פלטפורמה חדשנית שהביאה לקדמת הבמה את מה שקורה במגזר וסוגיות בוערות כמו דתיי הרצף ושמירת נגיעה. כתבתי על גידול ילדים, רווקות מאוחרת ועוד".
תלושה// בהיותם זוג צעיר קבעו את ביתם בנחלאות. "בגיל 30 הייתי נשואה חמש שנים ואם לשני ילדים קטנים. הייתי גם דוקטורנטית בחוג לתקשורת, אבל הדוקטורט שלי נתקע והכול הרגיש לי תלוש: האימהות, הזוגיות, הלימודים. חיפשתי תשובות". בנקודה הזאת שתי חברות טובות המליצו לה על שיעור לנשים בסלון ביתה של אישה מוכשרת ולא מוכרת בשם ימימה מזרחי.
בסלון הבית// "הגעתי לשיעור סקפטית. ישבו שם שמונה נשים. להפתעתי ישבתי מרותקת. הרגשתי שהיא מדברת אליי ועליי, ואיכשהו זה גם קשור לפרשת השבוע, לאיזה סיפור גדול. יצאתי משם זקופה בעשרה סנטימטר ממה שנכנסתי. אפשר לומר שנשביתי בקסמה".
מגנט// לשיעור הבא כבר הגיעה עם מחשב נייד. "תמללתי כל מילה. נפגשתי עם גודל של תורה, מגנט מטורף. אחרי כל שיעור חזרתי הביתה באורות. הראיתי את הטקסט לבעלי, לאמא שלי, לאחיות, לחברות, והמעגל רק הלך והתרחב". רשימת התפוצה הלכה וגדלה לנשים מהארץ ומהעולם, והתגבשה קהילת נשים גדולה.
פרשה ואישה// במשך שבע השנים הראשונות הקדישה את כולה לעריכת השיעור ולהפצתו. "עבדתי באוניברסיטה הפתוחה ובה בעת עמלתי על עריכת השיעור ועל מתן מענה למאות פניות שהגיעו אליי בכל שבוע, עד שהבנתי שהגיע הזמן להתמסד. הכנסנו צוות, ו'פרשה ואישה' נהייתה מיזם של ממש". מאז היא מנצחת על מפעל שיעורי התורה הכתובים של הרבנית ימימה.
מפיצה// בתפקידה היא נוכחת מדי שבוע בשיעור בשערי חסד ומתמללת. בהמשך היא יושבת עם הרבנית שמרחיבה ומוסיפה, עד שלב העריכה והליטוש הסופי, ואחריו השיעור קריא וברור ויוצא במייל לאלפי הנשים מהארץ ומהעולם. "השיעור הזה עושה דברים בעולם. זו זכות אדירה".
היומן// בימים אלו, לקראת השנה החדשה, יוצא היומן השנתי 'שנה וברכותיה' של הרבנית ימימה מזרחי, בהוצאת פרשה ואישה. "זה ספר צידה לדרך, גדוש חוכמת חיים מתוך פרשת השבוע. לצד התאריכים והזמנים, יש גם רובד נפלא של תוכן - בכל שבוע יש מאמר קצר של הרבנית, שמעניק המון כוח ועומק, מבט מעשי על התפתחות אישית, חינוך, זוגיות ומה לא. הצדעה ליומיום הנשי".
במיוחד לנשים// "ביומן אנחנו חוגגות ראשי חודשים, מציינות בהבלטה חגים ומועדים וימי סגולה, ימי פטירה והילולות של צדיקות וצדיקים מעוררי השראה". הוא גם מעוצב יפה, והפעם לראשונה באמצעות בינה מלאכותית.
אם זה לא היה המסלול// "אני מרגישה שאני על המשבצת הנכונה לי ובתוכה אני רוצה להתפתח עוד".
ובמגרש הביתי:
הבוקר שלי// "תודה לעדי שנותן לי עוד קצת שינה ומשלח את הילדים מהקן הרבה יותר טוב ממני. מתארגנת ויוצאת למשרד. היום שלי מתחלק בין ישיבות צוות לניהול ועריכת תכנים של הרבנית ימימה: השיעור המלא שלה, היומן השנתי או אחד הספרים ועוד. שעות אחר הצהריים הן זמן ילדים ובית".
פלייליסט// "אקלקטי. מאבא ואמא ינקתי בעיקר מוזיקה קלסית, וכיום אני מקשיבה לפלייליסטים של ילדיי: ביני לנדאו ויסמין מועלם, אודיה וישי ריבו, נרקיס וטרנסים של רבי נחמן".
השבת שלי// "עוגן. אחרי כל ההתרוצצות של ימי החול, פתאום נחת".
דמות מופת// "כבר 21 שנים אני זוכה ללוות מקרוב דמות מופת, שמתרחקת מכינויים כאלה - הרבנית ימימה מזרחי. אישה שכל הזמן מחדשת את עצמה, שומרת על יופי ואופטימיות ומדד השתבחות שנמצא בעלייה מתמדת".
מפחיד אותי// "שהחושך של המחלוקת יעמעם את היופי של התורה, של לימוד התורה ושל לומדי ולומדות התורה".
משאלה// "כוח בגוף ובנפש להמשיך ולשאת במלאכת הקודש הזאת ולשמח בה קודם כול את ה', את המשפחה שלי ואת ציבור הנשים הענק מכל העולם שמביע בנו אמון כבר שנים רבות".
כשאהיה גדולה// "עדי ואני מדברים על החירות לטייל יותר, לקחת קרוון נוסע ולעבור בין הילדים והנכדים (אני מבשילה לקראת השלב הזה), ולשהות איתם בהרעפה ובנתינה. נשמע חלומי".
לתגובות: rivki@besheva.co.il
***