"חצה את הכביש". האדמו"ר מבעלז
"חצה את הכביש". האדמו"ר מבעלזצילום: שוקי לרר

גם אם מדובר במהלך כן המעיד על שינוי אמיתי, כפי שמצהירים אדריכליו, וגם אם בניסיון ציני להונות את הפריץ ולעקוץ את המדינה, כמו שחושדים המפקפקים בו, דבר אחד מוסכם.

החלטת האדמו"ר מבעלז, שנחשפה השבוע, להקנות לילדי חצר הענק שבהנהגתו לימודי ליבה במקצועות החול, היא צעד משמעותי ביותר לעתיד החרדים (ואולי אף למדינת ישראל כולה), גם אם יש בה פערים בין הרשמי למעשי. לא פחות מהיסטוריה.

אחרי התבשלות של שנים ברעיון הרגיש, כולל משא ומתן עם הממשלה ליישומו, השלמה איתו, חתימה עליו ואז נסיגה לאחור - הפעם זה נראה סופי: החסידות השנייה בגודלה בארץ (ואחת הגדולות בעולם) קרובה מאי־פעם להכניס אל תלמודי התורה שלה שיעורי מתמטיקה, טבע ומדעים, ואולי, שומו שמיים, גם חינוך גופני או חלילה תנ"ך.

בעלז אומנם תצטרף למסלול קיים, רשת 'בני יוסף' של ש"ס (מעיין החינוך התורני), ולא תפרוץ גדר, כפי שחששו הליטאים, בהקמת ערוץ חדש ועצמאי מול משרד החינוך והרשויות האחרות. בהתאם לכך גם הפיקוח, מן הסתם, לא יהיה אופטימלי. ולמרות זאת - קשה להפריז בחשיבותו ובמשמעותו של הצעד הזה, גם אם אינו מושלם. חיים ביטון, השר החרדי במשרד החינוך ולשעבר מנכ"ל הרשת הש"סניקית, אישר השבוע את הפרסומים בתקשורת על הסכם שכבר הושג בין הצדדים, ונראה כי הפעם אין ממנו דרך חזרה.

זה החל, כזכור, ברעידת אדמה שפקדה את ההנהגה והעסקונה החרדית לפני קצת יותר משנה, אז - דווקא בימי ממשלת בנט-לפיד העוינת - חתמו ראשי בעלז עם משרד החינוך על מתווה לאימוץ 100 אחוזים מתוכנית הליבה בתמורה לקבלת תקציבים נדיבים מהמדינה למוסדותיהם. יוזמי המהלך אומנם לא הסתירו את המניע הכלכלי שעמד מאחוריו, והוא אכן היה עיקרי, וגם לא את השיקולים הפוליטיים הפנים־חרדיים שהיו מעורבים בו, כמו מאבקי כוח מול הליטאים ומול חסידויות אחרות על השליטה ברשתות הקיימות, אבל בממשלה השתכנעו שלצד האינטרסים הזרים – יש כאן גם רצון אמיתי בעניין עצמו, שינוי תפיסה היסטורי, ועוד בהוראה מהכי גבוה שיש, כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א.

הקניית כלים במקום פלסטרים

דרכו העצמאית של הרבי מבעלז, שבחודשים האחרונים באה לידי ביטוי בנושאים נוספים שבהם לא היסס לשחות נגד הזרם, כולל בסוגיות הנחשבות לטאבו בחברה החרדית, כמו הכלה של יציאה בשאלה או עיסוק במוגנות מפני פגיעות מיניות בשיח פתוח עם ילדים, העמידה בקיץ שעבר את מפלגת יהדות התורה בפני סכנת פיצול – והוא נכנע וחזר בו מההסכם בעניין הליבה. הפשרה שהתקבלה אז בתיווך בנימין נתניהו, שבימים ההם היה מועמד לראשות הממשלה וחשש מפני אובדן קולות של מחנהו, עסקה בעיקר בכסף והעצימה את החשד כי זה הדבר שהביא את הבעלזאים עד הלום. והנה, אחרי פחות משנה, הם שוב חוזרים אל העניין עצמו, מקצועות החול.

גם כעת נטען כי המצוקה הכלכלית של המוסדות היא שמפעילה אותם, לאחר שההבטחה ההיא לא קוימה והתקציב לא הועבר, ונראה כי כדי לפתור את החידה דרוש בוחן כליות ולב. כך או אחרת, במצב החדש, שבקרוב ייחתם סופית ויהפוך לרשמי, תלמודי התורה של החסידות בוודאי יהיו מחויבים בלימודי ליבה יותר משהם מחויבים כיום, וגם הפיקוח עליהם יהודק מאוד. בין זה יקרה ובין לאו, יהיה זה לשמה או שלא לשמה – די בכך כדי לקבוע היסטוריה, ולגבי כל השאר – ימים יגידו.

הרב מנחם בומבך, ראש הרשת החינוכית 'נצח', ומי שייסד לפני כעשור את המדרשה החסידית, הישיבה התיכונית הראשונה בישראל לנערים מהזרם החסידי, ועומד בראשה עד היום, משוכנע כי כוונותיו של האדמו"ר מבעלז טהורות. "לפני הבחירות היה ניסיון להציג את זה כצורך כלכלי, רצון לעבוד על 'הפריץ', אבל מי שמכיר אותו ואת הנפשות הפועלות מבין שיש פה מהלך כן ואמיתי שנעשה מתוך יראת שמיים גדולה".

בומבך מתאר את ראש חסידות הענק כמנהיג פרגמטי מאוד אשר דרכו הייחודית, כולל מה שנראה כפריצת גדר, מחזקת בהפוך על הפוך דווקא את האופי השמרני של קהילתו. "הוא מבין את המצב הכלכלי של החסידים שלו ולא רוצה ליצור דור נוסף עני, מצולק, חסר אונים והישרדותי", הסביר. "זה אפיין אותו בכל שנותיו כאדמו"ר, והוא תמיד הצליח למצוא את האיזון העדין בין היבדלות ושמרנות לבין הצורך בשינוי והתאמה. ולראיה – הוא לא יעביר את המוסדות שלו לפיקוח ממלכתי־חרדי וימשיך להתנגד לכך, כי זה דבר שלא יוכל לשמש תרבותית את החסידים שלו. אם בעוד דור תהיה קהילה מבוססת כלכלית ועם זהות חרדית חזקה – זו תהיה דווקא בעלז. הקניית הכלים והמיומנויות למאה ה־21 - זה מה שישאיר אותם בפנים. כך משמרים מחדש את הקהילה של פעם".

בומבך מסביר שלחסידים באופן כללי יש פתיחות אידאולוגית גדולה משל הליטאים לצעדים מעין אלה - ולרבי מבעלז יותר מכולם. "הוא מסתכל למציאות בעיניים, וכך היה החלוץ גם בעידוד אנשי הקהילה שלו לפנות להשכלה גבוהה בכלל ולהתמקצעות בתחומי הטיפול בפרט", הדגים בומבך. "בזמן שאדמו"רים אחרים היו נותנים 'פלסטרים' בגיל 23, הוא הבין שהדרך היחידה והבלעדית להביא לשינוי אמיתי היא בחינוך ובהקניית כלים בשנים מוקדמות יותר – והוא מגלה אחריות אדירה".

בדרך אל המיינסטרים

רשת 'נצח' שבראשות הרב בומבך מונה כיום 15 מוסדות חינוך, רובם תיכוניים, שבהם לומדים לבגרות ברמה גבוהה מאוד, ונוסף על כך הוא מפעיל בית ספר וירטואלי עם לא פחות מ־25 אלף מנויים. "החסידים פרגמטיים יותר ודואגים לדור העתיד", הוא מאבחן. "פרופסור עמירם גונן, שהיה ראש המרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, היה בביקור אצלנו לפני שנפטר, ואמר לי: אני עומד למות ורוצה קודם לנשום תקווה. באתי לכאן כי אני יודע שאקבל אותה רק מהקהילה החסידית".

ולמרות זאת מודה בומבך כי עד היום בעיקר ה"עצמאיים" מזרם זה שלחו את ילדיהם למוסדות הללו, אלה המגיעים ממשפחות הנחשבות למודרניות יחסית, או "חוצניקים", שגדלו בחו"ל ואימצו מודל אחר של החרדיות, המשלב בטבעיות רבה יותר בין קודש לחול. כעת הוא מאמין כי למהלך של האדמו"ר מבעלז תהיינה השפעות דרמטיות על היקף התופעה - לא רק בתלמודי התורה הסגורים של הקהילה שלו, שיישארו הומוגניים לאחר קליטתם במעיין החינוך התורני, אלא גם ברשת 'נצח' הכלל־חסידית, וכי עם הזמן גם חצרות גדולות אחרות ילכו בעקבותיו.

"זהו, הוא חצה את הכביש, וברגע שהמהלך יצא לדרך - זו נקודת אל־חזור", העריך הרב בומבך. "אתה לא מבין כמה אני נרגש מהמהלך הזה. זה צעד דרמטי מאוד בתולדות הקהילה החסידית בישראל, שינוי מטורף. במונחים חרדיים זו פריצת דרך היסטורית שהמשמעות שלה בעיניי לא נופלת מזו של ה־AI בתחום הטכנולוגי. זה גם מפריך את תחזיות החוקרים שרואים שחורות בקשר להתפתחות הציבור החרדי. שוב אנחנו לומדים שאתה יכול אולי לנבא מספרים - אבל לא זהויות".

בומבך סבור שרשת 'נצח' תרמה בעקיפין לא מעט להחלטת האדמו"ר. "ב"ה הפעילות של 15 מוסדות אצלנו מייצרת הרבה מאוד אדוות, והיינו בקשר עם אנשים מבעלז שראו בנו מודל לחיקוי לקראת הצעד הזה", אמר. "הוכח שהתיאוריה שלנו עובדת". בשלב זה לימודי ליבה מתוכננים רק לגילי היסודי, אבל הוא משוכנע שבהמשך הם יגיעו גם לתלמידים בוגרים יותר, ומדובר רק בעניין של זמן עד שזה יקרה. "עכשיו אנחנו רואים את הצעד המשמעותי, את הצהרת הכוונות הגדולה, אבל זה עדיין לא הדבר הגדול, לא הפתרון המלא", אמר. "מהפכות לא עושים ביום אלא בזהירות, אבל אני אומר לך חד־משמעית שבסופו של דבר האדמו"ר מבעלז יקים גם ישיבות תיכוניות חסידיות".

"קהילות שלא משתנות מתות", סיכם הרב מנחם בומבך, והמחיש זאת באגדה המיוחסת לאחד הרבנים החשובים לבית סולובייצ'יק. "פעם אדם אחד חטף תינוק מהוריו והתחיל לרוץ ולהשתולל איתו ברחוב תוך שהוא מסכן את חייו. העוברים והשבים צעקו לו כולם 'תעזוב אותו, תעזוב אותו' – אבל הוא לא שמע להם והמשיך בריצת אמוק. בשלב מסוים עלה האיש על גשר, הוציא את הידיים מחוץ לגדר ואיים להשליך את התינוק על הכביש הסואן למטה. ושוב כולם צעקו לו: 'תעזוב אותו, תעזוב אותו'. אמר להם מישהו: 'השתגעתם? עכשיו זה יהיה אסון אם הוא יעזוב אותו! למה את צועקים לו שיעזוב?', והם ענו לו: 'זה לא משנה. ככה נהגו אצלנו לצעוק'".

הכותב הוא עיתונאי ynet וידיעות אחרונות

לתגובות: [email protected]

***