שני פיגועים עם שלושה נרצחים בתוך ימים ספורים, הביאו את ראשי הרשויות ביהודה ושומרון להפגנת מחאה מול משרד ראש הממשלה ולקריאה עיקרית אחת: להגיב ביד קשה מול הרשות הפלשתינית בהיותה אחראית לטרור שיוצא משטחה ופוגע בעוד ועוד יהודים.
זו לא הקריאה הראשונה לתבוע את מחיר הטרור מהרשות הפלשתינית, קריאה שהולכת וגוברת בחודשים האחרונים, אבל הפעם דורשים ביהודה ושומרון להפסיק לנהוג בכפפות של משי באנשי הרשות - גם אם המחיר הוא ביקורת בין־לאומית או בעיות אחרות שהממשלה תצטרך להתמודד איתן.
מפגינים מול ממשלת ימין על מלא
ראש מועצת יש"ע וראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן ציין בדבריו כי "חייבים להגדיר את הרשות הפלשתינית, שמממנת טרור, מחנכת לטרור ומארגנת טרור, כאויב לכל דבר ולצאת למלחמה. הרשות הפלשתינית אחראית לגל הטרור. נישאר כאן לנצח, לא נהיה ברווזים במטווח, לא מוכנים שילדה תירצח, לא מוכנים שבן יירצח ליד אביו שיוצא לסידורים. אנחנו דורשים להשיב מלחמה ולהוכיח לאויב שאנחנו חזקים".
גם ראש מועצת שומרון יוסי דגן לא מוכן לוותר על הדרישה למקד את התגובות ברשות הפלשתינית. "אנחנו מתביישים שצריכים לשבת ולהפגין מול ממשלת ימין מלא. לא נעשה לכם הנחה, נהפוך שולחן, הממשלה לא עשתה שינוי, ואנחנו משלמים על זה בדם. אנחנו אומרים כאן לראש הממשלה, שלא תתבלבלו, יש לנו דרישות, לא נתפשר".
לדברי דגן, מהיום הראשון שבו נוסדה הרשות הפלשתינית היא מממנת את הטרור ומעודדת אותו, ולכן לא די לטפל במחבלים עצמם ביד קשה, אלא יש צורך לטפל בכל המנגנון שתומך בטרור. "הרשות היא מקור הטרור. מאז שנוסדה בשנות התשעים היא בנתה מערכת חינוך שמרעילה דור אחרי דור בהסתה רצחנית. מבחינתם, ישראל אינה קיימת על המפות, אלא צריך לחזור ליפו, לחיפה וליתר המקומות. עשרות בתי ספר קרויים על שם מחבלים רוצחים, ובשיעורי חשבון לומדים שם כמה זה שלושה שהידים ועוד חמישה שהידים. וכשזה החינוך של הרשות הפלשתינית, אל לנו להתפלא שהתלמידים הפנימו את החומר, ושהם הופכים בעצמם למחבלים שגורלם הוא כלא או מוות. זאת הסיבה שהדרישה העיקרית שלנו חייבת להיות הטיפול ברשות".
עוד מוסיף דגן כי "מי שעומד מאחורי גל הטרור הוא המחבל בחליפה, אבו מאזן, והוא זה שצריך לחשוש, ובמקום זה בכל חודש הממשלה ממשיכה להעביר לו תקציבי עתק שהולכים לטרור. הרשות מעניקה למחבלים משכורות גבוהות הרבה מהמקובל בה, לאסירים או למשפחות. גובה המשכורת לפי אורך המאסר, כלומר ככל שהרצח יותר המוני, כך תגדל המשכורת של המחבל מהרשות הפלשתינית. פירושו של דבר שהרשות מחנכת לטרור ומתגמלת טרור, היא מקור הטרור. הביצה היא הרשות, ואילו היתושים נקראים חמאס והג'יהאד האסלאמי. לצערנו, בשנים האחרונות ישראל מנסה רק לתפוס את היתושים ולא לייבש את הביצה, או בלשונו של הממסד: לחזק את הרשות".
יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ועמית מחקר במכון 'משגב', מבין את טענת ראשי הרשויות נגד הרשות. "אני חושב שיש בה יסודות של אמת, אבל המציאות היא כמובן הרבה יותר מורכבת", הוא אומר.
לדבריו, "יש לרשות הפלשתינית תפקיד בעידוד במערכת הטרור הזאת, גם משום שהיא מגלה חולשה בהתמודדות מולה, גם משום שהיא ממשיכה בהסתה ובתשלום המשכורות למחבלים, גם אלה שנעצרו עכשיו לאחר הפיגוע בבית חגי ויקבלו מהרשות הפלשתינית סכומי עתק. יש כמובן מעבר לזה, המחויבות של הפלשתינים לנרטיב המאבק בישראל היא עמוקה ושורשית ואש"ף תורם לה, אבל לטרור יש כבר חיים עצמאיים, וגם חמאס והג'יהאד האסלאמי מעורבים, וגם איראן שופכת שמן למדורה הזאת עם העברות הכספים שלהם והתמיכה שלהם בארגוני הטרור, כל אלה חלק מהמערכת".
יש לנו בכלל דרך להגיב כלפי הרשות הפלשתינית לאחר אירועי טרור?
"יש לנו אפשרויות תגובה מול הרשות. נקטנו כבר כמה צעדים. בראש ובראשונה, מדינת ישראל אימצה חוק ב־2018, שקובע שמתוך הכספים שאנחנו אוספים בשביל הרשות הפלשתינית, אנחנו מקצצים את הסכומים שהרשות מקדישה לתשלומי משכורות למחבלים. בשנים האחרונות עשינו את זה בצורה קצת מגוחכת, כשמצד אחד קיצצנו את הכספים ומצד שני הענקנו לרשות הלוואות שאף אחד לא ציפה שיחזירו אותן, והיו בסדר גודל של סכומי הקיצוץ. בשנה האחרונה אני מעריך שהפסקנו לתת הלוואות כאלה, וכך הרשות הפלשתינית אכן משלמת מחיר על תמיכתה בטרור, וזה צעד משמעותי שפוגע בה", מדגיש קופרווסר.
"במקביל הרשות מתקשה לשכנע את העולם שמגיע לה סיוע. זה נובע לאו דווקא מתמיכתה בטרור, אלא גם מהשחיתות שמאפיינת אותה, ולכן גם על זה היא משלמת מחיר. אני לא חושב שצריך לשנות כיוון בעניין הזה, השאלה היא אילו צעדים נוספים לעשות".
ואילו צעדים לדעתך צריך לעשות?
"הבעיה שלנו היא מורכבת, כי יכולים להביא להחלשה נוספת של הרשות - אף שהיום עוד מדברים על חיזוק הרשות, מה שנראה לי קצת מצחיק - אבל אנחנו בהחלט לא רוצים להביא למיטוט הרשות הפלשתינית. ברור שבפועל מה שצריך לעשות זה למצוא דרכים שישכנעו את הרשות להפסיק לתמוך בטרור באמצעות מניעת הסתה. נוסף על כך אני חושב שבמסגרת הצעדים הנדרשים למאבק בטרור יש להציב מחדש מחסומים ולהגביל מאוד את היכולת של פלסטינים חמושים לעלות על הכבישים ולנוע בהם ללא הפרעה.
"אם נעשה את זה, ייתכן שזה יפגע גם בחופש התנועה של אזרחים פלשתינים שאינם מעורבים בטרור, והם יפעילו לחץ על הרשות להיאבק בטרור. המצב כיום הוא ששום דבר לא מפריע לפלשתיני שאינו מעורב בטרור לחיות בנחת. הדבר הזה יכול להוות תמריץ ללחץ אזרחי על הרשות הפלשתינית להפסיק את התמיכה בטרור. לא ייתכן שיירצחו ישראלים, והפלשתינים ימשיכו לנסוע כרגיל לעבודה. הצורך לאפשר לפלשתיני שאינו מעורב בטרור להגיע לעבודה הפך להיות מטרה עיקרית, במקום למנוע מהפלשתיני שכן רוצה לבצע פיגוע טרור לנוע ללא הפרעה. את הדבר הזה צריך לבחון מחדש".
בינתיים מדברים על הקלות לפלשתינים.
"ההקלות צריכות להיות מותנות בהפסקת הטרור. אי אפשר לעסוק בהקלות ולנתק אותן מהמשך פיגועי הטרור. בזמנו רבין אמר: 'אנחנו נלחמים בטרור כאילו אין תהליך שלום ומתקדמים לשלום כאילו אין טרור'. זה לא באמת עובד כך. צריך להפחית את הטרור ואז לדבר על הקלות. אנחנו רוצים שהרשות הפלשתינית תהיה חזקה ותצליח לקיים את מחויבויותיה על פי הסכמי אוסלו, אבל העדיפות היא קודם כול למגר את הטרור".
הזכרת את מיטוט הרשות הפלשתינית. אם היא בסופו של דבר לא מועילה לישראל - מדוע לא לקדם מהלך כזה?
"אין אלטרנטיבה כרגע לרשות הפלשתינית מבחינת ישראל. האלטרנטיבות האחרות לא טובות, ולכן אנחנו מעדיפים שהרשות הפלשתינית תמשיך להתקיים, אבל אנחנו צריכים לדרוש שהיא תמגר את הטרור ותפסיק את הפעילות שלה לעידודו".
זה משהו שיכול להיות מושג עם ההנהגה הפלשתינית הנוכחית?
"הסיכוי להשיג את זה איתה לא גבוה, אבל ההנהגה צריכה להיענות לרחשי הלב של הציבור. אם הפלשתינים יחושו שיש להם עניין בהפסקת הטרור וילחצו על ההנהגה - היא תירתם לכך. בעבר היו תקופות שההנהגה הנוכחית תמרצה את הטרור, והיו תקופות אחרות שבה היא האטה את הטרור. היא אף פעם לא הפסיקה, לצערי הרב, ליצור את התשתית התודעתית שמאפשרת את ביצוע הפיגועים וההסתה. הם גם לא יוצאים בקריאה שלא לבצע פיגועים, וזו בעיה".
אתה מרגיש שאולי הדור הפלשתיני הצעיר יותר, זה שמבצע את מרבית הפיגועים, פחות מורתע - אולי משום שהוא פחות מודע לתקופות שבהן ישראל השליטה סדר בכוח רב יותר ביהודה ושומרון?
"זה נכון במידה מסוימת. הדור הנוכחי לא גדל בתוך האינתיפאדה השנייה, שנגמרה כשהסתבר לציבור הפלשתיני שהכוח הישראלי יגיע לכל אחד מהמחבלים והציבור ישלם מחיר כלכלי כבד על המשך הטרור. זה מה ששכנע אז את הרשות הפלשתינית לדרוש מהמבוקשים להסגיר את עצמם ואת הנשק שבידם. מאז הלקח הזה עברו 16 שנים, גדל דור שלא חווה את התקופה ההיא וגם הלקח של היד הקשה כבר לא מועבר לפלשתינים. נכון להיום, כשאנחנו עושים הפרדה מוחלטת, הדבר הכי חשוב לנו הוא שכל אחד יוכל להגיע לאן שהוא צריך בלי הפרעה - גם אם הוא מחבל. אין בכך שום היגיון".
מאדירה מחבלים ותומכת כלכלית במשפחותיהם
מאיר בן־שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר וראש מכון 'משגב' לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מקבל את טענת ראשי הרשויות שהאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל הרשות. "לרשות הפלשתינית יש אחריות שנובעת בראש ובראשונה מהמסר שהיא מעבירה לאוכלוסייתה בהאדרת מחבלים, בתמיכה כלכלית במשפחותיהם, ולמיטב ידיעתי עד היום היא גם לא העמידה לדין אפילו פלשתיני אחד בעבירה של ביצוע טרור נגד ישראל".
בן־שבת מציין כי "מלבד זאת, היא גם לא מונעת את הטרור שיוצא מהאזורים שנתונים לשליטתה הפורמלית. התרגלנו לשמוע את הטענות על כך שהיא חלשה ואינה מסוגלת וכיוצא בזה. את הטענות האלה היה אפשר להבין בראשית הדרך. היום, שלושים שנה אחרי, אין שום מקום לגלות הבנה לכך. בכל מקרה – משמעות הקביעה כי נגן על עצמנו בעצמנו היא שכוחות הביטחון של ישראל צריכים לעשות ככל הנדרש, בכל מקום, בלי להתחשב בשאלה מה זה יעשה למעמד הרשות הפלשתינית".
האם לדעתך התגובה הישראלית לפיגועי הטרור צריכה להיות מופנית גם כלפי הרשות הפלשתינית?
"ביחס לרשות הפלשתינית מתחייב דיון אסטרטגי ולא התייחסות אגב האירועים האחרונים. בימים הקרובים ימלאו שלושים שנה לתהליך אוסלו. יהיה זה מועד מתאים לעריכת המאזן הלאומי של הרווח וההפסד כתוצאה מהתהליך הזה. תהיה זו גם הזדמנות לדון בעתידו או בחלופות לו, ולהחליט לאן פניה של מדינת ישראל".
יש לנו אמצעים להפעיל מול הרשות הפלסטינית במצב הנוכחי? ייתכן שנוכחותה כיום מפריעה לישראל.
"אנחנו נמצאים במצב נתון. הדיון לא עוסק בשאלה אם לכתחילה היה נכון להיכנס לתהליך הזה עם הרשות הפלשתינית, אלא בדיעבד משהגענו לכאן – כיצד עלינו להמשיך. כמובן לסוגיה הזאת יש היבטים ערכיים־פוליטיים הנובעים מתפיסת העולם ביחס לזיקתה של ישראל ליהודה ושומרון. אם אתעלם מכך ואתייחס רק למישור הביטחוני, כי אז נכון לומר שמאזן הרווח וההפסד מקיומה של הרשות הפלשתינית הוא מעורב. יש יתרונות - לדוגמה ניהול העניינים האזרחיים של הפלשתינים, ויש חסרונות כמו המאבק המדיני מצד הרשות, הסתה ותמיכה בטרור ועוד".
האם ישראל סובלת מחוסר הרתעה מול הדור הצעיר של הפלשתינים, שגדל עמוק אל תוך ההסתה במערכת החינוך, ברשתות וברחוב?
"גל הטרור הממושך שאנו חווים נוצר כתוצאה משילוב של כמה גורמים: הדור הצעיר שמוביל את הפיגועים בגל הזה לא חווה על בשרו את חומת מגן, שהותירה צלקות והרתיעה בתקופות הקודמות. נוסף על כך, האווירה הכללית מעודדת פיגועים. תורמת לכך ההסתה המגיעה מצד גורמים רבים - חמאס עזה, חיזבאללה, איראן, גופים ברשות. גורמים נוספים הם השראה וחקיינות – במיוחד בעידן הרשתות החברתיות, זמינות אמצעי הלחימה והקלות שבה ניתן להשיגם, החיכוך והמגע עם האוכלוסייה הישראלית ביהודה ושומרון או בתחומי הקו הירוק שיוצר הזדמנויות לפגע, וכן המסר הכפול מצד הרשות הפלשתינית".
נכון לעכשיו, גם בדיון הקבינט השבוע, לא הוחלט על צעדים משמעותיים כלפי הרשות הפלסטינית. לצד זאת ממשיכים במערכת המדינית לקדם מהלך של הקלות לפלשתינים, כחלק מהפגנה של רצון טוב שאולי קשור גם ליחסים בין ישראל לארצות הברית ובאופן עקיף לסעודיה. בשורה התחתונה נראה שבינתיים המערכת המדינית לא שינתה כיוון, והיא ממשיכה בגישה של הקלות לאזרחים הפלשתינים, ובעוד אזרחי ישראל נמצאים בסכנת טרור, ברשות הפלשתינית לפי שעה יכולים להמשיך להתנהל כרגיל.
***