
ביום שישי שעבר פתחה ישראל עידן חדש, כאשר הרכבת הקלה בגוש דן החלה לפעול, לאחר דיבורים ותכנונים שנמשכו כחמישים שנה. שבוע לאחר חניכתה עוד מוקדם לדעת אם היא אכן תשנה דרמטית את מפת התחבורה בגוש דן ואם אכן תקצר את זמני הנסיעות בו. את הנתונים האלה יהיה אפשר לקבל רק בעוד שבועות מספר. מה שכן ברור כבר כעת זו חזרתה של סוגיית התחבורה הציבורית בשבת, אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות שנוגעות לסטטוס קוו הישראלי.
הניסיונות להוביל לפתיחתה של הרכבת הקלה גם בשבתות החלו לפני שנה, כאשר במהלך מערכת הבחירות ניסתה שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי לקדם מהלך שיאפשר זאת. עם כניסת הממשלה הנוכחית לכהונתה תהליכים אלה נעצרו. בשבועות האחרונים, לקראת פתיחתו הרשמית של הקו האדום בגוש דן, ניסו שורה של גורמים, חלק ניכר מהם מהפוליטיקה המקומית, להוביל להפעלת הקו גם בשבתות. שתי הדמויות הבולטות ביותר, כנראה, הן ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שאף החרים את אירוע ההשקה ביום חמישי שעבר בפתח תקווה, וראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן.
ברמה הפרקטית גם לתומכי הפתיחה בשבת ברור כי הרכבת לא יכולה לפעול במקטע בני ברק. בשנים האחרונות הטיעון העיקרי של תומכי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת הוא שיש לאפשר אותה במקומות שמעוניינים בכך. בני ברק, כמובן, מתנגדת מכול וכול. נוכח ההתנגדות מציעים מקדמי המהלך שתי הצעות: הראשונה, שהציע חולדאי, היא שהרכבת תתחיל בבת ים ותסתיים ברמת גן, כך שהיא לא תצטרך לעבור דרך בני ברק. מיותר לציין שמדובר ברעיון לא ריאלי בעליל, שכן חניוני הרכבת הקלה ונקודות המוצא שלה נמצאים בפתח תקווה. ההצעה השנייה מנסה לנצל את העובדה שעוד בתל אביב הרכבת הקלה הופכת למעין רכבת תחתית, ורק בפתח תקווה היא חוזרת אל מעל פני הקרקע, כדי ליצור מסלול שבו הרכבת אומנם נוסעת דרך בני ברק, אך לא עוצרת בה ולא עוברת מעל פני האדמה, ואז מתחברת לפתח תקווה. אלא שגם בפתח תקווה ישנה התנגדות רחבת היקף להפעלת הרכבת בשבת, שכן מדובר בעיר עם ריכוז דתי, חרדי ומסורתי גבוה במיוחד.
אך מעבר לפרטים, הוויכוח העיקרי נע סביב שאלת הסטטוס קוו בנושא השבת, שכבר שנים נשחק דרמטית, ואחד המוקדים המרכזיים שבהם תוקפו נשמר הוא התחבורה הציבורית. מתנגדי ההפעלה בשבת מדגישים את סוגיית הסטטוס קוו בכל דיון בנושא. בולטת במיוחד היא שרת התחבורה הנוכחית, מירי רגב, שעוד לפני שהושבעה הממשלה אמרה שהרכבת לא תעבוד בשבת. במסיבת העיתונאים שנערכה ברביעי שעבר, יום לפני ההשקה, אמרה רגב כי "אנחנו מדינה יהודית, יש כאן סטטוס קוו, יש חוק במדינה ואנחנו פועלים על פי החוק ועל פי הסטטוס קוו".
"זה בכלל לא משנה אם הרכבת עוברת מעל לאדמה או מתחת אליה. עצם הפעלתה יש בה משום רמיסה של הסטטוס קוו, ובהתאמה גם של הזהות היהודית של מדינת ישראל", אומר חבר מועצת עיריית רמת גן ויושב ראש סיעת הציונות הדתית בעיר זהר ישרים. "במקום להפוך את פתיחת הרכבת הקלה למאורע משמח שכולם נהנים ממנו, הכניסו אותה ללב המחלוקת הישראלית. 75 שנה חיכינו לרכבת הזאת, ואלה שמתמחים בהסתה ובשיסוע החליטו שוב לקפוץ על העגלה ולהרוס את אירוע הפתיחה שחיכינו לו כל כך הרבה זמן".
אבל אם הם לא יפעלו עכשיו להפעלת הרכבת בשבת, הם יודעים שזה לא יקרה בעתיד. אז מתי בדיוק מי שתומך בכך היה יכול לפעול בנושא?
"זאת טענה שאני לא מקבל, כי הם תמיד פועלים בנושא. כך גם במקרה של הסבבוס, האוטובוס שמופעל בשבת מטעם העירייה. הם בהחלט היו יכולים לפעול גם בעתיד, כי עובדה היא שהם עושים זאת בכל מקרה. בפועל מדובר בחבורת אנשים שהיא מיעוט בישראל, ושמנצלת את העובדה שיש לה המון כוח ורעש ציבורי כדי לשסע בין חלקי החברה. פעם הם ממציאים הדרת נשים, ועל הדרך דופקים נשים שרוצות לשחות בנפרד, פעם זאת תחבורה ציבורית בשבת ופעם זה נושא שלישי. בפועל מדובר באנשים שמנסים לחסל את הסטטוס קוו ולפגוע בזהות היהודית של המדינה".
ישרים חבר בקואליציה של ראש העיר המכהן שאמה־הכהן, שדוחף להפעלת הרכבת הקלה בשבת ואף עומד מאחורי שורה של מיזמים שהרחיבו את הפרת הסטטוס קוו בעיר, החל מהסבבוס ועד לאישור רחב יותר לפתיחת עסקים בעיר בשבת. השבוע הוא אף הודיע על הרחבת מערך ההסעות שהעיר מפעילה בשבת, כך שיעבור על ציר הרכבת הקלה בתדירות מוגברת. ישרים פרש בעבר מהקואליציה בעקבות מהלכים אלה, אך חזר אליה לאחר בקשות של ראשי הציבור הדתי בעיר לחזור אליה ולבלום מבפנים את אותם מהלכים.
"רמת גן הפכה להיות ראש החץ במאבק לתחבורה ציבורית בשבת, מתוך מה שמרגיש כמו ניסיון להיות יותר תל אביב מתל אביב", הוא אומר. "רמת גן לא צריכה להיות בני ברק, אבל היא גם לא תל אביב. ברגע שאתה מאשר פתיחת רכבת קלה בשבת, זה לא ייעצר שם. זה ימשיך לכל מקום אחר, ואז לא יהיה שום הבדל בין ישראל לבין מדינות אחרות. לא בשביל זה התפללנו אלפיים שנה וחיכינו למדינת ישראל".
בעיות ביקוש
גם תומכי ההפעלה של הרכבת הקלה בשבת מודים כי מדובר במהלך שסותר את הסטטוס קוו, אלא שהם סבורים שהוא כבר מזמן לא רלוונטי. "הסטטוס קוו הוא סוג של פיקציה", אומר רועי שוורץ תיכון, מייסד מיזם 'נוע תנוע' שמפעיל קווי תחבורה ציבורית בשבת. "אנשים משתמשים בו כאשר הם חשים כאילו מישהו מושך את השטיח מתחת לרגליים שלהם, והם מקווים שעצם הזכרת הסטטוס קוו תעצור את התהליכים שהחברה עוברת. בפועל שינויים בסטטוס קוו יש לכל כיוון, וכל הזמן".
רק שלרוב הם לצד אחד, הצד החילוני.
"זה לא מדויק. עד שנות השמונים אל־על טסה בשבת, ורק מאז לא. זה לא שינוי בסטטוס קוו לכיוון הדתי? יש היום רחובות שנסגרים בשבת, זה לא שינוי של הסטטוס קוו? החברה מתעצבת לאורך השנים, ולכן זה גם הגיוני ומחייב שההסדרים שמאפשרים לכולנו לחיות כאן יחד יעוצבו וישתנו עם הזמן, ואחד הנושאים העיקריים הוא תחבורה ציבורית בשבת".
אבל יש פתרונות אחרים להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, שכבר קיימים כיום בישראל, והם לא סותרים את הסטטוס קוו ולא ממומנים על ידי המדינה. למה לא להרחיב אותם ולשפר אותם, במקום להצית סכסוך בין אלה שרוצים תחבורה ציבורית בשבת לאלה שסבורים שמהלך כזה הוא פגיעה באופייה היהודי של ישראל?
"אתה מתכוון למוניות השירות. מדובר לא רק במודל שעובד בצורה גרועה, אלא גם במודל שהוא פשוט לא כלכלי. המציאות כיום היא שרבים מבעלי הרישיון להפעלת קווי מוניות שירות בכלל לא מפעילים אותם, כי זה פשוט לא משתלם להם. ההוצאות גדולות מדי, וההכנסות נמוכות".
אולי זה בגלל שפשוט אין ביקוש לתחבורה ציבורית בשבת. אם היה זה לא היה הפסדי.
"זה טיעון שאני שומע שוב ושוב, אבל הוא לא ממש מתכתב עם המציאות. הסיבה שהמודל לא רווחי היא לא חוסר ביקוש, כי אני יכול להוכיח לך מהמספרים שלנו שיש ביקוש. יש לנו ממוצע של יותר מ־40 נוסעים בכל קו שאנחנו מפעילים בשבת. הבעיה היא שהעלויות של הפעלת מונית שירות נמוכות בסך הכול ב־20 אחוזים מאשר של הפעלת אוטובוס רגיל, אבל מספר הנוסעים המרבי במונית כזאת הוא עשרה, בעוד באוטובוס אפשר להכניס 53, כלומר פי חמישה. זה מה שהופך את מוניות השירות למודל לא רווחי".
נכון שהיום זה מודל לא רווחי, אבל אפשר להפוך אותו לרווחי אם באמת ירצו בכך ויחליטו לבנות אותו כמו שצריך, ויש כמה הצעות לזה כבר שנים.
"קודם כול, גם הרעיונות האלה לא אמורים לשנות את המציאות בצורה דרמטית, ושנית, המדינה עצמה לא מאמינה בפורמט. ב־2006 היא הקפיאה מתן רישיונות חדשים למוניות שירות, וכשהיא חזרה לחלק אותם זה היה שוב במודל לא רווחי, של סבסוד חלקי לימי החול ובשבתות ללא סבסוד. בפועל גם המדינה לא חושבת שמדובר בתוכנית ריאלית. אני ממש בעד להגיע להסכמות, ואני חושב שזה גם יותר בריא לנו כחברה. פשוט המודל של מוניות השירות לא ריאלי".
יש באמת אפשרות להגיע להסכמות? כי רוב הפעמים יש תחושה שהפוליטיקאים בעיקר מנהלים קמפיין פוליטי בסוגיה, ולא באים לפתור אותה.
"לצערי אני חייב להסכים איתך בסוגיה. זה נורא מתסכל לראות פוליטיקאים משני הצדדים שעושים סיבוב על הציבור בשביל לגרוף קולות. אני יכול להגיד לך שבאופן אישי אני מאמין שאפשר להגיע להסכמות, ושרוב הציבור משני הצדדים מעוניין בכך. הבעיה היא שבמישור הפוליטי איבדנו את היכולת לדבר זה עם זה. חייבים לפתור את הבעיה כדי שנוכל להגיע להסכמות. אני בכל אופן אשמח לדבר עם כל מי שבאמת רוצה לפתוח דיון בנושא".
"אנשים חושבים שהדתיים שתומכים בהפעלת הרכבת בשבת מתעלמים מקדושתה של השבת, אבל זה ממש לא נכון. מה שמניע אותי, לדוגמה, זה מה ימנע חילול שבת. מבחינתי זה עניין דתי נטו", אומר חבר הכנסת משה טור־פז. "הרבנים מישיבת הר עציון שאני מתייעץ איתם חלוקים בסוגיה. מדובר בדיון הלכתי, ויש גם דעות שאומרות שמדובר בצמצום חילול שבת".
איך זה יצמצם חילול שבת, כשבפועל הולכים להפעיל מערך תחבורה ציבורית שלם?
"בכמה דרכים. בראש ובראשונה יהיו פחות רכבים בשבת, כלומר יהיו פחות נהגים בשבת, וזה באופן ישיר פחות חילול שבת. דבר שני, אנחנו עוברים לעולם של מערכות הסעה אוטומטיות. כאלה שלא דורשות יד אדם. זה כמו מעלית שבת. מי שסומך עליה, אמור לסמוך גם על המערך הזה. מי שלא סומך עליה לא יסמוך גם על הרכבת הקלה. ודבר שלישי, מה שכן צריך יד אדם, אפשר לפתור בהפעלה של לא יהודי. זה עולם שבכל מקרה אנחנו הולכים אליו".
אתה מציין פרטים הלכתיים נקודתיים, שגם הם שנויים במחלוקת. אבל מעבר לזה, יש גם שאלות של נראות שבת, ואיך תיראה השבת הציבורית בישראל. אתה לא חושש שהפעלת הרכבת הקלה תפגע קשות בזהות הזאת?
"להפך. בעיניי זה דווקא ישמור על הנראות בשבת. הכבישים יהיו יותר ריקים ממה שהם היום. איך זה לא עוזר לנראות של השבת הציבורית בארץ? אנחנו חיים במדינה ליברלית, ורוב הציבור הישראלי רוצה לנסוע בשבת. אם אני יכול ליצור מודל כזה שגם יכלול פחות חילול שבת, מבחינתי זה רווח נקי. צריך להסתכל על זה בראייה אסטרטגית, ולא נקודתית".
אחרי הרכבת יבוא המסחר
אלא שנקודה זו בדיוק, הסתכלות אסטרטגית על הסוגיה, היא זאת שגורמת למומחים רבים בתחום המשפט החוקתי והסטטוס קוו להזהיר מפני פתיחה של הרכבת הקלה בשבת. "מי שחושב שפתיחת הרכבת הקלה תהיה אירוע נקודתי לא מבין איך המציאות עובדת", אומר ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש החוג ללימודי אזרחות במכללת אפרתה. "פתיחה של הרכבת הקלה תוביל בהכרח לפתיחה נרחבת של מסחר, הרבה מעבר למצב כיום, ותוביל לרמיסה קשה של הסטטוס קוו".
בכלל עוד רלוונטי לדבר על הסטטוס קוו? הוא בכלל קיים?
"הוא בוודאי קיים, והוא אחד החלקים החשובים בזהותה של מדינת ישראל. נכון שהוא השתנה עם השנים, אבל זה טבעו של כל סטטוס קוו. נוהגים לדבר על המכתב של בן גוריון לרב יצחק מאיר לוין מלפני קום המדינה, ולהגיד שמאז הסטטוס קוו צמח לסוג של מפלצת לא מבוקרת, אבל זה לא נכון. המכתב ההוא מעולם לא ירד לפרטים, אלא קבע עקרונות, שעל בסיסם התעצבו סעיפי הסטטוס קוו השונים. החלק שעוסק בשבת מדבר על כך ששבת הוא יום המנוחה של מדינת ישראל, וכך נולד המצב שבו המסחר סגור בשבת ואילו מקומות בילוי פתוחים. הייתה הבנה שיום מנוחה יש לו הגדרה שונה בין דתיים לחילונים, ואם רוצים לחיות יחד חייבים לאפשר מבנה שייתן לכל צד לחיות כפי שהוא רוצה, מבלי לחייב את הצד השני להכיר במשהו שהוא לא יכול".
אלמנט נוסף ועיקרי גם כן בסטטוס קוו, הוא שימור המצב שהיה לפני קום המדינה. כך למשל ליגות הכדורגל של ישראל משחקות בשבתות עוד מלפני קום המדינה, כמו גם התיאטרונים השונים בארץ, ועל בסיס זה התגבשה התפיסה לגבי מקומות בילוי בשבתות וחגים. כך בחיפה ונצרת יש תחבורה ציבורית בשבת, משום שבקום המדינה פעלו שם אוטובוסים בשבת. יחד עם זה, כבר שנים חלה שחיקה בסטטוס קוו, והיא שעמדה מאחורי יוזמות כמו אמנת גביזון־מדן.
"הסטטוס קוו נשחק, ובאופן סדרתי לצד החילוני. וזה בניגוד מוחלט לעובדה שדמוגרפית הציבורים הדתיים־מסורתיים רק הולכים וגדלים. הסיבה שיש פחות ופחות מסעדות שפתוחות בשבת בתל אביב היא שהציבור לא רוצה בהן. הוא רוצה מסעדות כשרות. הסטטוס קוו נשחק כי מתנגדיו, אף שהם המיעוט במדינה, מחזיקים בהמון כוח פוליטי וציבורי", אומר קמפינסקי.
ישראל יכולה להתנהל בלעדיו?
"אני חושב שלא. בסוף בן גוריון צדק. אנחנו אוכלוסיות שונות עם ערכים שונים, ואנחנו לא נסכים עליהם. לכן צריך לייצר מעטפת שתדע להכיל את כולנו. ברור שהסטטוס קוו בתל אביב נראה שונה מאשר זה שבירושלים, אבל הוא עדיין קיים ועדיין נותן את המעטפת הזאת. אם הייתי צריך להשוות אותו למשהו, הדוגמה הטובה ביותר היא ספינה בים שאין לה מי שמנווט אותה, אבל הגלים לבד מקדמים אותה. המציאות היא זאת שמעצבת את הסטטוס קוו, ודווקא מכיוון שהוא לא מושלם הוא מאפשר את הגמישות שצריך כדי שחילונים ודתיים יוכלו לחיות יחד. דווקא בגלל זה חשוב עוד יותר להתעקש שהרכבת הקלה לא תיפתח בשבת, כי לא מדובר בעניין נקודתי או מקומי. זה עניין אסטרטגי שאם הוא ייפרץ, המכה לסטטוס קוו, ובהתאמה ליכולת שלנו לחיות יחד במדינה, תהיה קשה מדי".
***
