פרופ' יונתן דובי מהמחלקה לכימיה באונ' בן גוריון מספר בשיחה עם ערוץ 7 על דעתו אודות משבר האקלים והבהלה שקיימת על כך בציבור, מה הנתונים מראים בפועל, על מה בני אדם כן צריכים לשים לב ועל קריאתו לחשיבה על מקורות האנרגיה של ישראל, והתקדמות לשימוש בחשמל ממקור אנרגיה גרעיני.
פרופ' דובי פתח והבהיר: "צריך להפריד בין השאלה מה אומרים הנתונים לבין מה הפרשנות שאנחנו מקבלים ונשטפים בה. הנתונים מראים דבר אחד בלבד - איזשהו מספר שאפשר לקרוא לו הטמפרטורה הממוצעת, עלה במעלה אחת. למה זה קרה? אנחנו במובן של הקהילה המדעית פשוט לא יודעים. אקלים הוא בעיה מאוד מסובכת מדעית, ואנחנו לא יודעים למה".
"אלא מה? שבזמן הזה עלה אחוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה, זה גם נכון. עכשיו יש תזה מדעית, שאינה מוכחת, שגורסת שיש קשר בין אחוז הפחמן הדו חמצני לעלייה בטמפרטורה. על שתי התחזיות הנפרדות האלו בנו תילי תילים כאילו יש משבר אקלים קיצוני שמאיים עלינו, ומחייב אותנו להטיל מגבלות אזרחיות, להטיל מיסים כבדים ולחוקק חוקים בנושא".
"האמת היא שכשמנסים לכמת ב-100 השנים האחרונות, כמות ההרוגים באירועי אקלים כמו שיטפונות, בצורות, אירועי מזג אוויר קיצוניים, ירדה מעל לפי 50, למרות האוכלוסייה שגדלה באותו הזמן פי שלושה".
פרופ' דובי תיאר עוד: "קצב עליית מפלס הים התיכון הוא של 7 ס"מ במאה שנה. יש לזה אפס משמעות. הבעיה היא שמתעלמים מהנתונים האלה. בוחרים בנתונים אחרים כדי להפחיד את הציבור, וככה מקדמים אג'נדה גלובליסטית עם אפס התחשבות בנתונים. על זה דוחפים לנו מדיניות שלוקחת כסף מהעניים ומקדמת את העשירים. בארץ זה מתבטא בעניין הפאנלים הסולריים, להם משמעות זניחה ביותר לסביבה. המדינה מחלקת הטבות למי שיש לו מאות אלפי שקלים להתקין פאנלים סולריים, ומי שמשלם על זה בחשבון החשמל זה כל הציבור, לרבות הציבור העני בישראל שכלל לא יכול כלכלית להתקין כאלו מערכות".
לגבי עניין השרפות הגדולות לאחרונה טען: "כל מה שאני אומר בולט מתוך הדאטה, וכל מי שאומר אחרת או שבוחר נתונים בפינצטה או משקר. לא סתם שהיו כל הזמן שרפות גדולות, אלא שב-120 השנים האחרונות, כמות השרפות פחתה בחצי. מה שעלה זה רק הסיקור התקשורתי על האירועים האלה. אנחנו בודקים כמה שטח נשרף ורואים שהייתה ירידה, אבל פשוט לא מדווחים על זה לציבור".
"כן, יש שרפות גדולות בכדור הארץ. זה חלק ממנגנון טבעי. בתחילת המאה ה-20, יותר מ-4.5% משטח כדור הארץ נשרף כל שנה. בסוף המאה ה-20 ירד האחוז לכ-2%. מי שמנהל את זה וגורם לירידה זה בני האדם. כשמנהלים נכון את השריפות יש ירידה. כשלא מנהלים נכון, יש עלייה. זה לא קשור בכלל לאקלים. תשאל גם את קק"ל, מה שמתחיל שרפות בארץ זה הצתות מכוונות ושלא מכוונות, ומה שמונע שריפות זה טיפול נכון ומניעה נכונה. אם לא יעשו את זה, יהיו פשוט יותר שרפות", כך כלשונו.
בנושא ייצור הפלסטיק וזיהום הסביבה טען: "אין שום קשר בין פלסטיק לבין האקלים. אם אשפה מנוהלת, אפשר להטמין אותה וצריך פשוט לנהל את זה נכון. ומשרד הגנת הסביבה במקום לנהל את זה מתעסק כל היום באקלים במקום אכיפה על זריקת אשפה לא חוקית. כשרק 3 מאלף משאיות שזורקות אשפה לא חוקית נתפסות, איזה קבלן בכלל יטרח לשלם את העמלה על זריקת אשפה במטמנה מסודרת?".
"לצערי כל דבר שקוראים בעיתונות הממוסדת הוא קשקוש. שרפות, שיטפונות שלא השתנו במאה השנים האחרונות. יותר מזה, אין שום קשר בין שינוי משטר השיטפונות לבין המקרים שלהם. זה בעיה של תשתית וניקוז. אם לא עשו תשתית טובה, יהיה לך אסון. זה קורה בבנגלדש, ברזיל, פקיסטן, שבהם יש עוני גדול ולכן מחפפים בתשתיות".
פרופ' דובי הסביר כי: "ברור שהאקלים משתנה. אקלים תמיד משתנה, אבל הוא משתנה לאט ולא מהווה בעיה. אם כבר, היום האנושות הכי פחות תלויה בטבע מאי פעם. זה לא אומר שאין לנו בעיות סביבתיות כמו טיפול לקוי בפסולת, שבמדינת ישראל צריך לנהל בצורה טובה. משרד הגנת הסביבה הנוכחי דווקא טוב בזה. הם מדברים על משבר האקלים אבל בתכלס עושים לדעתי עבודה טובה, בניגוד למשרד הקודם שרק דיברו ובפועל הזניחו את הסביבה".
פרופ' דובי הוסיף: "עוד משהו חשוב שאני מדבר עליו הרבה זה יציבות אנרגטית. אנשים צורכים חשמל והמון. המדינה צריכה לדאוג שיהיה חשמל ויהיה הספק זמין וזול לעשרות השנים הקרובות. קרה לנו נס ויש גז, אבל צריך להקים תחנות כוח שידעו לנצל את הגז הזה. לא צריך להיכנס לפאניקה, אלא לשבת ולהסתכל כמה גז יש לנו, מה התמהיל הנכון של שימוש בגז לעומת ייצוא, מה היכולות הפחמיות שלנו, כמה זמן ייקח לנו לבנות עוד תחנות, אופציה של חשמל ממקור גרעיני ועוד. בלי פאניקה ובלי יותר מדי רגשות או להכניס איזה שהיא אידאולוגיה".
לסיום, בנושא האנרגיה הגרעינית והחשש מפני אסונות כמו בצ'רנוביל או בפוקושימה, טען: "חשמל ממקור גרעיני הוא מקור החשמל הבטוח ביותר שיש לאנושות. פי מאה מהבאים בתור אחריו: גז פחם וסולר. ב-20 שנה האחרונות נהרגו סביב 30 אנשים מהתקנות של פאנלים סולריים ותחנות רוח. זה כבר פי 30 ממה שמתו אנשים מאנרגיה גרעינית. קח לדוגמה אפס אנשים שנהרגו בתאונת הכור בפוקושימה. יש לנושא פשוט יחסי ציבור לא טובים. בצרפת מעל 70% אחוז אספקת חשמל מאנרגיה גרעינית, אנגליה 20%, שוויץ 30%. אף פעם לא שמעת על איזה שהיא בעיה. הרבה מהחששות היא פרופגנדה, אין שום מניעה לעשות את זה".
"המחקר בנושא אנרגיה גרעינית בארץ נחנק בצורה מוחלטת, כי מי רוצה לתמוך באנרגיה גרעינית? איזה פוליטיקאי יתמוך הזה? יותר קל יהיה לתמוך בפאנלים סולריים. בכל אוניברסיטה בארץ יש כמה קבוצות שעוסקות בפיתוח פאנלים סולריים. בכל הארץ יש רק קבוצה אחת בבן גוריון שעושה מחקר מדעי על אנרגיה גרעינית. אנרגיה גרעינית מסוגלת להפיק המון חשמל, חבל שבארץ התחום הזה ככה נחנק".