יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אינו איש בשורות לקראת תחילת שנת הלימודים בסוף השבוע הבא.
בראיון לערוץ 7 אומר ארז כי המו"מ שאמור לאפשר את פתיחת שנת הלימודים כסדרה תקוע "לא זז מילימטר לא לפה ולא לשם", כלשונו.
לדבריו מאז ההצעה שהוצעה לארגון המורים בראשית שנת 2023, הצעה אותה הוא רואה כמשפילה, לא הגיעה כל הצעה במרוצת שמונת החודשים שחלפו. "אמרנו להם שזו הצעה שלא נוכל לקבל אותה ושהדרישות שלנו אחרות, ולמרות זאת לא התקדמנו מילימטר. לכן הודענו שלא נפתח את שנת הלימודים כל עוד לא ייחתם איתנו הסכם קיבוצי שיהיה מוסכם עלינו".
באשר לתוכן הדרישות שמציג ארז הוא אומר כי הדרישה היא הסכם קיבוצי לתקופה של לא יותר משלוש שנים בעוד משרד האוצר מעוניין בהסכם קיבוצי לתקופה של שש שנים. "אנחנו רוצים לקבל תוספת שכר משמעותית יותר ממה שהם מוכנים לתת. הם מוכנים לתת פחות מחצי ממה שאנחנו מבקשים", הוא מוסיף ואומר וקובע כי לא מדובר בדרישות בשמים אלא בכיסוי האינפלציה שהייתה לפני כשנה וזאת על מנת לשמר את ערך השכר. "זו לא תוספת שכר אלא שמירת שכר", טוען ארז.
ברוח זו קובע ארז כי הסכום המוצע על ידי האוצר אינו אלא שחיקת שכר ואין גוף מקצועי שיוכל לקבל החלטה שבמהותה היא הפחתת שכר העובדים. הפתרון יבוא לטעמו אך ורק כאשר "הם יביאו יותר כסף".
"בחינוך העל יסודי והתיכון חסרים עשרים אחוזים מהמורים. המורים האחרים שנשארו מלמדים מקצועות שהם לא הוכשרו ללמד אותם כי הם צריכים לסתום חורים של המורים החסרים. למשל, מורה להיסטוריה מלמד גם אנגלית ומורה לספרות מלמד גם אזרחות וכו'. במילים אחרות, אם בתיכון צריך תואר שני והתמחות במקצוע, כעת המציאות היא שמלמדים בתיכונים אנשים שאין להם התמחות במקצוע ואין להם תואר שני באותו מקצוע והדבר הזה פוגע קשות בתלמידים", מתאר ארז את המציאות הקשה ומוסיף כי על מנת לסתום חורים של חסר במורים דוחסים יותר תלמידים בכיתה, מקצרים את יום הלימודים ומלמדים פחות שעות את המקצועות.
"הדבר הזה לא משפיע רק על ההישגים הלימודיים אלא על כל הערכים שאנחנו אמורים להשפיע ולתת לתלמידים שלנו. החינוך הוא העמקת השורשים בארץ ישראל, הוא איכות החיים, המדע הכלכלה הביטחון ועוד. כל אלה קשורים לחינוך. צריך לחנך את הנוער שלא לקבל את מדינת ישראל כדבר מובן מאליו אלא כעל בית, ואם נעסוק כל הזמן רק בהישגים ולא יהיו מספיק מורים שיעסקו בכך החינוך נפגע. הטיפול יגיע כשיעלו את השכר ויבואו מורים ובוגרי אוניברסיטאות שישפרו את החינוך".
ארז מזכיר כי לפני 12 שנה בוצע מחקר כולל במערכת החינוך הישראלית לבקשת הממשלה, ולאחר שנה והשקעה של סכומי עתק יצא דו"ח ששורתו האחרונה הייתה שאיכות החינוך תלויה באיכות המורים. "איך אפשר להביא מורים איכותיים למערכת עם משכורות כאלה?", שואל ארז המציין את החלופות הקורצות למורים למקצועות המתמטיקה בתחומי הההייטק בשכר גבוה פי כמה, וזאת מבלי להזכיר את הלחץ של עבודה מול עשרות ומאות תלמידים, מאות הורים, סד נוקשה של מערכת, חוסרים ועוד.
"הרבה מורים מגיעים מההייטק ואחרי חודשיים שלושה הם עוזבים חזרה להייטק. מדובר בעבודה קשה ואם לא יהיה תיגבור בשכר אין להם שום מוטיבציה להישאר", אומר ארז המשוכנע כי ללא שינוי באטרקטיביות המערכת מבחינת שכר ישראל תצא לחלוטין מטבלת הישגי החינוך במדינות ה-OECD ותלמידיה לא יוכלו להתמודד מול מקביליהם במדינות האחרות.
"משרד האוצר לא רואה את חשיבות החינוך, או שהוא רואה רק את חשיבות החינוך בבתי ספר שבהם ההורים מודעים לחשיבות ומוכנים להשקעה נוספת, וכך המערכת הופכת ליותר ויותר מופרטת. כך נוצרת מציאות של תלמידים שמוסללים ל-8200 ותלמידים שיהפכו לשואבי מים וחוטבי עצים", מזהיר ארז.