לימודי המתמטיקה בארץ אינם חופפים ללימודים בחו"ל, נמסר היום לוועדת החינוך של הכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי שלגי, קרא לחיזוק מעמדו של המורה לרבות בדרך של העלאת השכר תוך הגדלת מספר שעות העבודה ושיטת תגמול דיפרנציאלית. "שמחתי לשמוע את נציגי המורים מתבטאים לראשונה בעד שכר דיפרנציאלי. מקצוע המתמטיקה קריטי וחשוב לעתיד המדינה, עלינו לשבת על המדוכה עד שנמצא דרך להחזיר את התלמיד הישראלי למסלול ההצלחה וההצטיינות", אמר.
לדברי שלגי, "אנו הפוליטיקאים מתאפיינים בכך שאנו רוצים פתרונות לטווח קצר כאלה שיראו תוצאות עוד בקדנציה שלנו. כעת אנו מתמודדים עם החלטות שגויות מלפני שנים. האחריות שלנו היא למצוא פתרון לטווח הארוך, פירוש הדבר הוא להקצות משאבים ולהפסיק לקצץ בתקציב החינוך".
ח"כ צבי הנדל, סגן שרת החינוך, התרבות והספורט אמר שהוא מצר על כך כי המורה הישראלי הפך לשק החבטות של החברה הישראלית. עם זאת יש מקום לניעור אמיתי של מערכת החינוך, החל מתגמול המורה, שיטות הלימוד, תכני ההוראה וכלה ביחס לתלמיד. "שמחתי על נכונות המורים להגדיל את מספר שעות הלימוד השבועיות ועל הסכמתם למעבר לשיטת שכר דיפרנציאלית".
ח"כ יוסי שריד, מר"צ: "עיקר המאמץ צריך להיות בשלב זה במורה ולא בתלמיד, ההתמקצעות היא סוג של כפייה וחשוב להדגיש שהמורים חייבים להבין את שהם מלמדים, מה שלעיתים מתברר כלא נכון".
ח"כ מרינה סולודקין, ליכוד אמרה, כי נוכחה, כי באופן שיטתי מתעלמים מהאסכולה הפדגוגית הרוסית, חרף העובדה שזו הוכיחה עצמה והמדינות שמלמדות על פי אסכולה זו, נמצאות מעל ישראל במדרג הבינלאומי.
פרופ` יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, התרבות והספורט: המלצות ועדת בן צבי מיושמות כבר השנה במערכת החינוך. יש לדאוג לכך שתכנית הלימודים תהיה קשורה להוויה של התלמיד. כמו כן, יש להעביר את כובד המשקל למורה כך שלא יהיה "פקיד הוראה". אנו פועלים להטמעת שש גישות שונות בהוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים העולות בקנה אחד עם הצמידות של חיי התלמיד.
פרופ` דן עמיר, אוניברסיטת ת"א: חשוב שתהיה קישוריות בין חיי היום יום של התלמיד לבין לימודי המתמטיקה. חשוב גם שהתלמיד יתרגל יותר בבית. בישראל כופים על כל בתי הספר שיטת לימוד אחת ובהתאם לה מעבירים השתלמויות למורים.
פרופ` דוד חן, אוניברסיטת ת"א: הגורם המרכזי שתורם להישגים הנמוכים של התלמידים במבחנים הבינ"ל הינו הרקע המשפחתי. עובדה זו מצמצמת את ההשפעה היחסית של כל גורם אחר ולכן הכישלון במתמטיקה הינו כשלון אוניברסלי. יש לשים במרכז את התלמיד.
פרופ` דוד נבו: שלושה דברים משפיעים על ההישגים במתמטיקה: רקע סוציואקונומי, שיטות הוראה ומעמד המורה שעד כה לא טופלו כיאות. המחקרים לא בודקים יצירתיות אלא רק ידע ומיומנויות.
פרופ` זמירה מברך, עורכת מחקר פיזה: התכנים הנלמדים בארץ אינם חופפים לתכנים הנלמדים במדינות אחרות בעולם. יש לפעול לשיפור רמת ההוראה, שדרוג תכניות הלימודים והעלאת המודעות למצוינות.
מר זיו כספי, מורה למתמטיקה, מנהל בית ספר אקסטרני: הפוקוס צריך להיות במורה והכשרתו. אם המורה לא יודע את החומר, הוא גם לא ידע ללמד אותו. במערכת האקסטרנית המורים מתוגמלים על פי רמתם המקצועית ולפי שביעות רצונם של התלמידים. מורים שאינם מביאים את התלמידים להישגים לא ממשיכים ללמד במסגרת הפרטית. העובדה היא שבבתי הספר האקסטרנים 95% מהתלמידים עוברים את בחינות הבגרות בציונים גבוהים וזאת לאחר שנכשלו במערכת החינוך הרגילה.
ד"ר מאיר בוזגלו, מרצה בהוראת המתמטיקה, האוניברסיטה העברית: מתמטיקאים אינם בהכרח מומחים להוראת המתמטיקה. הבעיה היא עם המורים הקיימים ויש לפתח מדדים להערכה של ממקצעים ולבדוק מי הוא הממקצע הנכון.
גב` נעמי ריפתין, הסתדרות המורים: "יש לדאוג לכך כי מקצוע ההוראה יחזור ויהיה יוקרתי כפי שהיה בשנות השבעים. ללא שינוי בשכר המורה, מעמדו והיחס כלפיו, לא ייתן יהיה לשנות את המצב. חמור מאוד כי בוועדת דוברת אין נציגי מורים".
שרה שקרצי, נציגת מועצת תלמידים ונוער ארצית: "מקצוע המתמטיקה מלחיץ, אינו מתבטא בחיי היום יום. המורים אינם מלמדים בצורה חוויתית מה שמוריד את המוטיבציה ומקשה על התלמידים".
החלטות הוועדה: ועדת החינוך והתרבות רואה חשיבות רבה בשיפור רמת לימודי המתמטיקה והישגי התלמידים. המתמטיקה הוא מקצוע מוביל בפיתוח החשיבה המדעית והלוגית והישגי תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים מדאיגים ביותר. הוועדה מברכת על היוזמה והפתיחות שמגלה משרד החינוך, התרבות והספורט לבחינת שיטות חדשות שונות להוראת המתמטיקה, להגדרת סטנדרטים וקביעת תכניות לימודים מחייבות.
הוועדה קוראת לחיזוק מעמדו של המורה לרבות בדרך של העלאת שכר תוך הגדלת מספר שעות העבודה וקביעת שיטת תגמול דיפרנציאלית, דבר שיביא כח אדם איכותי להוראה ויאפשר שיפור רמת ההוראה של המורים.
(א.ב)
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי שלגי, קרא לחיזוק מעמדו של המורה לרבות בדרך של העלאת השכר תוך הגדלת מספר שעות העבודה ושיטת תגמול דיפרנציאלית. "שמחתי לשמוע את נציגי המורים מתבטאים לראשונה בעד שכר דיפרנציאלי. מקצוע המתמטיקה קריטי וחשוב לעתיד המדינה, עלינו לשבת על המדוכה עד שנמצא דרך להחזיר את התלמיד הישראלי למסלול ההצלחה וההצטיינות", אמר.
לדברי שלגי, "אנו הפוליטיקאים מתאפיינים בכך שאנו רוצים פתרונות לטווח קצר כאלה שיראו תוצאות עוד בקדנציה שלנו. כעת אנו מתמודדים עם החלטות שגויות מלפני שנים. האחריות שלנו היא למצוא פתרון לטווח הארוך, פירוש הדבר הוא להקצות משאבים ולהפסיק לקצץ בתקציב החינוך".
ח"כ צבי הנדל, סגן שרת החינוך, התרבות והספורט אמר שהוא מצר על כך כי המורה הישראלי הפך לשק החבטות של החברה הישראלית. עם זאת יש מקום לניעור אמיתי של מערכת החינוך, החל מתגמול המורה, שיטות הלימוד, תכני ההוראה וכלה ביחס לתלמיד. "שמחתי על נכונות המורים להגדיל את מספר שעות הלימוד השבועיות ועל הסכמתם למעבר לשיטת שכר דיפרנציאלית".
ח"כ יוסי שריד, מר"צ: "עיקר המאמץ צריך להיות בשלב זה במורה ולא בתלמיד, ההתמקצעות היא סוג של כפייה וחשוב להדגיש שהמורים חייבים להבין את שהם מלמדים, מה שלעיתים מתברר כלא נכון".
ח"כ מרינה סולודקין, ליכוד אמרה, כי נוכחה, כי באופן שיטתי מתעלמים מהאסכולה הפדגוגית הרוסית, חרף העובדה שזו הוכיחה עצמה והמדינות שמלמדות על פי אסכולה זו, נמצאות מעל ישראל במדרג הבינלאומי.
פרופ` יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, התרבות והספורט: המלצות ועדת בן צבי מיושמות כבר השנה במערכת החינוך. יש לדאוג לכך שתכנית הלימודים תהיה קשורה להוויה של התלמיד. כמו כן, יש להעביר את כובד המשקל למורה כך שלא יהיה "פקיד הוראה". אנו פועלים להטמעת שש גישות שונות בהוראת המתמטיקה בבתי הספר היסודיים העולות בקנה אחד עם הצמידות של חיי התלמיד.
פרופ` דן עמיר, אוניברסיטת ת"א: חשוב שתהיה קישוריות בין חיי היום יום של התלמיד לבין לימודי המתמטיקה. חשוב גם שהתלמיד יתרגל יותר בבית. בישראל כופים על כל בתי הספר שיטת לימוד אחת ובהתאם לה מעבירים השתלמויות למורים.
פרופ` דוד חן, אוניברסיטת ת"א: הגורם המרכזי שתורם להישגים הנמוכים של התלמידים במבחנים הבינ"ל הינו הרקע המשפחתי. עובדה זו מצמצמת את ההשפעה היחסית של כל גורם אחר ולכן הכישלון במתמטיקה הינו כשלון אוניברסלי. יש לשים במרכז את התלמיד.
פרופ` דוד נבו: שלושה דברים משפיעים על ההישגים במתמטיקה: רקע סוציואקונומי, שיטות הוראה ומעמד המורה שעד כה לא טופלו כיאות. המחקרים לא בודקים יצירתיות אלא רק ידע ומיומנויות.
פרופ` זמירה מברך, עורכת מחקר פיזה: התכנים הנלמדים בארץ אינם חופפים לתכנים הנלמדים במדינות אחרות בעולם. יש לפעול לשיפור רמת ההוראה, שדרוג תכניות הלימודים והעלאת המודעות למצוינות.
מר זיו כספי, מורה למתמטיקה, מנהל בית ספר אקסטרני: הפוקוס צריך להיות במורה והכשרתו. אם המורה לא יודע את החומר, הוא גם לא ידע ללמד אותו. במערכת האקסטרנית המורים מתוגמלים על פי רמתם המקצועית ולפי שביעות רצונם של התלמידים. מורים שאינם מביאים את התלמידים להישגים לא ממשיכים ללמד במסגרת הפרטית. העובדה היא שבבתי הספר האקסטרנים 95% מהתלמידים עוברים את בחינות הבגרות בציונים גבוהים וזאת לאחר שנכשלו במערכת החינוך הרגילה.
ד"ר מאיר בוזגלו, מרצה בהוראת המתמטיקה, האוניברסיטה העברית: מתמטיקאים אינם בהכרח מומחים להוראת המתמטיקה. הבעיה היא עם המורים הקיימים ויש לפתח מדדים להערכה של ממקצעים ולבדוק מי הוא הממקצע הנכון.
גב` נעמי ריפתין, הסתדרות המורים: "יש לדאוג לכך כי מקצוע ההוראה יחזור ויהיה יוקרתי כפי שהיה בשנות השבעים. ללא שינוי בשכר המורה, מעמדו והיחס כלפיו, לא ייתן יהיה לשנות את המצב. חמור מאוד כי בוועדת דוברת אין נציגי מורים".
שרה שקרצי, נציגת מועצת תלמידים ונוער ארצית: "מקצוע המתמטיקה מלחיץ, אינו מתבטא בחיי היום יום. המורים אינם מלמדים בצורה חוויתית מה שמוריד את המוטיבציה ומקשה על התלמידים".
החלטות הוועדה: ועדת החינוך והתרבות רואה חשיבות רבה בשיפור רמת לימודי המתמטיקה והישגי התלמידים. המתמטיקה הוא מקצוע מוביל בפיתוח החשיבה המדעית והלוגית והישגי תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים מדאיגים ביותר. הוועדה מברכת על היוזמה והפתיחות שמגלה משרד החינוך, התרבות והספורט לבחינת שיטות חדשות שונות להוראת המתמטיקה, להגדרת סטנדרטים וקביעת תכניות לימודים מחייבות.
הוועדה קוראת לחיזוק מעמדו של המורה לרבות בדרך של העלאת שכר תוך הגדלת מספר שעות העבודה וקביעת שיטת תגמול דיפרנציאלית, דבר שיביא כח אדם איכותי להוראה ויאפשר שיפור רמת ההוראה של המורים.
(א.ב)